E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא יצא לאור אי"ה לכבוד ש"פ כי תבוא ה'תשע"ז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ה', טז אלול ה'תשע"ז

פרשת נח - תשע"ז
הלכה ומנהג
כמה הערות לקונטרס 'יו"ט שני להעובר ממקום למקום' (בס' נתיבים בשדה השליחות ח"א)
הנ"ל
רב אזורי – עומר, אה"ק

בשו"ע אדה"ז (סי' קפא ס"ב) כתב ש"אין נוטלין מים אחרונים על גבי קרקע אלא בכלי, מפני רוח רעה ששורה עליהם כשהם על גבי קרקע. ואם אין לו כלי, נוטל על גבי עצים דקים . . כל דבר שחוצץ בינם לקרקע, אפילו רצפה, שאין רוח רעה אלא על גבי קרקע."

ובכף החיים הביא, שנכון להסיר מהשולחן את הכלי עם המים האחרונים לפני ברכת המזון, כי יש להימנע מלומר דברים שבקדושה נגד מים ששורה עליהם רוח רעה. וזהו לפי הסוברים שגם כשהם בכלי שורה עליהם רוח רעה, אבל אדה"ז פסק, שכל זמן שלא הגיעו לקרקע אין בהן רוח רעה כלל.

ובכל זאת, אצל הרבי הי' נהוג שהמשב"ק מוריד את הכלי עם ה'מים האחרונים' מהשולחן לפני ברכת המזון.

וכנראה עדיין מרחיקים זאת, בגלל שעל-פי קבלה המים הם "חובה", "חלק הסט"א", ו"זה חלק אדם רשע", וע"י שנוטלין אותן - מסתלק הסט"א מן השולחן והולך לו. וראה בשו"ע הזהר כאן באבן יקרה ס"ק יט בשם הרמ"ק.

עמ' קח-קט. ע"פ ה'אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים' של מ. מרגליות, רב אבא ורב ספרא חיו חלק משנותיהם בא"י וחלק בבבל. רק רב חסדא חי כל ימיו בבבל.

עמ' קיט, אות ז. "צריך לנהוג על-פי המובא בשו"ע" – לא נתפרש.

הרי כנ"ל (עמ' קיא-קיב), בשו"ע אדה"ז הל' יו"ט אין הכרעה בזה [ואולי הכוונה ע"פ המובא בשו"ע הב"י (סי' תצו ס"ד), שפסק כדעת בעל המאור שינהגו כבני א"י, כדלעיל ס"ע קי],

ובסי' א (לעיל עמ' קיב אות ח) פסק אדה"ז שבני א"י בחו"ל חייבים בקדושת היום, ולפי ההמשך לא ייתכן שמתכוון לזה.

ובהמשך: "ומה שכתב בשער הכולל הוא בנוגע לפירסום הדבר, שיעשו כל הענינים בצנעה"

דהיינו לנהוג יו"ט ראשון בלבד, ובשני להימנע ממלאכה וללבוש בגדי יו"ט (וצ"ל שהיו שם בין צוותי השחיטה כאלה ששמרו יו"ט שני.

ולפי המענה נראה שכך נהג גם השואל). ולכאורה הרי בכמה מענות המובאים כאן (עמ' קיז אותיות ד-ה) כותב הרבי "ודלא כמ"ש בשער הכולל בתחילתו" שלפי דבריו חייבים לשמור יו"ט שני מדינא.

ולכן בעמ' קמה מפרש הכוונה בתיבות אלה, שקפידת הצמח צדק היתה על מה שבן א"י נהג חול בפירסום, וזאת בנפרד מהוראת בעל שער הכולל.

עמ' קיט, הע' 37. (ח"ד עמ' רכז). צ"ל ח"ז.

עמ' קלא אות כח. הסיפור נדפס לאחרונה (בשינויים קלים) גם בספר 'בדרכי החסידים' – רעיונות, סיפורים ופנינים שנרשמו מפי הרה"ח ר' יואל שי' כהן (אה"ק ת"ו, תשע"ה, עמ' 221).


) class="footnote-item">) ומקורו צויין שם במהדורה החדשה אות יז, מפרש"י חולין קה, א ד"ה קינסא, ומג"א שם ס"ק ב.
) ס"ק ח בשם כף החיים למוהר"ח פלאג'י.
) וזה גופא, גם לשיטתם, חומרא שאינה מעיקר הדין, כמ"ש בפסקי תשובות שם הערה 24.
) לבוש בדעת הרמב"ם, וראה שער הציון ס"ק יז וביאור הלכה, ופסקי תשובות הערה 19.
) כדעת המג"א וא"ר ע"פ ספר החינוך.
) שו"ע הזהר באבן יקרה ס"ק טו.
) בפירושו 'אור יקר' על הזוהר פ' תרומה קנד, ב (כרך י' עמ' לא), שיש "להזהר בהשלכתן בזהירות [כ]מי רחיצת ידים בבוקר, שמיד החיצונים קופצים עליהם".
Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
תורת רבינו
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות