E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ נצו"י - שבת סליחות - תשס"ט
שונות
דין חלומות בזמנינו [המשך]
הרב אלי' מטוסוב
מערכת "אוצר החסידים"

בשלשה חלקים קודמים כתבנו על שיטת רבותינו בדין חלומות בזמנינו, וגם בשיטת הקדמונים בכלל בענין חלומות. ולהלן במאמר זה נציין קצת ממה שכתבו פוסקים האחרונים בענינים אלו. ונחלק דברינו לפי נושאים.

פוסקים החוששים לחלומות בזמנינו

א) בתשב"ץ ח"ב סקכ"ח, כותב למסקנא דכל חלום הוא ספק כי יש חלומות צודקים ויש חלומות שאינם צודקים והם בהיות כח המדמה בלתי בריא, על כן לגבי ממון אין סומכין להוציא ממון על פי החלום (סנהדרין דף ל' דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין) אבל לגבי איסור (נדרים דף ח' בנידוהו בחלום) חיישינן לחומרא מצד הספק.

ובתשב"ץ שם בסוף הסימן מביא מהריב"ש שחשש לחלומו כי בפעם קודמת לא חשש ואירע מה שאירע כו'.

ב) בשו"ת שיבת ציון סנ"ב הביא דברי התשב"ץ ומאריך בכמה דרכים לחלק בין הגמ' סנהדרין דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין לגמ' בנדרים דנידוהו בחלום צריך התרה כו', ומסיק כי רובא דרובא של החלומות שוא ואין בהם ממש ורק לגבי איסור חששו לזה. ובין הדברים שם הוא כותב לחלק בין העתיד שהוא חלום קיים כי סיבתו אפשר קרוב לנבואה משא"כ חלום על העבר שהוא בודאי בסיבת הגוף ואין בו ממש. בתשו' זו גם מבאר בארוכה ע"ד הטבעיים במהות ענין החלומות ואיך שהם קשורים להרהורי היום.

ג) בשו"ת זקן אהרן סכ"א ע"ד קצת מאנשי העיר שחלמו אשר הרב הנפטר הופיע בחלום ואמר לגזור תענית לבטל גזירה הקרובה לבוא כו', ומאריך שם לקיים כדברי החלום.

ד) בשו"ת חיים שאל להחיד"א ח"ב סי"ט כ' מעשה שאירע בהיותו בישיבת הגאון המקובל הרש"ש שבא לפניהם רב אחד חסיד שנשא אלמנה זה ג' שנים וכעת בא אליו בחלום א' מבעליה הראשונים בטענה שרוצה לדון אתו בדיני שמים כו', ולא היו ימים מועטים ונפטר החסיד הנזכר, וכותב שהוא והרש"ש נצטערו מאד על זה (שלא התעסקו היטב בחלום). וניכר שהוא חושש לחלומות גם בזמנינו.

ה) בשו"ת משיבת נפש למוהרא"ל צונץ סי' ל"ה מאריך בתשו' עגונה במעשה שהאיש הנטבע בא בחלום לאמו וסיפר לה פרטים היכן מצויים גופות של הנטבעים ופרטים אלו התאמתו אח"כ, ובתוך הדברים כותב ע"ז שם: ואולם בחלום המופלא הלזה שנתן עצה הוגנת איך למוצאן עם הברזליים ונתן כמה סימנין ואותות שיראה ודאי מראה אמיתית היא כו', ומבואר בפ' הרואה שיש מציאות לחלומות בכמה וכמה ענינים, וגם אין לומר בחלום כזה מהרהורי לבו כי זה דבר שלא עלה על דעת האשה אמו של הנפטר כלל וכלל כו', ואח"כ מוכיח שם שע"פ החלום יש לחוש יותר מבעד אחד מפני שנראה לאמת בסימנין א"כ לענין התרת אשה שאפי' עד מפי עד מפי שפחה סמכינן דדייקא ומינסבא כו', א"כ נראה דמתירין ע"פ חלום שנראה אמת כו'. ע"ש בתשו' באריכות ומביא סימוכין לדבריו מחידושי הר"ן סנהדרין ד"ל ע"ש. [וציינו לתשו' זו בהעמק שאלה פ' מקץ סכ"ט סוף סקט"ז, ובשד"ח מע' הכללים אות ד' ס"ק מ"ה דף צד, ג].

ויש להביא עוד סימוכין לדבריו ממ"ש בתשו' הרשב"א סתפ"ג, שנביא בעז"ה לקמן (בכותרת: נפטר הבא בחלום).

ו) בשו"ת לב חיים דק"ז (הובא בשד"ח מע' כללים אות מ"ה דף צ"ד ב') כ' כי כשבעל החלומות בא לכמה אנשים בעיר שיקבעו תענית בכדי לבטל גזירה יש לחשוש לכך ולגזור תענית על הציבור. ומביא איזה מאורעות שחכמים בדורות האחרונים חששו לחלומות, ובשנת תר"ג חלם גדול אחד חלום נורא והודיע חלומו להרבה עיירות בערי תוגרמה וכבני הדור די בכל אתר חרדו מאד לקול השמועה והרעישו הרבה לעורר לב העם לתשובה בתענית וצדה ותענית חלום ושאר מעשים טובים ועלתה בידם כי ניחם ה' על הרעה ויהפכם לברכה כו'.

וכן מביא שם מהרב נחמד למראה (ח"א דף קע"א) שהיה מעשה בשנת תקע"ד וחשו מאד לדברי החלום שהגיד סיבת המגיפה כו', וכותב: ובודאי כל שיש חשש סכנה אפילו חשש רחוק יש לחוש לדברי החלום.

ז) בשו"ת משיב דבר להנצי"ב ח"א סכ"ה, כותב שיש לחוש לחלומות, בפרט הג' חלומות הנזכרים בשו"ע או"ח רפ"ח (שנשרו שיניו או קורות ביתו שנפלו כו') שבודאי יש לחוש להם, דאף שאדם גדול יכול לפותרם לטובה אבל בכלל הוא מקובל לרע ח"ו ואין להקשות על דברי קבלה ואין לזוז מהשו"ע. עכ"ד. [ובס' פסקי תשובות ח"ב ע' תתפב מביא שגדולי ישראל מיעטו להורות על תענית חלום, ומציין לתשו' זו בשו"ת משיב דבר. אך במח"כ אדרבא כאן הוא מחמיר בחלומות].

ח) וכן בס' מטה יהודה סרפ"ח סק"ז כ' לגבי הדברים שנזכר עליהם בשו"ע שצריך להתענות, שאין לזוז מדברי השו"ע אפילו אין כל טעם לדבר ושכן המנהג להתענות.

ט) בשולחן הטהור (קאמארנא) סר"כ ס"א נקט להתענות ת"ח גם בימינו.

י) בשו"ת חלקת יעקב יו"ד סר"ו, מסיק בשאלתו שם: דאף שבדיני ממונות אמרינן דברי חלומות לא מעלין, מ"מ כשלבו נוקפו אפשר דיש לו לחוש להחלום, ובפרט כשיבוא לו החלום עוד פעם.

יא) בשו"ת באר משה ח"ג ס"ט ס"ל דין תענית חלום גם בזמנינו ע"ש, ונביא דבריו לקמן בסמוך לענין תענית חלום בשבת.

וכן שם בשו"ת באר משה ח"ג בהסימנים שלאחרי זה, כתב ג"כ לחוש לפעמים לחלומות. ויש עוד מדיני חלומות עוד שם בכרכים אחרים ולא עיינתי בכל המקומות.

תשו' אחרת של הבאר משה ראיתי מובא בס' "מים ההלכה" ח"ב סנ"ה ע"ד א' שחלם שכשיסע לסעודת נישואין יקרה לו תאונה האם עליו לחוש ולא לנסוע, וכמדומה מסקנת דבריו אשר באדם החושש מפני חלום זה שיסע בשינוי ובאופן אחר מאשר בתוכניתו הקודמת.

יב) בס' עין השמש (והוא ס' על המהרי"ל לגאון א' מדור הקודם, ושקו"ט בחילוף מכתבים בדיני חלומות גם עם הגאון הנצי"ב), כותב הרבה בדיני חלומות ומענין פתרון חלומות ומביא מספרים רבים, ולא נחית לחלק בין חלומות בדורות הראשונים לחלומות בזמנינו. וע"ש בע' 70 ואילך דשקו"ט הרבה בדברי השיבת ציון.

יג) ועי' בס' חסידים סתס"ח, כ' להקפיד בענין חלומות, וכותב: ודע לך כי היו הראשונים מאמינים מאד בדברי חלומות שהרי לאחר שעשה לו הקב"ה אות לגדעון כו'. ואינו מחלק בין חלומות בזמן המקרא לחלומות בימיו.

ועוד פוסקים שחוששים לחלומות, נביא לקמן בעז"ה בהמשך דברינו, עי' להלן בכותרת "נדר בחלום", ובכותרת "חלום שחלם לו חבירו", בכותרת "חלומות אינשי דלא מעלי" ועוד.

הפוסקים שלא להתענות תענית חלום בשבת

אם כי רוב הפוסקים חוששים לפעמים לחלומות גם בזמנינו, אולם דין אחר הוא לגבי תענית חלום בשבת, שלא הותר רק במקרים מסויימים.

א) כבר כתבנו לעיל (בחלק הראשון של מאמרינו) משו"ע אדה"ז סרפ"ח שם, וכ"כ פוסקים רבים, שאין מתענין שום תענית חלום בשבת רק אם נפשו עגומה עליו והוא מצטער יותר באכילה כו', כמ"ש השל"ה וריב"ש כו' (ע"ש בקו"א אות א' שכותב אדה"ז המקורות).

וזהו דלא כשו"ע הב"י שנקט דין תענית חלום בשבת על כמה חלומות רעים בסתם ולא פירש שזהו דוקא אם נפשו עגומה על זה.

ב) בשל"ה שם (הובא במג"א סרפ"ח סק"ז) אחרי שכותב שהתענית בשבת מותר רק בנפשו עגומה עליו הוא מוסיף, ואני רגיל לפסוק שיקבל עליו להתענות ב' ימים בחול.

ג) בס' ברכי יוסף להחיד"א סרפ"ח סק"ג, מביא על כמה חלומות שנחלקו בהם הפוסקים אם מתענים עליהם בשבת, וכותב: וכן אני בעניותי מורה שאין להתענות באלו זולת אם נפשו עגומה. והוא קרוב להפס"ד בשו"ע אדה"ז.

ד) במטה יהודה (הובא בכף החיים) מביא מן מהר"י חאגיז בס' קרבן מנחה בסופו (סשפ"ו) שחלק על מ"ש בשו"ע להתענות על הד' דברים הרואה יוהכ"פ כו', וס"ל שאין לחשוש ולנהוג בתענית חלום. [והובא הקרבן מנחה גם בשו"ת יחוה דעת, ולא ראיתיו בפנים, ויש לעיין בו מהו טעמו ואם קאי רק בשבת או גם על ימות החול]. ועי' בבאה"ט או"ח סרפ"ח שהביא ג"כ הקרבן מנחה שכ': ואני כשרואה יוהכ"פ עושה יו"ט דרמז שמתכפרין לו עונותיו וכש"כ בשעת נעילה. ע"כ. ועד"ז כתבו בשם הלק"ט.

[והמט"י עצמו כותב דכיון דהשו"ע והפוסקים כתבום בספריהם חשובים כמו דברים המקובלים וכיון שהם קבלה נקבל כו', והזכרנו דבריו לעיל].

ה) בכף החיים סרפ"ח אות ס"ג, הביא מס' אגדת אליהו (לבעהמח"ס מדרש תלפיות) שכ': ובהיות שראיתי כמה חילוקים בענין תענית שבת יען שאין עתה בקיאין בחלומות ויש חלומות שנראים רעים ואדרבא הם טובים והדבר בהופכו כמ"ש לעיל, ואם אמרו ז"ל להתענות תענית חלום בשבת הוא בזמנם שהיו בקיאין בחלומות, והחלומות שהזכיר מרן ז"ל שנמצא בספרי קדמונים להתענות עליהם בשבת כיון שאינם דברי תלמוד וזוהר או מדרש יש מונעים מלהתענות עליהם בשבת כנזכר, ולכן כל הבא אלי לשאול ממני על ת"ח בשבת אני אומר לו שלא ידבר היום עם שום אדם בעולם כי ברוב דברים לא יחדל פשע, וישב ויקרא כל ס' תהלים, ולמחר יתענה אם ירצה, דמה שאמרו ובו ביום זהו כשהיו בקיאין בחלומות כדפי', גם יתן צדקה כפי השגת ידו, וזה כדי שאם החלום טוב שיתקיים ואם רע ח"ו כדאי שבזכות כל זה שעושה יתבטל. והביאו הרוח חיים סרפ"ח אות א' וכן בספר כף החיים (פאלגי) סי' ל"ו אות נ"ח . ע"כ.

[וניכר שבעל המדרש תלפיות הוא ס"ל כהי"א שהובא בשו"ע סרפ"ח שעתה אין בקיאין בפתרון חלומות. וכבר כתבנו שאדה"ז לא הכריע כדיעה זו. ויש גם לציין כי דברי בעל המדרש תלפיות שונים מהלשון שהובא בס' נחלת אבות בשם הצ"צ, כי שם איתא שבזמנינו החלומות שוא ידברו, ואילו הוא רק כתב שאין בקיאין בפתרון חלומות).

ו) בשו"ת יוסף דעת או"ח סע"א דאף כי אשרי אדם מפחד תמיד, אולם להתענות ע"ז בשבת אין שום צד היתר. [זה ראיתי מובא, אבל לא עיינתי בו].

ז) ובשו"ת יחוה דעת ח"ד סכ"ד כותב תשו' על שאלה הרואה חלום רע האם עליו לחוש לחלומו להתענות עליו אפילו בשבת, ואחרי האריכות מסיק שם ע"פ גמ' ברכות דנ"ה ע"ב רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב החלומות שוא ידברו, לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד ע"כ, ובודאי שלא כל אדם זוכה שמלאך יבוא אליו בחלום שזהו אחד מששים בנבואה ורק אל השרידים אשר ה' קורא כו' ועל כן אין לחוש, ואם לבו נוקפו יקדיש אותו היום ללימוד התורה בהתמדה ויכופר לו. ומסיים: ואין לכחד כי יש יוצא מן הכלל שחלומותיו מתקיימים, ובפרט על השנות החלום פעמים אחדות כו', ומי שיודע בנפשו יחוש לעצמו. ע"כ.

[ובמה שבנה יסודו על מה שלא כל אדם זוכה שמלאך יבוא אליו בחלום, הנה לפי ביאור אדה"ז שהבאנו והוא מיוסד על כמה מקומות בזוהר, כל אדם אפילו החייבים החלומות שלהם בנויים על ידי המלאך הממונה על החלומות שהוא לפעמים מודיע דברי אמת, ורק שלחייבים נוספו גם המזיקים שמודיעים להו מילין דכזיבן כו'. ועי' ג"כ בדברינו לעיל בחלק השני בכותרת "חלום ע"י מלאך הוא בכל אדם" שהבאנו משו"ת דברי יציב יו"ד סקכ"א שכ' ג"כ הל' "דדוקא במי שראוי לראות חלום ע"י מלאך צריך להתענות". והעירונו שם דלפי מה שניכר משיטת אדה"ז ועוד מקורות, הרי החלום ע"י מלאך הממונה על החלומות הוא בכל אדם].

ח) בשו"ת באר משה ח"ג ס"ט כ' להלכה וז"ל: אבל אם ראה בחום בשבת שתפיליו נשרפין יתענה כמבואר במג"א סרפ"ח סק"ח והסכים עמו הא"ר שם אות י"ד והתו"ש אות י"א ע"כ.

והבאר משה לא כ' זה דוקא כשנפשו עגומה כו', אך כבר כתבנו שיטת אדה"ז להלכה וכן נקטו רוב הפוסקים שאין מתענין בשבת רק אם נפשו עגומה ויצטער יותר באכילה.

ט) בס' פתרון חלומות (לגאון קדמון) מביא בשם רב האי גאון, שכ': ואנחנו לא חזינא למיתב תעניתא ביומא דשבתא ולא יהא יותר מתשעה באב שאם חל בשבת נדחה התענית עד יום א'. עכ"ל. והיינו שלפי הבנתו חולק רב האי על עיקרא דדינא הנזכר בש"ס להתענות ת"ח אפי' בשבת.

ותמה ע"ז בעל הפתרון חלומות וז"ל ובמחילה ממנו ז"ל נ"ל שטענה זו אינה טענה לאסור תענית חלום בשבת, שהרי בפירוש אמרו ז"ל שמותר להתענות ת"ח, ובודאי שחכמים היו מתענין עליו, ואפילו הכי ידוע כשהי' חל להם ט' באב בשבת היו דוחים אותו עד למחר כמונו, אם כן נראה שהי' להם יותר היתר תענית חלום בשבת מתענית ט' באב עכ"ל.

אולם כבר כ' ע"ז בס' עין השמש (ע' 64) אשר בס' מאה שערים להרי"צ גאות בהל' צדקה הביא דברי רב האי גאון על תענית שבת תשובה שעל זה כתב דלא חזינא למיתב תעניתא בשבתא, ולא קאי בתענית חלום כלל שהוא דין המפורש בש"ס.

י) וראיתי מובא דבר חידוש בס' משמרת איתמר פ' וישב בשם בעל הנועם אלימלך, וז"ל: ואמר לי אדמו"ר נ"ע (החוזה מלובלין) על מה ששאלתי אותו בענין חלום קורא בתורה שמבואר בשו"ע או"ח סרפ"ח שהוא מהחלומות שצריכים להתענות עליהם, ואמר לי שיש לו בקבלה מהרב החסיד מו"ה אלימלך נ"ע, שזה לא נאמר אלא לאלו שהם רחוקים מהתורה אבל לא לאלו שהם קרובים להתורה. ע"כ.

ואפשר גם כאן אתי עלה מדין המהרהר ביום שאין כלום בחלומו כאשר כ' הט"ז ואדה"ז באו"ח סרפ"ח, וע"כ הקרובים לתורה שמהרהרים לפעמים על קריאה בתורה אין להם לחשוש מחלומם.

ועי' ג"כ בשם הלק"ט שכ' שכשהוא רואה יוהכ"פ או שקורא בתורה הי' עושה יו"ט כו' (כן ראיתי מובא בס' עין השמש ע' 66). ומזה ג"כ מקור לדברי החוזה בשם הנועם אלימלך.

חלומות שהפוסקים לא חששו להם

במקרים מסויימים, מצינו בכמה פוסקים שלא חששו לאותם חלומות:

א) הר"ח פאלגי בס' חיים ביד יו"ד סנ"ב ובס' לב חיים ח"ב סי' ס"ז כתב ע"ד החולם שחילל שבת או עבירה כיו"ב שאין לחוש לזה ואי"צ שום כפרה.

[אולם בשו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סל"ב מאריך לפלפל בזה, וכ' למסקנא שכן יש לחוש למראה חלום זה אולי מראין לו כך להודיעו שהוא חילל מקודם שבת או יוהכ"פ בשוגג והורו לו שיעשה כפרה על זה כו'].

ב) בשו"ת זכרון משה בתחילתו, תשובה מהדעת קדושים ע"ד חלום שאמו לא רצתה בשידוך כו', ומסיק שם לא לחוש לחלום.

ג) בשו"ת ציץ אליעזר ח"כ סל"ב נידון א' שחלם שאשתו אינה טהורה, וכותב שאין לחוש כלל.

וראה עוד במה שנכתוב לקמן ע"ד נפטר הבא בחלום.

נפטר הבא בחלום

א) לעיל בחלק השלישי (ע"ד האגרות קודש), הבאנו מ"ש הס' חסידים בענין חלום שאביו הנפטר בא אליו וכיו"ב.

ב) עי' בתשו' הרשב"א סתפ"ג שכ': ועל ענין החלום ששאלתני, אע"פ שאמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ומן הדין אינו חייב לענות נפשו על דבר חלומות כאלו, החלום הזה שבא ברוב ענין מתמיה ושהוא מעיד שכל מה שא"ל אביו בחלום אירע לו וסבל דברים קשים על דברי אביו, איני יודע האיך אכניס עצמי בזה, אע"פ שלרוב החלומות שוא ידברו בהא יחוש על עצמו ע"כ.

ובס' עין השמש (דף ל"ה) שקו"ט עפ"ז דבכל חלום הבא באותות המורין על אמיתתו שבזה יש לחוש לכו"ע. ועי' מה שהבאנו לעיל משו"ת משיבת נפש לענין היתר עגונה ע"פ חלום שסימנים העידו על אמיתתו (לעיל בכותרת: פוסקים החוששים לחלומות).

ג) בשו"ת חיים ביד סס"י נ"ב וסי' צ"ב מביא כמה מאורעות ע"ד נפטרים שבאו בחלום בענין נידוי כו', ומאריך שם לקיים דברי החלום.

ד) וכן בשו"ת בצל החכמה ח"ג סק"ח ע"ד אשה שבנה הנפטר נגלה אלי' בחלום ואמר למה קראתם לי בשם זה (ושני בני דודים נקראו בשם הזה ונפטרו), וכותב שאם לא הרהרה מזה ביום אז לכמה ספרים יש מקום לחוש.

ה) בס' דברי מרדכי סי' כ"ב דף ו' ע"ד (הובא בס' החפץ חיים להר"ח פאלגי ספ"ח אות ס"ט), כ' במי שחלם בחלום שאמר לו מת אחד שיקח מרגלית אחת ויקבור אותו בקבר, דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ומוטב שיפדו את המרגלית בצדקה שהוא קרוב לשכר בעוה"ז ובעוה"ב.

ו) ובשו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב יו"ד סקמ"ז כ' ע"ד אשה שחלמה על בנה הנפטר שצוה עלי' לשנות קברו, ומסיק דמדינא אין חשש לחלום אבל מ"מ ישלחו עשרה אנשים לקברו לבקשו מחילה כו'.

ושם שקו"ט בדברי ר"י החסיד דשרי לפתוח הקבר מטעם החלום, וכותב דשאני ר"י החסיד דכל רז לא אניס לי' ולו נגלו תעלומות שהחלום אמת הוא וחלילה לנו לעשות מעשה קוף בעלמא כו'.

ז) באגרות משה יו"ד ח"ב סקנ"ה כ' באשה שבעלה בא אלי' בחלום לשנות מקום קברו דאין לסמוך על דברי החלום, כי סומכין על חלום רק בצדיקים וחלומות שבתורה שבדרך נבואה כו'. [ולקמן נזכיר עוד בשיטת האג"מ בחלומות].

נדר לצדקה בחלום

א) בשו"ת חת"ס יו"ד סרכ"ב במי שחלם שנדר נדר מצוה כו', ומסיק החת"ס לחוש קצת מפני שאפשר בא מהרהור היום והוי ע"ד קבלה בלב כו'. [בחת"ס מייסד דבריו ע"פ תשו' הגאונים שהביא בב"י סי' ר"י, ואינו מחלק בחת"ס בין חלומות בזמן הגאונים לחלומות בזמנינו]. וכתבנו לעיל שלפי ביאור אדה"ז בענין חלומות הבאים מהרהורי היום שאין בהם כלום שאפשר זהו לא כשיטת החת"ס.

ב) בשו"ת חיים ביד (ר"ח פלאג'י) סנ"ב כותב במסקנת דבריו כי החולם שנדר או נשבע לקיים מצוות כגון צדקה או להדפיס ספרים כו' הוא חייב לקיים נדרו ושבועתו, וכן לאידך החולם שעבר באיזה חטאים התלויים בדיבור כנשבע לשקר כו' צריך לבקש תשובה כי שמא איזה דבר רמזוהו מן השמים.

ג) בשו"ת דברי יציב חיו"ד סקכ"ב במי שנדר בחלומו לצדקה אם מחוייב לקיים נדרו, וכותב שיש כמה ספיקות לסמוך על נדר זה.

וראה עוד ע"ד נדר בחלום בדברינו לעיל (בחלק השלישי) בסיכום הדברים של מסקנת שיטת רבותינו.

בדין חלום שחלם לו חבירו

א) במג"א באו"ח סרפ"ח סק"ב כ' בענין אם חבירו ראה עליו חלום רע שלא יתענה בשבת (והוא משירי כנה"ג, ועולת שבת), וכן פסק בשו"ע אדה"ז שם ס"ו.

ב) אולם בהעמק שאלה פ' מקץ סכ"ט אות ב', מביא מהשאילתות שם לענין נידוי בחלום דצריך עשרה להתיר גם אם אחרים ראו עליו, וכותב ע"ז: כבר מצינו בגמ' חולין דף קל"ג ע"א דאחזי לי' לרב ספרא מילא בישא על רבא, ובברכות דף נ"ה ב' איתא אחריני חזו לי', וכן בנוסח התפילה בין שחלמו אחרים עלי, ומכאן יש ראי' לסתור מש"כ המג"א סי' רפ"ח סק"ב שאין להתענות בשבת על חלום שחלם לו אחר, וכבר מחא לי' בפמ"ג שם, ועי' תשב"ץ ח"ב סי' קכ"ט שהאריך ועשה מעשה בזה. ע"כ . ואח"כ מביא שם משו"ת רדב"ז ח"ד סי' ק' שכ' ג"כ לענין נידוי שאפילו חלמו עליו אחרים צריך התרה. ע"כ תוכן דבריו. [ועי' עוד בספרו שו"ת משיב דבר ח"א סכ"ה שמאריך ג"כ בענין חלום שחלם אדם אחר על חבירו].

אך כבר כתבנו לעיל כי לכמה קדמונים וכן לשיטת אדה"ז שונים הם החלומות של גדולי ישראל ותנאים ואמוראים כו' לחלומות של כל אדם, א"כ לפי"ז אין להוכיח מהגמ' חולין ברב ספרא שראה בחלומות מילתא בישא על רבא, כי שאני בגברא רבה כרב ספרא שחלומותיהם קרובים לנבואה.

ג) ומה שמביא בהעמק שאלה מהפמ"ג שמחא לי' להמג"א, בעניותי לא מצאתי זה בפמ"ג, אלא אדרבא גם הפמ"ג שם ס"ל כמג"א רק שמוסיף "וכל שנפשו עגומה אפשר דשרי להתענות אף אם אומר לו חבירו שחלם עליו חלום רע", וגם במג"א כ' כן רק בעיקרא דדינא דאין להתענות אם חבירו חלם עליו באין נפשו עגומה, ואילו בנפשו עגומה אפשר גם המג"א ואדה"ז ס"ל כהפמ"ג דיכול להתענות.

ד) אולם מה שהק' משאר מקומות שמצינו שהחשיבו חז"ל גם את חלום חבירו, וכן הק' ג"כ בשו"ת יביע אומר ח"א או"ח סמ"א אות י"ט, ועי' בגמ' ברכות דנ"ה סע"ב שאמר ר' יוחנן ג' חלומות מתקיימין חלום של שחרית וחלום שחלם לו חבירו כו'.

אולי י"ל דגם המג"א ואדה"ז לא ס"ל לבטל חלום של חבירו ורק כתבו כן לענין תענית בשבת, כי היתר תענית חלום בשבת מלבד הטעם מפני שעונג הוא לו, הוא ג"כ כדאיתא בשו"ע שם (והובא בשו"ע אדה"ז) מאמר הגמרא שיפה תענית לחלום לבטל הגזר דין כאש לנעורת, וזה אין לך בו אלא חידושו דהיינו כשחלם הוא בעצמו משא"כ כשחלם חבירו עליו ע"ז לא אמרו יפה תענית לחלום כו'. ועי' בשו"ע שם (מגמ' שבת די"א מאמר רב חסדא) דהתענית יפה לחלום דוקא בו ביום, משא"כ אם חלם אתמול כו', א"כ עד"ז י"ל בחלום חבירו אף באותו יום שהוא כחלום האתמול.

ועוד י"ל באופן אחר, כי אדרבא לפי מאמר ר' יוחנן בברכות דנ"ה סע"ב חלום של חבירו זהו מחלומות המתקיימים, א"כ ע"ז גם אם יתענה בו ביום אין מועיל תענית כאש לנעורת, וע"כ בחול אם הוא רוצה להתענות להועיל לבטל הגז"ד מהיכי תיתי, אבל בשבת לא התירו כי אין התענית מועיל. ולפי"ז יוצא כי אדרבא לפי המג"א ואדה"ז מה שאין מתענין ע"ז בשבת אין זה משום קלות החלום כשחלם חבירו אלא אדרבא משום חומרו.

ואם נאמר כאופן זה השני, הנה לפי"ז יצא לנו גם המג"א ואדה"ז ס"ל כהשאילתות בחלום שחלמו אחרים כו'.

ה) בתשו' הרדב"ז סי' ק' כ': ואי לאו דמסתפינא אמינא דמי שחלמו לו אחרים עדיף טפי ממי שחלם בעצמו. וכ"כ בשו"ת בית דוד סקי"ט. (הובאו בשו"ת יביע אומר ח"א או"ח סמ"א אות י"ט)

ו) הר"ח פאלגי בשו"ת חיים ביד סנ"ב כ' ג"כ לקיים גם חלום חבירו, ומוסיף: ומה שנראה מדברי התשב"ץ ח"ב סקכ"ח שכתב היפך, עיין בס' נחמד למראה ח"א דקמ"א ע"א מה שהקשה כו' יעו"ש. ע"כ.

וכן שם בסי' צ"ב בענין חלום שחלם אחד על חבירו שהוא בנידוי, ומאריך שם להצריך התרה וגם אם אינו מאמין לדברי חבירו, ומביא מעשה משנת תקס"ח שהוא חלם על אחרים שהם בנידוי והצריכו להם התרה. ע"ש.

ובספרו החפץ חיים בסי' פ"ח אות ל"ו כ' ג"כ לקיים חלום שחלם אחר, וכ' שבשנת תרכ"ב חלם אדם אחד "שאנכי הצעיר הייתי חתן מסיים [חתן תורה] והרב הגדול הגביר החכם המרומם כמה"ר כו' יאושע ארדיט נר"ו חתן מתחיל [חתן בראשית] ושמענו לדברי החלום וכן עשינו תלי"ת". [כתבנו כאן לשון רגיל "והרב הגדול הגביר החכם" כו', אבל בספר הנדפס כתוב "והקבר הגדול הגביר החכם" כו', ולא הבנתי לשון זה, ואולי יש בזה ר"ת או שהיתה בזה יד המדפיסים].

ושם באות ל"ז כ' ע"ד רופא המסופק ברפואה וחלם שרפואה זאת תזיק שיחוש לחלומו, אבל רופא אחד אינו חושש לחלום רופא חבירו. והובא זה ע"ד רופא גם בשד"ח מע' כללים אות ד' ס"ק מ"ה (ח"א דף צ"ד ע"ג) מס' יד נאמן. ע"ש.

חלומות מהרהורי היום

א) לעיל בחלקים הקודמים הבאנו דברי הגמ' (ברכות נ"ה ע"ב) דאין מראין לו לאדם בחלום אלא מהרהורי לבו ביום, ולאידך מ"ש הט"ז ושו"ע אדה"ז כי חלומות שבאים מן הרהורי היום אין בהם שום הוראה מן השמים, א"כ איזה חלומות יש בהם ממש. וחילקנו ע"פ שיטת אדה"ז, כי יש שני גדרים בחלומות שמהרהורי היום:

א', חלומות שבאים מן הרהור היום באותו מאורע עצמו, שע"ז כ' הפוסקים שאין בהם ממש,

ב', חלומות שההרהור הי' רק מעין אותו מאורע, או שההרהור הי' במאורע אחר ורק בצירופי אותיות וכיו"ב נולד החלום מן אותו הרהור, ואז יכול להיות בחלום הוראה מן השמים. ותירצנו עפ"ז כמה קושיות עי' לעיל בדברינו באריכות.

גם הבאנו את דברי הפוסקים דשקו"ט בשיטת הט"ז (ואדה"ז) דחלומות הבאים מהרהורוי היום דאין בהם שום הוראה מן השמים, והם: שו"ת חינוך בית יהודה ס"ג. שו"ת שבות יעקב ח"ב סל"ד. שו"ת דבר משה סכ"ב.

וראיתי עוד מובא בשם הזכר יוסף שפלפל בדברי החינוך בית יהודה, וכן בס' החפץ חיים לר"ח פאלגי ספ"ח אות נ"ח מביא מס' יד אהרן או"ח סרפ"ח דשקו"ט לענין הרהר ביום. ולא עיינתי עדיין בספרים אלו.

ויש לעיין גם בס' פתרון חלומות (לקדמון אחד) שער רביעי פ"ג מ"ש בענין הגמ' דאין מראין אלא מהרהורי לבו (ואין הס' לידי כעת).

ב) ובמהרש"א ברכות דנ"ה ע"ב כ' דמ"ש בגמ' דאין מראין אלא מהרהורי לבו, זהו הן בחלומות הכוזבים והן בחלומות אמיתיים שאין מראין אלא בדברים שאפשר שאדם מהרהר. ע"כ.

והנה המהרש"א לא נקט על חלומות אמיתיים הלשון "אלא בדברים שאדם מהרהר", רק כתב "אלא בדברים שאפשר שאדם מהרהר", כי י"ל דגם המהרש"א ס"ל כהט"ז שחלומות הבאים מן הרהורי היום הם כוזבים, כמוזכר לעיל במהרש"א ע"ש, רק שהוא מוסיף שגם חלומות האמיתיים אינם באים "אלא בדברים שאפשר שאדם מהרהר" ולא בענינים שאינם רגילים בהרהור.

[וגם דברי המהרש"א יש לפרש עפמ"ש לעיל בענין הגדרים בחלומות שמהרהורי הלב].

ועי' בשו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב יו"ד סקמ"ז שכ' דגם חלומות הבאים בלילה מהרהורי לבו ביום איכא מינייהו כוזבים ואיכא מינייהו קושטא אלא דמתלבשים בדמיונות של הרהורי היום, וכדמוכח מחלום של נבוכדנצאר שהביא הש"ס לראי' בברכות נ"ה וכ"כ המהרש"א שם. ע"כ. וכמדומה שאינו מזכיר בשו"ת שם את דברי הט"ז ואדה"ז בשו"ע או"ח סרפ"ח דחלומות הבאים מן הרהורי היום אין בהם הוראה מן השמים כלל.

ג) בכף החיים סרפ"ח סקי"ז מביא ספרים שהביאו מקדמון אחד, ר' אהרן נחמיאש ז"ל שבליל ר"ה הי' חוזר הל' יוהכ"פ כדי שאם יראה בלילה בחלום יוהכ"פ לא יצטרך להתענות (כי על הרואה יוהכ"פ בחלום כ' בשו"ע שם להתענות גם בשבת). אולם מעשה אירע להמהרי"ק נר"ו בחוה"מ סוכות שראה יוהכ"פ בחלום והסכים להתענות בו דהא דאומרים שקרוב ליוהכ"פ אין להתענות לא נמצא כתוב בשום ספר ועוד דהשתא כבר עבר יוהכ"פ והוקצה מן הדעת.

ד) ועי' עוד בכף החיים ססקט"ז בשם מטה יהודה בסרפ"ח אות ד' ומחזיק ברכה שם אות י"ד, כי המהרהר ביום ע"ד שיניו כו' (בהדברים שמובא עליהם בשו"ע להתענות גם בשבת) אין בזה שום הוראה מן השמים.

ה) ועי' בשד"ח מע' הכללים אות מה (ח"א צג, ג) שהקשה בענין הראשונים שעשו שאלת חלום ועפי"ז פסקו בעניני הלכה, דהלא כיון שהיו שואלים לכתחילה אין לך מהרהר בדבר גדול מזה, א"כ לא הי' להם לעשות כדברי החלום כי בכהאי גוונא שהרהר ע"ז ביום אמרינן דחלומות לא מעלין ולא מורידין.

אולם יש לתרץ קושי' השד"ח ע"פ מה שהבאנו לעיל בדברינו (ונכתוב מזה גם לקמן בעז"ה) כי שאני החלומות של הפוסקים גדולי ישראל שחלומותיהם הם בגדר קרובים לנבואה, ואין בהם הכללים כחלומות של כל אדם.

ו) בס' עין השמש (ע' 68) מביא מתשו' שבות יעקב שכ' דמ"ש בגמ' בהרהורי היום הוא דוקא באותו יום אבל אם הרהר ביום אחר צריך להתענות, והוא שם שקו"ט על זה ומביא מספרים אחרים דמהני גם בהרהור ימים מקודם. ועי' מזה עוד שם דף ל"ו שמדייק מירושלמי בענין הי' מצטער על מעות שהניח לו אביו כו' דמשמע דכ"ה גם בהרהור של איזה ימים מקודם.

וכן משמע ממה שהבאנו לעיל בחלקים הקודמים ממאמרי אדה"ז במהות ענין החלומות, דהרהור היום המביא לחלום אינו דוקא באותו יום עצמו.

ז) ושם בדף ל"ה ע"א מביא במעשה שבא לפניו שאיש בא בימים לעס מצה קשה בליל א' דפס והי' קשה לו הלעיסה ושוב בלילה חלם שנפלו שיניו, דאיתא ע"ז באו"ח סרפ"ח שהוא מהחלומות שמתענין עליהם בשבת. והרהמ"ח צידד להקל מטעם דהלא הרהר מקודם בענין שיניו, דבהרהור מקודם כ' הט"ז דאין לחשוש מחלומו, ובצירוף סניפים אחרים להקל. וגם שקו"ט שם שזהו גם בדלא ידע ודאי אם הרהר רק שמן ההווה להרהר. [ועי' במה שהבאנו לעיל ממהרש"א ברכות דנ"ה].

ח) וראה עוד בענין חלומות שמהרהורי היום לעיל בכותרת "הפוסקים שלא להתענות ת"ח בשבת", במה שהעירונו על דברי המשמרת איתמר בשם בעל הנועם אלימלך.

חלום ביום או בשבת

א) בחדא"ג מהרש"א ברכות דנ"ה ע"ב ד"ה חלום של שחרית: אבל חלום של שחרית שכבר נח האדם מהרהורין שביום יבואו החלומות האמיתיים כו'. (והזכרנו מזה לעיל בחלק הראשון של דברינו).

ב) וכן מביא בס' שער השמים (לאבי הרלב"ג) מהרי"צ ישראלי בפירוש ס' יצירה כי החלומות שאדם חולם בבוקר רובם צודקים, כי העיכול המעלה עשן אל הראש ומחליש את כח המדמה בבוקר הוא כבר נשלם

ג) אולם בס' החפץ חיים לר"ח פאלאגי ספ"ח אות נ"ז כ': דוקא חלום בלילה יש לעשות עיקר ולא חלום ביום זולת בשבת.

וכן בספרו שו"ת חיים ביד סוף סי' צ"ב מביא משו"ע או"ח סרפ"ח שכ' לענין תענית חלום בחולם בשבת ביום, ומדייק ע"ז כי דין זה הוא רק בשבת משא"כ בימי החול אין לחוש לחלום בשינת הצהרים. ומביא שכ"כ בס' דעת חכמה דמ"ב ובבאה"ט סרפ"ח סק"ו שבחול אין להתענות על חלום שחלם ביום, ובתשו' יד אליהו (אמשטרדם תע"ב) סל"ב הביא קצת ראי' לזה שביום אין לחשוש לחלום, ועי' במחזיק ברכה בסרפ"ח סק"ו. ע"כ.

[כאן מציין לס' "דעת חכמה", וכמדומה ראיתי ענין זה גם בכף החיים (ואינו כעת לידי) ושם מציין על זה לס' "קנה חכמה", ואולי הכוונה לספרי הרי"ל מפינסק שחיבר ס' קנה חכמה (פפד"א תמ"א) וס' דעת חכמה (המבורג תנ"ב), ואח"כ ליקוטים משני ספריו (ווינצי' ת"ס). ואין הספרים לידי כעת].

ד) בס' פתרון חלומות דף כ"ז, שרבים אומרים שהחלומות של שבת צודקות יותר לפי שיש לאדם נפש יתירה והכנה שלימה בשבת. (והאריכו בדבריו בס' יד אליהו הנ"ל ובס' לב חיים ח"ב סקנ"א, עי' כ"ז בשד"ח מע' כללים אות מ"ה ח"א דף צד, ב)

חלום שנשנה

כאשר חלום נשנה ג' פעמים יש לחשוש יותר עי' או"ח סרפ"ח ס"ה, ועי' בכף החיים סרפ"ח סקמ"ט לחשוש לכמה דיעות גם בהשנות החלום ב' פעמים בלבד. ועי' גמ' ברכות דנ"ה ע"ב דחלום שנשנה ב' פעמים הוא חלום המתקיים. ושקו"ט בזה בס' עין השמש דף ל"ו.