בגליון תתיז דנתי בנוגע לקרבנות לע"ל ובשוה"ג הערתי דיש לעיין האם יביאו שעיר חטאת דר"ח לע"ל דאיך שייך לומר אז "הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח" בזמן ד"והי' אור הלבנה כאור החמה".

והנה לאחרונה מצאתי שבא' הקובצים העיר א' הת' על דבריי דאכן כן מפורש בבני יששכר (מאמר ר"ח ב') דלע"ל לא יקריבו את שעיר החטאת של ר"ח ומטעם הנ"ל (ות"ח על ההערה! אף שאיני יודע למה א"א להעיר באותו מקום שבו נדפסו דברי, וכהוראת כ"ק אדמו"ר בזה!).

אלא שראיתי בבני יששכר שם שמוכיח כסברתו מנוסח התפילה שאומרים בר"ח "מזבח חדש בציון תכין ועולת ר"ח נעלה עליו" ומשמע דוקא עולה ולא חטאת.

ולא זכיתי להבין את כוונתו והרי תיכף ממשיכים "ושעירי עזים נעשה ברצון" דהיינו שעירי החטאת דר"ח?! ולפענ"ד צע"ג.

שו"מ בספר תרועת מלך בסל"א שהביא מהגאון ר' רפאל האמבורגער ז"ל בספרו דעת קדושים (ולהעיר דספרו שו"ת ושב הכהן הוזכר בלקו"ת) שעמד על נוסח הנ"ל שאומרים בר"ח והקשה הרי חטאת קודמת לעולה, ואם כן "הוי לנו לומר היפך זה עולת ר"ח לאחר שעירים דשעירים הם החטאות"? ואיני יודע אם ישנו איזה תי' ע"ז שם (הספר דעת קדושים אינו תח"י) אמנם התרועת מלך עצמו כותב שנראה לו "דכיון דעיקר חטאת דר"ח הוא משום הך דמיעוט ירח והרי לע"ל אור הלבנה כאור החמה, א"כ מעוט ירח לא יהי' אז, הרי לא יהי' גדר כפרה, רק כיון שנעשה חיוב שוב מביאים שוב דין הוא שהעולה קודם, דעיקר מה דחטאת קודם משום כפרה, אבל כיון דעולה כליל וחטאת אין מכפר כאן שיתוקן הפגם שוב עולה קודם".

ולהעיר עוד שבהתוועדויות תשד"מ ח"ג ע' 1528 מבואר דבימוה"מ (לפני תחה"מ) לא יהי' שינוי באור הלבנה מכפי שהיא בזה"ז וכמדומה בזכרוני שפעם ראיתי בשיחות להדיא באו"א ואין הזמ"ג כעת לחפש ובכל אופן השאלה דלעיל היא בנוגע להזמן שבו יתקיים והי' אור הלבנה כאור החמה – מתי שיהי' – דגם בתחה"מ יקריבו קרבנות צבור (וכמבואר בלקו"ש חט"ו שיחת כ' מ"ח ועוד) וע"ז יש לנו ב' דעות סותרים האם יקריבו אז קרבן חטאת דר"ח אף שע"ש אז כפרה, או לא, ויש לחפש עוד מ"מ ע"ז, דמסברא יש מקום לדמות לכאן ולכאן ואין הזמ"ג כעת.