בהמשך למה שכתבתי בגליון הקודם - תתמח, אודות תחיית המתים לחסידי אוה"ע, הנה כעת ראיתי ב'מאמר תחיית המתים' (אות יז) הנ"ל, שהעיר בענין זה, והביא שבגמ' תענית (ז, א) בהא דאיתא גדול יום הגשמים מתחיית המתים, דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין לצדיקים ובין לרשעים, ופירש"י רשעי עובדי כוכבים אינן חיין, שנאמר כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה, ולכאורה מוכח מדבריו דרק רשעי עכו"ם לא יקומו, אבל חסידי אוה"ע יקומו (והי' אפ"ל דרש"י לשיטתו שכן סב"ל גם בסנהדרין, וכפי שנת' בגליון הקודם, אבל כבר ידוע השקו"ט אם רש"י במסכת תענית הוא מרש"י, וראה לקו"ש חי"ח (ע' 257), וחי"ט (ע' 129) וח"כ (ע' 54), וחכ"ד (ע' 47 246 וחל"ה ע' 223), אבל בהגהות הב"ח כתב שצריך למחוק ברש"י רשעי עכו"ם, וצ"ל רשעים סתם וקאי על רשעי ישראל, וכן הוא ברש"י שב'עין יעקב', ומביא גם מס' 'ילקוט אליעזר' (ע' תחה"מ אות כח) דלפי גירסתו בפרקי דר"א פל"ד יוצא דחסידי אוה"ע קמים לתחי', ו'ברבינו בחיי' פ' נח (ו, יב) כתב שאין גוים זוכים לתחיית המתים כי אם אנחנו בני שם, ובסידור האריז"ל (במזמור לדוד בשנותו) איתא דעצם הלוז שממנה יקומו לתחי' אינה נמצאת אלא בגופים הישראלים ולא בעכו"ם עכתו"ד.