Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
Shiurim

פרשת נח - תשע"ז

להורדת הקובץ

פשוטו של מקרא

מתי אירע "ברית בין הבתרים"

הרב וו. ראזענבלום

תושב השכונה

בפרשת לך לך מתחיל מפסוק (טו, ו): "אחר דברים האלה הי' דבר ה' אל אברהם . ." עד פסוק (ו): "והאמן בה' ויחשבה לצדקה", מדובר על מה שדיבר הקב"ה לאברהם אחר הנס שהרג המלכים.

ותיכף אחר פסוקים אלה כתיב בפסוק (ז): "ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ לרשתה".

והנה בהשקפה ראשונה נראה שמה שכתוב מפסוק (ז) וההמשך לזה, עד פסוק (כא) הוא המשך ממש להפסוקים הכתובים קודם לזה.

דהיינו באותו זמן ממש לאחר שדיבר הקב"ה עם אברהם בנוגע לנס של המלכים הי' הברית בין הבתרים.

אבל אי אפשר לומר כן:

שהרי אברהם הי' בן שבעים שנה בזמן ברית בין הבתרים כמו שפירש רש"י בפרשת בא בד"ה שלשים שנה וארבע מאות שנה (יב, מ): "...ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת בין הבתרים עד שנולד יצחק".

והרי יצחק נולד כשהי' אברהם בן מאה שנה. נמצא ששלשים שנה קודם לכן כשהי' בין הבתרים, הי' אברהם בן שבעים שנה. ובמלחמת המלכים הי' בן שבעים ושלש, וכמו שכתבו התוספות בברכות (ז:) בד"ה לא הי' אדם שקראו אדון, וז"ל: "...וי"ל שהפרשיות לא נאמרו כסדר ואין מוקדם ומאוחר בתורה. וזה הפסוק בבין הבתרים הי' קודם לכן. וכן צ"ל ע"כ שהרי אברהם הי' בן שבעים שנה בברית בין הבתרים.

ואחר הדברים האלה (שם) נאמר אחר מלחמות המלכים כדפירש רש"י בפירוש חומש ובמלחמת המלכים הי' בן ע"ג שנים שהרי כל הימים של סדום נ"ב שנים כדאמרי' בפ"ק דשבת (דף יא.) צא מהם י"ב שנים שעבדו כדרלעומר וי"ג שנים של מרידה, ונשאר מישובה כ"ו שנים שהיתה בשלוה (לכאו' הכוונה שאז הי' הנס שנהרג המלכים, וממילא התחיל אז השלוה – הכותב), ובהפיכתה הי' אברהם בן צ"ט שנה שהרי היתה ההפיכה שנה אחת קודם שנולד יצחק (שהרי המלכים שבאו להפוך סדום בישרו לאברהם שבשנה הבאה יוולד לו בן – הכותב), צא מהם ששה ועשרים שנה למפרע של שלוה (שהרי בפשטות התחילו הכ"ו שנים של שלוה תיכף אחר הנס של המלכים – הכותב), א"כ היתה פרשת בין הבתרים (המתחלת בויאמר ה' אליו אני ה' (טו, ז) – הכותב) קודם לפרשת אחר הדברים ((טו, א) המדבר אודות הנס דמלכים – הכותב) שלש שנים", עכ"ל התוספות.

והנה גם רש"י בפירושו בחומש וירא מביא בד"ה העיר הזאת קרובה (יט, כ) שישיבתה של סדום היתה נ"ב שנה, וגם שכשנחרבה סדום הי' אברהם בן צ"ט. ורש"י מפרש גם כן שמה שנאמר בפרשת לך לך אחר הדברים האלה (טו, א) הפירוש הוא אחר שנעשה לו נס שהרג את המלכים.

הטעם שהראתי לשון התוספות הוא מפני שבפירוש רש"י לא נאמר בפירוש שאברהם הי' ע"ג שנה כשהרג את המלכים. אבל לכאורה לאחר שיודעים שישיבתה של סדום היתה נ"ב שנה, וכשנחרבה הי' אברהם בן צ"ט שנה, ושלותה של סדום הי' אחר הי"ב שנים שעבדו כדרלעומר וי"ג שנים של מרידה שאז הי' הנס של המלחמה, ממילא באים למסקנא שהי' אברהם בן ע"ג בשעת הנס דמלחמה.

ואם כן, לפי כל הנ"ל, למה אינו מפרש גם בנוגע לשתי פרשיות אלו (מלחמות המלכים וההמשך וברית בין הבתרים) שאין מוקדם ומאוחר בתורה, כמו שמפרש בכמה מקומות.

ולכאו' הי' אפשר לתרץ שהיות שהבן חמש למקרא עדיין לא למד פרשת וירא שישיבתה של סדום היתה נ"ב שנה, הרי אין יכול לעשות את החשבון הנ"ל שאברהם הי' בן ע"ג, וממילא לו אין קשה מידי, ולכן אין רש"י צריך לתרץ לו כלום.

או אפשר לתרץ שהבן חמש למקרא עדיין לא שייך לעשות חשבון כזה, במילא לו לא יהי' שום קושיא, ולכן אין רש"י מפרש כלום.

אבל לכאורה אי אפשר לתרץ כן, שהרי בפרשת וישלח בד"ה ויגווע יצחק פרש"י (לה, כט): "אין מוקדם ומאוחר בתורה, מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק י"ב שנה", ומביא שם חשבון מסובך יותר מהחשבון הפשוט שלנו.

והגם שהבן חמש למקרא עדיין לא למד ע"ד מכירת יוסף ושהי' בן י"ז שנה כשנמכר ושהי' בן שלשים כשעמד לפני פרעה. ואעפ"כ מפרש רש"י שם שאין מוקדם ומאוחר בתורה.

ועוד גם מטעם אחר הי' לו לפרש שאין הפרשיות בסדר ואין מוקדם ומאוחר בתורה, כי בסוף תוספות הנ"ל כתב, וז"ל:

"ומזה מיישב רשב"ם דבמקום אחד משמע שהי' לילה דכתיב וספור הכוכבים (טו, ה) ובתר הכי כתיב ויהי השמש לבוא (שם, יב) משמע שהוא יום ואין מוקדם ומאוחר בתורה", עכ"ל.

והנה השאלה הזאת היא ודאי שאלה בפשוטו של מקרא ולמה לא פירש רש"י עכ"פ מצד שאלה זו שאין מוקדם ומאוחר בתורה.

עוד צריך להבין: בתחילת פרשת לך לך כתיב (יב, ד): "...ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן". ובמלחמת המלכים הי' אברהם בן ע"ג שנה כנ"ל. וכתיב (יד, יג): "...ויבא הפליט ויגד לאברם והוא שכן באלני ממרא וגו'". והלא לא יצא מחרן עד שהי' בן ע"ה שנה.

והנה שאלה זו היא גם בנוגע לברית בין הבתרים שהי' בארץ ישראל, והי' אברהם רק שבעים שנה. אבל שם אולי אפשר לתרץ שעל פי הדיבור יצא מחרן לזמן קצר משום שהברית בין הבתרים הי' צריך להיות בארץ ישראל, ואח"כ חזר לחרן, משא"כ במלחמת המלכים כתיב והוא "שכן באלני ממרא", שמשמע שהי' שם כבר בקביעות, אף שהי' רק בן ע"ג שנה.


תוכן הענינים
גאולה ומשיח   
- תחיית המתים ע"י אליהו או משיח   
תורת רבינו   
- בענין שבע מצוות בני נח   
- כפרת יום הכיפורים כשלא ריצה את חבירו   
- הסוכה זכר לענני "הכבוד"   
- סוכה למעלה מכ' אמה   
- מאכל הבהמות והחיות בתחילת הבריאה   
- "מקומך אל תנח"   
- תפילת חנה (גיליון)   
נגלה   
- נאמנות העדים לפסול עדותן בשטר שאינו מקויים    
- מצווה להרעיב אדם עצמו בשנת רעבון   
- החידוש בבבא ד"הייתה מעוברת" לשיטת הרמב"ם   
חסידות   
- 'בפיך ובלבבך לעשותו'   
הלכה ומנהג   
- חיוב אכילת פת בראש השנה   
- האם אפשר לקשור תפילין ספרדי לצד פנים או אשכנזי לצד חוץ   
- החלפת בגדי השבת במוצאי שבת שחל בט' באב (גיליון)   
- כמה הערות לקונטרס 'יו"ט שני להעובר ממקום למקום' (בס' נתיבים בשדה השליחות ח"א)   
- נטילת לולב בסוכה בשעת הגשם   
- בענין החגורה על הטלית קטן   
- מענה על הנ"ל   
- שימוש בערבה שבלולב להושענות (גיליון)   
- לימוד חסידות בשבת שחל בו תשעה באב (גיליון)    
פשוטו של מקרא   
- מתי אירע "ברית בין הבתרים"   
שונות   
- הנהגת רבינו בענין ביאורי הרמב"ם   
- תיקון דחוף בחזרת הש"ץ שבתפילת נעילה ביוה"כ   
- 'בטל התמיד'   
- עיונים בקאפיטל של הרבי – מזמור קטו    

דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה