E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ נצו"י - שבת סליחות - תשס"ט
רשימות
הצטרפות כוונה ומעשה
הרב בן ציון חיים אסטער
ר"מ בישיבת "אור אלחנן" חב"ד, ל.א.

ברשימות היומן ע' שס"ט "הי' ברית מילה אצל נכד הצ"צ והיו אז ב' מוהלים, הא' שייך לכוונת ואינו אומן כל כך כהשני שלא הי' שייך לכוונות, וצווה הצ"צ שימול הב', באומרו עשי' לעילא. ישנו עולם שאינו צריך לאדרעסין, אפשר שאז שאני שהי' מי שכוון הצ"צ - כי ישנם ענינים שהמעשה והכוונה אפשר להיות דשני אישים אבל בכל אופן לשון הצ"צ הוא הי' כנ"ל ".

וראה בתו"מ ח"ב ע' 277 ואילך ששם ג"כ סיפר הרבי אודות המאורע הנ"ל ושבכמה ענינים המעשה והכוונה אפשר להיות בב' אנשים שונים, וציינו שם למש"כ אדה"ז בסי' תקפ"ט ס"ז בענין שבכדי להוציא אחר ידי חובתו צריכים כוונת השומע והמשמיע.

ופשוט שלא לזה כוון כ"ק אדמו"ר, כי לא מדובר שם על הצטרפות מעשה של איש א' לכוונת השני.

ולכאורה הכוונה להא דאי' בחולין (לא, ב) "אנסה חבירתה ואטבלה כוונה דחברתה כוונה מעלייתא היא" והיינו שמצטרפין כוונת א' (מי שאנסה לטבול) למעשה הב' (טבילת השני). ולהעיר שי"א שגר קטן מטבילין אותו ע"ד ב"ד מהני גם עד"ז עיין בית יעקב כתובות (יא, א) בביאור התוס' בסנהדרין.

ולהעיר שמצינו עד"ז אצל רבותינו נשיאנו לגבי תקיעת שופר ראה בקונט' הגהות כ"ק אדמו"ר על הסידור ע' כ"א אשר כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ציוה לכ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ להאריך התקיעה עד אשר שסיים הכוונות, ודו"ק.

רשימות
מ"מ והערות קצרות ב"רשימת היומן"*
הרב לוי הלוי פישער
נו"נ בבת תו"ת ליובאוויטש דמוריסטאוןיש

אין הש"ץ מתעטף בטלית למנחה ומעריב

בעמ' קס "העובר לפני התיבה במנחה ומעריב - בלי טלית... וכך היה מנהג ליובאוויטש".

בלקו"ש ח"ט עמ' 277 כ' דמזה מובן שגם בחור שהוא ש"ץ בשחרית אינו מתעטף הטלית, ומביא ע"ז סיפור הגמ' (סוכה דף לב, ב) "רב אחא בריה דרבה מהדר וכו' הואיל ונפק מפומי' דרב וכו'" דאע"ג דלכ' זה נראה כקולא, יש בזה הידור, כיון שבזה מתבטא התקשרותו לרבו (וראה מה שהערתי בזה לקמן עמ' רכג).

קידוש לבנה - בסידור

בעמ' קסא "קידוש לבנה - בסידור ובחגירת האבנט".

להעיר: לקמן עמ' רעט (כף מרחשון תרצ"ג) מובא שהרז"א נתן "תיקון" לאדנ"ע (בילדותם) שיאמר "לכו נרננה" בסידור, וכן בכלל יתפלל בסידור ולא בעל פה, וגם ברכה יברך בסידור". ועד"ז מצינו בכ"מ הדגשה שהתפלה וכיו"ב יהי' מתוך הסידור. בהתוועדיות תשמ"ג (ח"א עמ' 144 ואילך): "כ"ק מו"ח אדמו"ר נהג להתפלל את כל התפלות מתוך הסידור (מלבד ענינים מיוחדים) - אע"פ שבודאי ידע את כל התפלות בע"פ, וכך נוהג גם אני". וכך גם אמר רבינו לשז"ר כשנתן לו סידור בעת ביקורו בפורים תשל"א (מובא בתשורה לחתונת סימפסון - יוניק).

ובהתוועדיות תשד"מ (ח"א עמ' 485 ואילך): "בשעת התפלה צריך להביט בתוך הסידור, לא רק כדי שלא להחסיר כמב תיבות (ויותר מזה), אלא גם כדי לסייע בכוונת התפלה, כידוע בענין אותיות מחכימות ואותיות מאירות ... אחזיק סמוך אלי כמה סידורים ... אקח בלי נדר סידור, ואגש אליו ואומר לו: הא לך סידור, קח והבט בתוכו!"

וראה בספה"ש תרצ"ו עמ' 51 לגבי שמיעת קריאת התורה: "קרה"ת פלעגט דער טאטע הערין מתוך הספר, חומש או סידור, אפילו חוה"מ, ר"ח, שני וחמישי, לבד אין זמנים שונים פון חוה"מ און מנחת ש"ק פלעגט ער הערן אויסווייניג". ובספר המנהגים עמ' 14 כ': "מדקדקים לשמוע קרה"ת מתוך החומש" (דבהוראה לרבים אין חילוק בין מנחת ש"ק ושאר הזמנים).

וראה ברשימת הרב"ש (עמ' פד) אודת הבדלה ואמירת ויתן לך מתוך הסידור. ובספר זכרון לבני ישראל (עמ' כג) אודות תפלה וברכת המזון בסידור. וראה ב"המלך במסיבו" (ח"ב עמ' ל"ח) דמחלק בין ברהמ"ז דליל ש"ק, ויום ש"ק. וראה הנסמן ב"ימי מלך" ח"א עמ' 232, ח"ב עמ'898. .

ולהעיר שבשנים הראשונות, גם כשהלך רבינו להקיף הבימה עם הד' מינים (בהושענות) היה אוחז הסידור בידו הק' (משא"כ בשנים שלאח"ז - ראה "מעשה מלך" עמ' 207 בהע' 18).

ואולי ההדגשה להתפלל מתוך הסידור הוא גם כדי לדעת הדינים שבסידור. ראה בהתוועדיות תשמ"ה (ח"א עמ' 66): "כידוע מה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בא' הסעודות דיו"ט - שיהודי צריך להסתכל ב"סידור" שזהו "הקיצור שו"ע" דדיני היו"ט, כדי לדעת כיצד עליו להתנהג".

ואולי י"ל הטעם שמדגישים במיוחד לגבי קידוש לבנה שיהי' מתוך הסידור (אע"פ שבכללות זה נוגע לכל התפלה - כנ"ל), כיון שזהו ברחוב ואין שם סידורים, ולכן מדגישים שיוציא הסידור מהביהמ"ד, ועוד: שחשוך וקשה לראות בסידור לאור הלבנה (ולכן קס"ד לומר בע"פ) ואוי"ל עוד דע"י שיברך מתוך הסידור, במילא לא יסתכל בהלבנה וכמש"כ בסידור: "וכשיתחיל לברך לא יראה בה כלל".

ועד"ז מה שמודגש במיוחד לגבי קרה"ת מתוך החומש (כנ"ל) אולי י"ל בפשטות, כיון שהוא שומע מהבעל קורא ואינו קורא בעצמו (וס"ד דאפשר לשמוע בע"פ).

לדבר ע"ד הסוכה במוצאי יוה"כ

בעמ' קסא: "במוצאי יוה"כ היו מדברים ע"ד הסוכה".

בהתוועדיות תשמ"ט ח"ב עמ' 275 "לא ראינו שכ"ק מו"ח אדמו"ר ינהג כן - לבנות הסוכה במוצאי יוה"כ - ופשוט שאין סברה לומר שנהג כן באופן ד"הצנע לכת", דמאי טעמא?!". [וראה ג"כ בקודש חזיתיך (גנזבורג) עמ' 48].

בחשאי ובלי פירסום

בעמ' קסא: "נתן לי ב' אתרוגים, א' מקאלאברי וא' מארץ ישראל, באומרו: כן נתנו גם לי... ולא לפרסם עד"ז" עכ"ל.

יש להעיד דמצינו כמ"פ שהקפידו שיהי' בלי פירסום:

א. לקמן עמ' רסג (סוכות תרצ"ג - בהו"ר חו' יד' עמ' 19): "נתן לי בשנה זו גם אתרוג ארץ ישראל בשותפות עם גיסי מ"מ נ"י - ואמר שצ"ל בחשאי עד"ז".

ב. בעמ' רצו (כסלו תרצ"ג - בהו"ר חו' 60 עמ' 13) אודות תפילין דשמו"ר וראב"ד: "אני אכתוב עד"ז (להשיג עבורך תפילין דשמו"ר ודראב"ד) כדי שלא יהי' בפירסום וכו'".

ג. בעמ' תיט (חהמ"צ תש"ב - בהו"ר חו' נז עמ' 16): "הנני נותן זה במתנה רק לך לבד ... פרטי הדברים לך לבד".

ובפשטות הטעם לכהנ"ל הוא מפני קנאה, וכמפורש להלן:

ד. עמ' שפט (תשרי תרצז - בהו"ר חו' קפג עמ' 8): "במוצאי יוה"כ הבדיל כ"ק מו"ח בעצמו... ונתן לי שיורי כוס הבדלה שלו, ואמר שאוסיף עליהם, ואבדיל על זה... כך הי' נוהג מהר"ש נ"ע עם אדמנ"ע, אלא שמפני קנאת וכו', הי' עושה זה בחשאי. וכן נהג אדנ"ע עמדי: הי' נותן לי שיורי כוס הבדלת יוה"כ שלו, והייתי הולך לחדר אחר ומבדיל עליו".

ה. בעמ' קסו (מוצאי ר"ה תרצ"א - בהו"ר חו' ד' עמ' 15): "אדמו"ר מהר"ש נ"ע היה לומד לפרקים עם אבי אדנ"ע, ובלבד שלא ירגישו בדבר, מפני קנאת אחרים". וראה בעמ' קצג (כ"ו ניסן תרצ"א - בהו"ר חו' ה' עמ' 35): "רז"א פלעגט עם דערגיין די יאהר, והוא הי' שומר חיוב מנהג כבוד באחיו הגדול".

ו. בעמ' קנה (ט' מנ"א תר"צ - בהו"ר חו' ד' עמ' 6) ע"ד הנחת תפילין בט”ב בבוקר: "ויאמר לי שאניח בצנעא גם בבוקר (ובלבד שלא ירגישו בדבר), וכך הי' נוהג אדנ"ע, להניח בחדרו שלא יראו".

ולכ' זה שהנחת תפילין בט"ב בבוקר הוא בצנעא אינו שייך לקנאה דגם לאחרי קבלת הנשיאות הניחו בצנעא, וגם זה שאדמו"ר הריי"ץ הי' מבדיל על שיורי הבדלת אדנ"ע "בחדר אחר" צ"ע האם הכוונה הייתה כדי שלא ירגישו אחרים (דלכ' לא שייך קנאה בבן יחיד, רבי בן רבי), או שבכלל יש דברים שהצנעא יפה להם (ואולי הלך לחדר אחר מסיבה אחרת ולא כדי שיהי' בצנעא).

[ולהעיר מפרש"י (תשא לד, ג) לגבי לוחות השניות: "הראשונות ע"י שהיו בתשואות וקולות וקהלות, שלטה בהן עין רעה, אין לך יפה מן הצניעות".

ולהעיר ממענה רבינו (אודות חזרת הספרים למקומם - ב' כסלו תשמ"ח): "וכיון שעתה יהי' בקיום ובמנוחת הנפש והגוף וכו' הסדר בזה שינתנו בלחש, וכנ"ל בלחש וק"ל" ("קובץ דידן נצח" עמ' 103).

ולהעיר משיחת יג' תמוז תשל"ט (שיחו"ק ח"ג עמ' 300) דבגאולת י"ב תמוז הי' לשון הרגיל הין החסידים שיהי' בלי פירסום, וגם על הטעלעגראמ'ס ששלחו להודיע מהגאולה חתמו "בלי פירסום", וגם הרבנית ע"ה העידה ע"ז: "הפעם היחידה שאמרתי את המילים "בלי פירסום" זה הי' כששחררו את אבי" ("קובץ דידן נצח" עמ' 183)

גליון בענין נוסח התפלה

בנוגע למה שכתבתי (בגליון תתקפא - עמ' 24, 25) דמצינו כו"כ ענינים דאע"ג דבנוסח חב"ד אין אומרים ענין מסוים בדיבור, אבל הענין קיים ברוחניות, וציינתי לכמה דוגמאות, ויש להוסיף:

גם בנוגע לאמירת אקדמות בחה"ש ביאר רבינו עד"ז (בסעודת יום שביעי של פסח תש"ל - "המלך במסיבו" ח"ב עמ' קלב) שאין נוהגים לאומרו, אבל מצד שני זה נדפס בהסידור (וראה ג"כ ברשימת היומן עמ' ר"ה).

ולהעיר ג"כ דבהתוועדות מוצש"ק בראשית תשל"ט הורה רבינו לשיר הפיוט "המבדיל" (ראה בספר "היכל הנגינה" עמ' שיז - וראה ג"כ שם בנוגע לעוד כו"כ שירים ופיוטים מבני עדות המזרח שהורה לפעמים לשיר בהתוועדות).

וראה ג"כ ברשימת היומן עמ' שכ"ד לגבי אמירת "זמירות" בש"ק.


*) לזכות בני הילד שמואל בנימין הלוי בן בראנא שיחי' לרגל היכנסו בבריתו של א"א בש"ק נחמו, ויה"ר שיכנס לתורה לחופה ולמעש"ט ויגדל להיות חי"ל.