E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ וישב - שבת חנוכה - תשס"ג
פשוטו של מקרא
"ויעבר את אשר לו"
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפירש"י פרשת וישלח ד"ה "את אשר לו" (לב, כד): "הבהמה והמטלטלין. עשה עצמו כגשר, נוטל מכאן ומניח כאן". עכ"ל.

וצריך להבין: א) מה הי' חסר בהבנה כאן אם רש"י לא הי' מפרש "הבהמה והמטלטלין", ולכאורה זה הוא פירוש הפשוט של "את אשר לו"*. ב) רש"י מפרש כאן שני דברים: מה העביר ואיך העביר, ואם כן למה לא העתיק גם תיבת "ויעבר" מן הכתוב.

ג) יש כמה מפרשי רש"י שמפרשים מה ההכרח של רש"י לומר, שההעברה היתה דוקא באופן זה "שעשה עצמו כגשר וכו'": הרא"ם מפרש, וז"ל: "דאל"כ הוה ליה למכתב אחר ויעבור את מעבר יבוק ויעבור פעם אחרת, להורות שחזר ועבר אל המקום שהניח לו את נשיו ואת ילדיו, ואח"כ ויקחם ויעבירם את הנחל". עכ"ל.

ה'גור אריה' מפרש, וז"ל: "דאם לא כן, איך שייך העברה במטלטלין, דאם הוא נושא אותם ממקום למקום, כיון שהאדם גם כן עובר והם עוברים על ידי אדם העובר, לא שייך ביה העברה, שהאדם עובר והוא נושא אותם עמו, לכך צריך לומר דעשה עצמו כגשר". עכ"ל. וכן כתב ה'דבק טוב' וה'באר היטב'.

ה'באר מים חיים' מפרש, וז"ל: "דייק כן מכפל הלשון ויעבירם ויעבר את כל אשר". עכ"ל. וכן כתב ה'דבק טוב' וה'באר היטב'.

אבל לכל הפירושים אינו מובן, לכאורה למה לא העתיק רש"י גם תיבת "ויעבר" מן הכתוב.


*) לכאורה, מה שקשה פה בפשש"מ הוא: (א' מדוע כתב [ויעבר] "את אשר לו", הלא כבר כתב "ויקחם ויעבירם את הנחל", והב' והוא העיקר) מדוע מחלק הכתוב לב' ענינים: שלקח מקודם את נשיו ואת ילדיו, ואח"כ העביר "את כל אשר לו, הלא הי' יכול לכתוב הכל בב"א: "ויעבר את אשר לו".

וע"ז מתרץ רש"י (על הקושיא הא': שזה קאי על הבהמה והמטלטלין, ועל קושיא הב' הנ"ל מדוע לא כללם יחד, מבאר רש"י:) שלא העביר הבהמה והמטלטלין כדרך שהעביר נשיו וילדיו. שאותם (נשיו וילדיו) מצד חביבותם אצלו לקחם והעבירם את הנחל, ז.א. שהלך עמהם ביחד מצד א' של מעבר יבוק לצד הב', משא"כ ב"את אשר לו" ז.א. הבהמה והמטלטלין, מאחר שלא היו כ"כ חשובים אצלו כנשיו וילדיו, לא הלך עמהם ביחד מצד א' לצד הב', אלא עשה עצמו כגשר וכו'. ועצ"ע. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות