E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשס"ב
הלכה ומנהג
תקנת עזרא לכבס בגדים לכבוד שבת
הרב משה אהרן צבי ווייס
שליח כ"ק אדמו"ר - שערמאן אוקס, קאליפורניא

בב"ק פב, א - "עשרה תקנות תיקן עזרא . . ומכבסים בחמישי בשבת"1 ופרש"י "ומכבסים: בגדיהם לכבוד שבת".

והנה בגמ' שבת (קיג, א), "וכבדתו, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול". וכן בשו"ע אדה"ז סי' רס"ב סעי' ג, וז"ל: "חייב2 כל אדם להשתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת כפי יכולתו שצריך לכבד השבת בכסות נקי' כמ"ש בסי' רמ"ב ובדברי קבלה נאמר . . וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול...", עכ"ל.

הרי דחייב מדברי קבלה ללבוש בגדים נאים לכבוד השבת, מצד הדרשה של 'וכבדתו', וא"כ צריך להבין מה הוסיף עזרא בתקנתו לכבס בחמישי בשבת? הרי ממילא מוכרחין לכבסן קודם השבת, בבחי' מי שטרח בע"ש יאכל בשבת?

ואולי אפ"ל דתקנת עזרא היא רק על בגדים פנימיים, היינו חלוק שהוא הכתונת שעל הגוף (ראה מו"ק יד, א) אבל בגד עליון אינו בכלל זה. ומדרשת 'וכבדתו' למדים על בגדים חיצוניים, ע"ד מה שמביא בגמ' שם, כי הא דר' יוחנן קרי למאני' מכבדותי - ופרש"י שמכבדין בעליהן וע"כ אינו קאי אלא על בגדים עליונים.

ומעין ראי' לזה, ממש"כ בשו"ע רבינו סי' רמ"ב סעי' י"א, וז"ל: "עזרא תיקן . . כדי ללבוש לבנים3 בשבת" עכלה"ק, ודו"ק.

והנה בביאור תקנה זו דעזרא מבואר בראשונים שני פירושים עיקריים.

א) פרש"י שהבאנו לעיל, וכן פי' הרא"ש וכן משמע מהרמב"ם הל' שבת (פ"ל ה"ג) שהוא על צד החיוב, שעיקר התקנה הי' לכבס הבגדים לכבוד שבת, אלא לפי שביום ששי אין פנאי, לכן תיקן שיכבסו בחמישי[1]. ותקנת עזרא היתה מתי לכבס לכבוד שבת, כי בער"ש אין פנאי.

ב) במג"א סי' רמ"ב סק"ג, ששם משמע שענינה של התקנה, הוא, על צד השלילה, דכתב וז"ל: "כלומר שלא יכבסו בערב שבת שיהא פנויים לכבוד שבת" עכ"ל. דהיינו שעיקר תקנת עזרא היא רק ל"מי שצריך לכבס לצורך שבת, שאין לו מכובסים, שצריך לכבס בחמישי, אבל עצם הענין שמחוייב לכבס לכבוד שבת, לזה א"צ לתקנת עזרא, ועל זה לא תיקן כי הוא מכלל עונג שבת"[2].

והדברים מבוארים בשטמ"ק ב"ק שם[3] בשיטת המאירי ופי' ה"ר יונתן שם, "דלא ימתינו עד ע"ש מפני שיניחו ע"ש כולו לצרכי הכנת שבת", או "דבע"ש יש להם להתעסק בצרכי שבת כדכתיב והי' ביום הששי והכינו"[4]. משמע ברור, דלדעתם תקנת עזרא הי' לא לחייב הכיבוס לכבוד שבת, אלא רק לתקן שלא יכבסו בע"ש.

ומדברי הראשונים הנ"ל יצא לנו נפקותא גדולה לדינא: א) באיזה יום לכבס - לדברי רש"י והרמב"ם מחוייבים לכבס ביום שניכר שהוא לכבוד שבת. ולדברי המג"א והמאירי וכו' עיקר ההקפדה הוא רק לא לכבס בערש"ק[5].

ב) מי שנאנס (או שכח) ולא כבס עד ער"ש, או מי שנתלכלכו בגדיו בערש"ק - הנה לשיטת רש"י יש מקום לומר דלכבוד שבת יכבס. ולשיטת המג"א אולי יש להחמיר לא לכבס, כי אין זה מכבוד שבת לכבס בער"ש. ולענין 'וכבדתו' - די לו שילך עם הבגד של חול או שילוה מחבירו וכדו'.

ג) בזמנינו שמכבסים במכונה, הנה אם הטעם הוא שאין לכבס בער"ש שיהא לו פנאי לשאר צרכי שבת, כדעת רש"י והרא"ש, הנה היות דבמכונה אינו לוקח הרבה זמן, אולי מותר לכבס גם בער"ש אפי' שלא לצורך השבת. אבל לשיטת המג"א הכיבוס בער"ש אינו מכבוד השבת ולכאו' אסור.

והגרש"ז אוירבאך (בס' 'שמירת שבת כהלכתה' פמ"ב הע' י"ג ואילך) כתב, דמכיון שאין רגילים בזמנינו לכבס רק מהיום למחר (ולא לצורך שימוש באותו היום), אזי אם יכבס בערב שבת, יחשבו שיש לו פנאי והוא מכין בערב שבת על אחר השבת, לכן עדיף לכבס לפני יום ששי[6].

והנה אדה"ז בשלחנו סי' רמ"ב סעי' י"א כתב, וזלה"ק: "עזרא תיקן שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת מפני כבוד השבת כדי ללבוש לבנים בשבת, אבל בע"ש אין פנאי לכבס מפני שצריך להתעסק בצרכי שבת", עכלה"ק.

הנה לשון אדה"ז הוא כמעט העתק מילולי מהרא"ש ב"ק שם, ורק בסוף מוסיף "מפני שצריך להתעסק בצרכי שבת".

ובמ"מ וציונים (אשכנזי) שם, משמע שאדה"ז כולל שני השיטות ביחד, הרא"ש והמג"א - אך קשה לומר כן דנתבאר לעיל דשיטת המג"א[7] היא דעיקר התקנה הי' שלא לכבס בע"ש. ומדברי הרא"ש ואדה"ז משמע שתקנת עזרא הי' כדי ללבוש לבנים בשבת וכנ"ל בארוכה. ולכאו' יותר מסתבר לומר שאדה"ז פסק כהרא"ש ומפרש טעם תקנת עזרא כדי שיהו פנויים בע"ש להתעסק בצרכי שבת[8].


1) יל"ע למה לא תיקן עזרא כן בהנוגע ליו"ט - דיש לכבס יום קודם עיו"ט, וכן שאר התקנות כמו אכילת שום וכיו"ב. ובפמ"ג או"ח רסי' שח במ"ז דכל הדברים הנלמדים מפסוק "ממצוא חפצך" וכו' נאמר גם על יו"ט ונכלל בזה גם 'וכבדתו' בכסות נקי'. וראה גם ביאור הלכה סי' תקכט. וברמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הל' טז שמצווה לכבד ולענג היו"ט כבשבת. ואולי פשוט הוא, דנלמד משבת.

2) והנה המחבר סי' רס"ב ס"ג כתב ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת. והק' בס' 'תורת חיים' סק"ו שמוכח בגמ' דדרש גמור הוא מדברי קבלה, ובכלל כבוד שבת הוא, והו"ל במקצת כמו דין הדלקת נר בשבת שהוא משום כבוד ועונג שבת. וכ"ה בסמ"ג מ"ע ל' דמ"ע מדבריהם הוא, שנאמר "וכבדתו" שלא יהי' מלבושך וכו' וגם הדלקת הנר הוא משום כבוד שבת, ע"כ מהתורת חיים. ואולי מכח קושיות אלו שינה אדה"ז מלשון המחבר וכתב "חייב כל אדם להשתדל שיהיה לו בגדים נאים". ודו"ק.

3) הבאה"ט סי' רס"ב ס"ק ד הביא דהאריז"ל כתב דיש ללבוש ד' בגדי לבן לשבת, מלבוש עליון והתחתון ואיזור והחלוק, כנגד ד' אותיות הוי'. וראה בכף החיים סקכ"ד משעה"כ ופרע"ח. ויש שכתבו דאין הקפדה ללבוש לבנים דוקא, אלא שלא ילבש שחורים או אדמוני כולו. וראה בערוך השלחן ס"ג דוכבדתו פי' כסות יקרה ויפה ולאו דוקא לבן. וב'דברי תורה' (לבהמנח"א) מהדורא א' סי' ע"ט מאריך דהטעם דלא נהגו בימינו ללבוש לבנים (רק בעת הסעודה), הוא משום שבעת התפלה הולכים למעלה בטלית גדול שזהו בגד חשוב מלבן ע"כ סומכים ע"ז, ע"כ.

4) והאם זה דוקא בחמישי ולא קודם לכן - עי' בפוסקים סי' רמ"ב, וב'כף החיים' שם אות י"ט שמביא דנהגו לכבס ביום א' מימי השבוע חוץ מע"ש. ודלא כהרב יד אלי' שתפס דדוקא ביום ה' יכבס ולא קודם, ומ"מ אם אפשר יותר טוב לכבס ביום ה' או ביום ד', משום דמיום ד' ואילך הוא מכלל שבת הבאה. ע"ש גם עפ"י תורת הנסתר, כדי שיהא מכין לשבת בימים שמקבלין בהם הארת שבת, ע"ש.

וב'שמירת שבת כהלכתה' פרק מ"ב הערה י"ג מביא מהגרשז"א, דמסתבר דכשם שאם רואה מנה יפה מיחדה לשבת, כך לגבי כסות נקי'. דמותר לכבס אפי' ביום ראשון כדי שיהא מוכן ומזומן לשבת ע"ש. ובשלחן שלמה סי' רמב סעי' ג' חקר בתקנת עזרא אי הוי דווקא לכבס ביום ה' או עיקר התקנה שיהי' לו בגד נקי לכבוד שבת ונקט בעיקר כהצד השני.

5) לשון המחה"ש שם. וראה בשעה"צ סי' רמ"ב ס"ק ט"ז מפורש כדברים האלה, וכדלקמן. וראה פמ"ג.

6) וכמו שציינו כבר בהוצאה חדשה דטושו"ע הל' שבת.

7) לשון המאירי וה"ר יונתן שם.

8) והנה בגמ' פסחים קי"ב ע"ב - "מאן דמחוור לבושי' ולא נטר לי' תמניא יומי והדר לבוש לה בריין הנך כינים וקשין לדבר אחר" (=מי שמכבס מלבושיו ולא המתין שמונה ימים ואח"כ לבשם, נבראים כינים וקשה לדבר אחר). וברשב"ם (שם) פי' "ולבוש להו מקמי שמונה יומי דאכתי לא מטו שמונה יומי שכיבסן . . וקשין לדבר אחר צרעת", עכ"ל. ועי' פרש"י דאכתי לא מטי ה' יומי דאשלחינהו. ובס' שמירת גוף ונפש סי' ע"ג הער' ב' מביא מס' מלא הרועים דמפרש"י נראה דהוא ח' ימים משהפשיטן אבל אם כיבסן היום יכול ללובשן.

אבל בשו"ע אדה"ז הל' שמירת גו"כ הל' ט' פסק כהרשב"ם דכתב שם וז"ל הלובש חלוק מכובס שלא עברו עליו ח' ימים אחרי שנתכבס קשין לצרעת.

ובקצוה"ש סי' ע"ג הערה כ"ב העיר מהל' זו להמבואר אצלינו בענין תקנת עזרא שיכבס בגדים ביום ה' לכבוד שבת, הא מבואר דהלובש בגד קודם ח' ימים מזמן הכיבוס - לאדה"ז - קשין לצרעת. ובודאי תקנת עזרא לא הי' לשבת הבאה, אלא פשוט כדי ללבוש בשבת זו וע"ש ומתרץ דכ"ז בכביסה במים קרים בלבד אבל ברותחים או במים ואפר ובורית שמנקה היטב אין להקפיד.

ובס' שמירת גו"נ הנ"ל מביא מס' תו יהושע דבזמנינו לא שייך דין זה - ומביא שם שהיו מי שהקפידו ע"ז ע"ש.

9) וראה שם בהמשך שמיקל בתשעה באב שחל ביום חמישי שמותר לכבס במוצאי ת"ב, אבל רק לצורך שבת - ובמכונת כביסה אשר אין רגילים לכבס בה קצת, אפשר להוסיף גם כביסה שלא לצורך שבת.

10) וז"ל המשנ"ב רמ"ג סקט"ז - כדי שיהו לבנים בשבת אבל לא בע"ש כדי שיהיו פנויים להתעסק בצרכי שבת. ובשעה"צ שם אות ט"ז - כן הסכים הא"ר וכן במאמר מרדכי וש"א. דזהו עצם התקנה ודלא כמ"א דמשמע מיני' דעיקר התקנה הי' שלא לכבס בע"ש.

11) בקובץ 'זרע יעקב' (סקווער) גליון י"ז אלול תשס"א עמ' שמ"א מעיר הכותב בשו"ע אדה"ז הל' פסח בענין מצה עשירה שאדה"ז נטה מפסק המג"א שפסק דמצה עשירה מותר בשעה ה' ושעה ששית ואדה"ז פסק דאסור מסוף שעה רביעית, ותמה השואל מדוע נטה אדה"ז מפסק המג"א וז"ל ומי שרגיל בשו"ע (אדה"ז) רואה שהולך כסדר אחר פסקי המג"א וצ"ע לדעתו. עכ"ל.

ולכאו' אף שאדה"ז רגיל לפסוק כהמג"א כידוע וראה מ"ש בזה בס' שעה"כ, אך כמדומה יש מקומות רבים, וכמו בנדו"ד, שאדה"ז אינו פוסק כהמג"א - ואניח לקוראי הגליון להאיר ולהעיר בזה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות