E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ שופטים - תשס"ג
אגרות קודש
"שיטת ליובאוויטש: מיטנעמען יענעם מיט זיך"
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

כ"ק אדמו"ר זי"ע כותב1: "...דברתי פה בארוכה... וקוטב הדברים, אשר בזה מחולקים ליובאוויטש ואונגארן, שהאחרונים אחזו בשיטת ההתבדלות וליובאוויטש לא כן עמם. פשיטא אשר אין פירוש הנהגה זו חיבור בכל העניינים, אבל כללות התנועה היא, מיטנעמען יענעם מיט זיך, אף שעי"ז מוכרח הוא ללכת לאטו . . ופי' ל' חסיד שמעמיד עצמו בסכנה כדי להציל חברו. והרבה יש להאריך בזה..."2.

שיטת רבני הונגריה הוגדרה יפה ע"י אחד מגדולי רבניה3: "...ואף דהיו גדולים וגאונים שדעתם היה שלא להרחיקם לגמרי, אולי עי"ז יחזרו מקצתם למוטב, וע"ד שאחז"ל4 שלא לדחות אבן אחר הנופל, הנה אנחנו קבלנו מרבותינו גאוני אונגארן תלמידי החתם סופר ז"ל להתרחק מהם לגמרי כמטחוי קשת...".

והאמת שבענין זה דנו בו הרבה פוסקי ההלכה.

הרמ"א (יו"ד סי' שלד ס"א) מביא מ'פסקי מהרא"י' ש"מנדין למי שהוא חייב נידוי, ואפילו יש לחוש שעל ידי כן יצא לתרבות רעה, אין לחוש בכך". אמנם הט"ז שם סק"א חולק עליו, ובין השאר הוא מביא "ראיה איפכא מתלמוד ערוך פ"ק דקידושין" המובא בפנים. הש"ך שם ב'נקודות הכסף' דוחה דבריו5.

ה'חתם סופר' בתשובותיו דן בהלכה זו כמה פעמים, וכדאי לסכם את שיטתו, כיון שישנם בזה אי-הבנות.

באופן כללי הוא פוסק כדברי הרמ"א, אבל עם הסתייגות מסוימת. בשו"ת אה"ע ח"א סי' לה הוא מסכם את שיטתו6: "וכבר הארכתי בתשובה אחרת והכרעתי היכי דליכא בנים קטנים הלכה כחות יאיר שלא לחוש לו אם ימיר, אך היכי דאיכא בנים קטנים, אביונים נקיים שלא חטאו ולא פשעו, והאב העבריין יוציאם עמו מן הדת אז הלכה כט"ז, הארכתי שם בראיות ברורות מש"ס ופוסקים".

והכוונה לתשובתו הארוכה שבשו"ת יו"ד סי' שכב7. ושם הוא מוסיף בין השאר: "נ"ל דהכת הארורה המאמינים בש"ץ ימ"ש . . אם ח"ו לא יהפך לבבם הטוב אתם, יורדפו עם בניהם ובנותיהם, כי כולם ארורים הם לה' והמינות תקועה בלבם, ואין ע"ז בעולם שלא נכללו באמונתם המזוייפת, וטוב יותר אם יפרדו מקהל הגולה ויתערבו בעכו"ם הם ובניהם . . אבל סרבן ועבריין בעלמא מאן לימא לן שלא נחוש על בניו שיהיו צדיקים ואיך נגרשם מהסתפח בנחלת ה'...". ומסיים בסוף דבריו: "עדיין הדבר צריך עיון ומתון למעשה".

ואכן בנוגע לרפורמים, "אנשים יחידים פורשים מרוב ישראל בלי עצת חכמים לבנות במה לעצמם", הוא מחמיר8, אבל בעבריין לתיאבון הוא מיקל9.

והנה עיקר הדיון בפוסקים הנו במקרה שיש חשש שהעבריין יצא לתרבות רע, האם יש מקום להקל למרות שבהלכה נאמר להחמיר, וכגון במקרה שהובא ברמ"א האם לנדות "מי שהוא חייב נידוי", ועד"ז במעוברת ומינקת חבירו וכיו"ב, שההלכה הפשוטה היא שאסורה להינשא. ולפ"ז נראה לבאר ששיטת ה'חתם סופר' בנוגע לאלו ש"המינות תקועה בלבם", שעדיף ש"יפרדו מקהל הגולה ויתערבו בעכו"ם הם ובניהם", הנו רק במקרה שההלכה מחייבת להעניש אותם, או כפי שמדייק בלשונו כמה פעמים: "ואתי לאמשוכי ישראל בתרייהו", "כי היכי דלא ליתי לאמשוכי אבתרייהו", אבל במקרה שאין חשש שהנהגתם תשפיע לרעה על אחרים, גם לשיטת ה'חתם סופר' "ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה"10.

וכך מצינו הנהגת ה'חתם סופר' בעצמו שניסה לקרב בחזרה בנים תועים לחיק היהדות, אפילו כשהגיעו לסף המינות. ומעשה רב מסופר11 שה'חתם סופר' העדיף לשוחח בארוכה עם פרופסור למתמטיקה מאשר עם תלמיד-חכם שבא לבקרו, והסביר: "כל זמן שאני חי לא ימיר דתו, לכן מוכרח אני לקרבו". וכך היה, אחרי פטירת החת"ס השתמד.

ולהעיר מדברי הרמב"ם הל' גירושין סוף פ"ב: "...זה שאינו רוצה לגרש, מאחר שהוא רוצה להיות מישראל רוצה12 הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר 'רוצה אני' - כבר גרש לרצונו". ודנו הפוסקים13 בדין משומד שאינו רוצה להיות מישראל, האם גם עליו נאמר פסק ההלכה שרק "יצרו הוא שתקפו". ודעת ה'חתם סופר'14: "ונראה דאפילו במומר שייך הא, דמה שהוא מומר היינו אונס היצר, ואעפ"י שחטא ישראל הוא".


1) 'אגרות קודש' שלו, ח"ג עמ' שנו.

2) וראה גם במכתבו של הרבי שנעתק ב'התקשרות' גליון יז בעמוד האחורי: "…כנראה שאיננו יודע אשר בפולין בגליציא ברוסיא וכו' היה הנוהג לבוא בקשרים עם יהודים מטיפוס זה . . ועמדו עמהם בקשר מתמיד וגם 'מחלקים להם כבודים' ומנצלים השפעתם והשתדלותם לבטל גזירות וחוקים בלתי רצויים, החל בעניינים הרוחניים של בני ישראל, ואפילו בעניינים גשמיים בהנוגע לפרנסת בני ישראל". וראה גם 'תורת מנחם' ח"ה' עמ' 46 ואילך, משיחות פורים תשי"ב סעיף כח ואילך.

3) 'הקדמה' לספר 'ויגד יעקב' על התורה, חלק שמות, ברוקלין תשכ"ב, עמ' יא-יב.

4) קידושין כ, ב.

5) אריכות גדולה מאד בענין זה, עם ציון לכל דברי הפוסקים והמסתעף מזה, נמצא אצל ר"נ רקובר בספרו 'מטרה המקדשת את האמצעים', בעיקר פרק ט: "שיקולים בתחום הענישה, חשש שהעבריין יצא לתרבות רעה"; 'תחומין', יט, עמ' 102 ואילך: "שמאל דוחה וימין מקרבת". ועוד.

6) וראה שם סי' לו.

7) צוין אליו גם ב'פתחי תשובה' כאן סק"א.

8) ראה גם שו"ת ח"ו סוף סי' פו: "ואם אמר יאמר דאיכא למיחש להמרת דת, לזה לא חשו חז"ל, אלא חששו שישארו באמונת ישראל ויבנו במה לעצמם ואתי לאמשוכי ישראל בתרייהו, כצדוק ובייתוס בימי חכמי המשנה וענן ושאול [הקראי בנו של ענן] בימי הגאונים, ואין אחריותן עלינו...". ועד"ז נאמר שם סי' פט על המחדשים האשכנזיים בזמנו: "אלו היה דינם מסור בידינו היה דעתי להפרישם מעל גבולינו, לא יותן מבנותינו לבניהן ומבניהם לבנותינו, כי היכי דלא ליתי לאמשוכי אבתרייהו . . כ"ז נ"ל להלכה ולא למעשה מבלי רשות והורמנא דמלכא".

9) ראה גם בשו"ת אה"ע ח"ב סי' קכה בעובדא שבת ישראל הרתה לזנונים מישמעאל הוא נוטה להקל, "...לא ניחס הפשיעה כ"א להאבות שהניחה הבת ביחוד עם הישמעאל ואש בנעורת, ובזה אבות אכלו בוסר, ע"כ אין ראוי להדיח אבן אחר הנופל ח"ו, וראוי למיעבד איסור זוטא כי האי ולהצילה מאיסורא רבה...". וראה שם סי' קעד.

10) כדברי הרמב"ם בהל' ממרים פ"ג ה"ג בנוגע לאלו שהם בגדר "תינוק שנשבה לבין הגוים".

11) בהקדמתו של הרב יוסף נפתלי שטערן ל'חתם סופר' עה"ת, במדבר, עמ' ז הערה ג.

12) כ"ה הגירסא ברמב"ם מהדורת פרנקל ע"פ כת"י. וברמב"ם מהדורת קאפח ועוד דפוסים הגירסא: "ורוצה", ולפי גירסא זו משמע שהאפשרות של כפייה קיימת רק במקרה שיודעים אנו ש"רוצה הוא לעשות כל המצות". ראה ב'ילקוט שינויי נוסחאות' שברמב"ם פרנקל ובהנסמן בהערה הבא.

13) ראה 'ספר המפתח' שברמב"ם פרנקל. ובארוכה בספר 'הרמב"ם ללא סטייה מן התלמוד', עמ' רו ואילך.

14) בשו"ת חאה"ע, ח"א, סי' קלא (הראשון), ד"ה וז"ל.

אגרות קודש
הקזת דם
הרב שלום וועקנין
באר שבע, אה"ק

באג"ק כרך יד עמ' קז (נדפס גם בלקו"ש חל"א עמ' 262) דן הרבי מדוע מקילים לקבל עירוי דם ללא דקדוק מיהו התורם (אגב, עי' בזה בשו"ת 'חלקת יעקב' ח"ג סי' מ). ובהמשך לזה כ': "להעיר: הקזה המוזכרת בש"ס - ברוב הפעמים המדובר הם בבריא המקיז דם".

ולכאורה, הרי "הקזה" היא הוצאת דם, ולא הכנסתו, ומה שייכותה לנדו"ד?

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות