E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ שמיני-פרה - תשס"ה
פשוטו של מקרא
בפירש"י עה"פ "ויפרש את האהל"
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפרש"י פרשת פקודי ד"ה ויפרש את האהל (מ, יט): "הן יריעות עזים", עכ"ל.

וצריך עיון קצת, שהרי קודם פסוק זה נאמר (לט, לג): "ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו".

ויש להבין מהו הפירוש של "את האהל" הנאמר בפסוק זה, ולא פירש"י כלום.

שמצד אחד יש מקום לפרש שמה שנאמר בתילת הפסוק "ויביאו את המשכן" שזה כולל כללות המשכן כולו, ואח"כ מפרט הכתוב את הפרטים.

ולפי זה יהי' הפירוש של "את האהל" גם כן על כללות האהל דהיינו הן יריעות התחתונות הנראות במשכן והן יריעות העזים המכסות עליהם. וכמו השם "אהל מועד" שכולל כל הכיסויים שהי' על המשכן.

וכן משמע לכאורה מתרגום אונקלוס שמתרגם כאן מה שנאמר את האהל - "ית משכנא".

שזהו לא כמו שמתרגם בתחלת פרשת ויקהל (לה, יא): "...את אהלו" - 'ית פרסה'. וגם לא כמו שמתרגם בפרשת פקודי (מ, יט): "ויפרש את האהל" - 'ופרס ית פרסה'.

משא"כ כאן שמתרגם ית משכנא משמע שזה כולל גם היריעות התחתונות.

אלא שלפי זה ש"את האהל" כולל הן יריעות התחתונות והן יריעות העזים המכסות עליהם קשה קצת למה מפרט הכתוב בפסוק (לד) "ואת מכסה עורות המאדמים ואת מכסה עורות התחשים".

ולכאורה גם מכסה זה נכלל ב"ואת האהל" הנאמר בפסוק הקודם.

וממה נפשך אם רצה הכתוב לפרט הכסויים שהי' על המשכן למה לא פירט הכתוב גם מכסה יריעות העזים בפרטיות.

ואם מכסה יריעות עזים נכלל בו"את האהל" יחד עם יריעות התחתונות, הרי גם מכסה עורות המאדמים ועורת התחשים נכלל עמהם.

ואולי אפשר לפרש באופן אחר, דהיינו ש"את המשכן" שנאמר בפסוק (לג) היינו רק יריעות התחתונות הנראות במשכן. ו"את האהל" הנאמר שם היינו יריעות העזים המכסות עליהם.

ולפי זה נמצא שהכתוב מפרט כל שלושת הכיסוים בפרטיות.

ובאיזה אופן שנפרש, לכאורה קשה, למה הפסיק הכתוב בפסוק (לג) בין יריעות התחתונות ויריעות העזים - לבין עורות אילים המאדמים ועורת התחשים הנאמר בפסוק (לג): "...ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו".

ולכאורה הי' מתאים יותר לכתוב תיכף אחר "את האהל" "ואת מכסה עורות האילים המאדמים ואת מכסה עורות התחשים" ולהמשיך אחר זה "ואת כל כליו וגו'".

ועל דרך שכתוב בפרשת ויקהל (לה, יא): "את המשכן את אהלו ואת מכסהו", ואח"כ ממשיך הכתוב "את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו".

ולמה לא פירש"י כלום בנוגע לכל הנ"ל.

פשוטו של מקרא
פעמון זהב ורמון אצלו
הרב אלחנן יעקובוביץ
נחלת הר חב"ד, אה"ק

שמות כח, לד. רש"י בד"ה פעמון זהב וגו': "פעמון זהב ורמון אצלו".

והיינו שמה שנאמר פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון, הכוונה שליד כל פעמון הי' רמון.

ולכאורה זה מה שכתוב בפסוק, ואיך הי' אפשר לפרש אחרת,

וי"ל בדא"פ, שכשכתוב הלשון בסתם "פעמון זהב ורמון גו'", היינו שצריך לעשות את שני הדברים את הפעמון ואת הרימון, ולכאו' הרימון עשוי מתוך המעיל שארוג ממנו בצורת רימון, משא"כ הפעמון הוא מזהב, שצריך לחברו עם המעיל, ולכן אי אפשר לפרש הפסוק "פעמון זהב ורמון גו'", שעשה את שני הדברים הנ"ל, את שפעמון זהב הי' ליד הרמון, ונמצא שהפסוק (אינו מפרש את העשי' אלא) מספר איך הי' (מסודר) למעשה.

ובענין זה שמעתי מהרה"ח ר' יצחק מאיר שי' היילפרין בשם אביו הגה"ח ר' שמואל אלעזר ברש"י ד"ה בתוכם סביב, אומר ביניהם סביב (היינו שבא לפרש ש"בתוכם" אינו שבתוך הרימון שמו פעמון, אלא ביניהם. וממשיך רש"י) בין שני רמונים פעמון אחד, שלכאו' הי' אפשר לומר בין שני פעמונים רמון אחד, אלא כיון שהרימון הי' מהבגד עצמו - ומאותם המינים - והפעמון הוא מוכנס לתוך הבגד, וא"כ אין טעם לומר שהרימון הוא בתוך - בין - הפעמונים, שהרימון הוא יותר דומה לעיקר ביחס לפעמון.

ובאמת גם מהפסוק עצמו מובן כן, שהרי אומר "ופעמוני זהב בתוכם", הרי שהפסוק מייחס שהפעמון הוא בתוך - היינו בין - הרימונים, שנמצא שהרימונים הם כמו עיקר והפעמונים נתונים בתוכם כלומר ביניהם (כטפל).

ומה שבפסוק ל"ד הקדים את הפעמון "פעמון זהב ורמון גו'" זה כי בפסוק זה בא לדבר על התועלת של הפעמונים כפי שממשיך בפסוק שלאחריו "והי' על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקדש גו'".

פשוטו של מקרא
"...על שלשה עירים"
הרב מנחם מענדל פעלער
שליח כ"ק אדמו"ר - טווין סיטיז, מיניסוטא

בנ"ך שופטים פ"י פסוק ד' כתוב "עירים" ומפרש רש"י: "עולין סוסים בחורים".

והנה בחומש פ' וישלח פרק לב פסוק טז כתוב "ועירים" ומפרש רש"י "חמורים זכרים".

ולכאורה יש להבין למה שינה רש"י בפירושו.

(במצודות ציון מפרש: 'עירים' "כן יקרא החמור בעודו קטן כמו עיר בן אתונו" (זכרי' ט). ורד"ק מביא שני הפירושים וז"ל: "...עיר אתון והעיר הוא החמור הנער כמו אסרי לגפן עירה ועל עיר בן אתונות אולי הם הנבחרים בארצות ההם לרכוב, ואפשר גם כן כי עולי ימים מהם סוס יקראו גם כן עירים כי מצאנו בזולתי החמור ועיר פרא . . הוא חמור הבר").

ואולי י"ל בפשטות: בבראשית נכתב "עירים" בהמשך ל"אתונות" ולכן מפרש חמורים. ובשופטים (לפי המפרשים) רוצה להראות שהיו עשירים ולכן מתאים יותר לפרש סוסים.

Download PDF
תוכן הענינים
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות