בגליון תשס הביא הת' חא"ז שי' מלקו"ש ח"א ע' 70, וז"ל: "ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין, און דער אלטער רבי איז מוסיף "תיכף ומיד", ומקשה, שלכאו' באגה"ת (ששם מוסיף אדה"ז "תיכף ומיד") מדובר בנוגע לענין הסליחה של הקב"ה, ולא בנוגע לענין הגאולה - ששם כ' אדה"ז תיבת "מיד" בלבד.

ולענ"ד, אין כוונת כ"ק אדמו"ר שאדמו"ר הזקן מוסיף תיבת "תיכף" ביחס לענין הגאולה, אלא רק לעצם זה שמצינו בל' אדה"ז הנוסח "תיכף ומיד". וכבר מצינו כעי"ז בשיחות כ"ק אדמו"ר, ולדוגמא הלשון המפורסמת "עמדו הכן כולכם", שהשתמש בה כ"ק אדמו"ר פעמים רבות ביחס לכך שאנו עומדים על סף הגאולה. ובלשונו הק' בשיחת ש"פ ויחי תשמ"ז: ". . ווי כ"ק מו"ח אדמו"ר האט מעיד געווען לפני כו"כ שנים - אז איצטער פאדערט זיך נאר די עבודה פון "עמדו הכן כולכם", שטיין בתוקף ("עמדו"), און באופן של "הכן", און אלע צוזאמען באחדות ("כולכם"), ווארום מ'האט שוין אלץ פארענדיקט און ס'איז געבליבן מערניט ווי צופוצן די קנעפלעך . . בכדי זיין בתכלית השלימות, בתכלית ההידור והיופי, לקבל פני משיח צדקנו".

מפשטות לשון השיחה משמע ברור, שדברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע - "עמדו הכן כולכם" - נאמרו ביחס לענין הגאולה; אך כשמעיינים בתוך המכתב - אג"ק ח"ד ע' רעט - רואים שאין שם שום איזכור של הגאולה [וז"ל שם: "ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים, וכל הנוטלים חלק בדרכי החסידים והחסידות, עמדו הכן כולכם, אתם נשיכם בניכם ובנותיכם, לקבל ברכת הוי' בשפעת חיים ופרנסה טובה ונחת מיוצאי חלציכם". .]

ועכצ"ל, שכ"ק אדמו"ר מתכוון רק לעצם הלשון, וכדרכו בקודש מייחס זאת לענין הגאולה. וכ"ה בנדו"ד, שאמנם אדה"ז כ' "תיכף ומיד" ביחס לענין הסליחה, אך כ"ק אדמו"ר מייחס זאת לענין הגאולה.

אמנם בהא שאדה"ז עצמו לא כ' "תיכף ומיד" ביחס לענין הגאולה, י"ל כמו שכתב הת' הנ"ל בהקובץ, עיי"ש.

בהמשך למה שכתבתי בגליון העבר אודות בנין ביהמ"ק שצ"ל ע"י מלך המשיח דוקא, ראיתי להוסיף מה שכתבתי ב"יבנה המקדש" גליון מג (יב תמוז תנש"א) :

הרב יוסף יחיאל אלבוים כותב: "תמהני איך כב' מתייחס לבית שני שנבנה לפני ביאת המשיח, ולבנין הורדוס וכו', ולבנין החשמונאים ולרצון עמנו לבנות בית מקדש בימי רבי יהושע בן חנניה (בראשית רבה פרשה סד). יתר על כן - לו יהי' שמסקנת ההלכה היא כי מצוה זו בטלה מעמנו עד ביאת גואל ח"ו (אגב: האם ידוע למר עוד כמה מצות שנוכל להוריד מעל צוארנו עד ביאת גואל?), האם כל המניח תפילין דרש"י מתבטא על תפילין דר"ת בביטוי "ח"ו"!" עכ"ל.

והנה שאלה זו על הרמב"ם שאלה טובה היא; וכבר עמד ע"ז כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בלקוטי שיחות חלק כז (עמ' 204), שכתב שם לתווך בין הדיעות אם בנין ביהמ"ק יהי' בידי אדם [ירושלמי מגילה (פ"א הי"א), ויקרא רבה (פ"ט, ו), במדבר רבה (פי"ג, ב). וראה גם ירושלמי פסחים (פ"ט ה"א) ותוספתא שם (פ"ח, ב) - לגי' ופי' המנ"ח (מצוה שפ)], או "בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים" [פרש"י סוכה (מא, סע"א), וכ"ה בתוס' סוכה שם. שבועות (טו, רע"ב) ד"ה אין, ומסיים "וכן מפרש במדרש תנחומא" (וי"ל שהכוונה לתנחומא פקודי יא). זח"א (כח, א). ח"ב (נט, סע"א), (קח, סע"א), ח"ג (רכא, א). ילקוט שמעוני תהילים (רמז תתמח בסופו, וראה תנחומא (באבער) בראשית יז (בסופו)].

- עפ"י הגמרא דסנהדרין (צח, א) לגבי סתירת הפסוקים: דבדניאל (ז, יג) "כתוב וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה ,וכתיב (זכרי' ט, ט) עני ורוכב על חמור, זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב על חמור". (ועד"ז מתרצת הגמ' שם סתירות בנוגע לפסוקים אחרים כיו"ב).

ולפי"ז מובן גם לגבי שאר הענינים שבימות המשיח, שבזמן שבנ"י יהיו במצב של "זכו" יתקיימו כל הענינים באופן אחר לגמרי - באופן נסי. וראה כו"פ (יו"ד סק"י סוף בית הספק); אוצר בלום לע"י סנהדרין שם - שבזה תלוי ג"כ אם אליהו בא מאתמול לפני ביאת המשיח, וראה רמב"ם הל' מלכים (פי"ב ה"ב).

וזהו א' מאופני התיווך בנוגע לפלוגתא לגבי בנין ביהמ"ק דלעתיד; דזה תלוי בב' האופנים הנ"ל בנוגע להגאולה, דאם "זכו" אזי "יגלה ויבוא משמים", משא"כ אם "לא זכו" יהי' הבנין בידי אדם.

[ועפי"ז מתורצת ג"כ הדיעה הנ"ל שהמקדש יגלה ויבוא משמים, ולכאורה: הרי מסופר במדרש (ב"ר ספס"ד) ש"בימי ריב"ח גזרה מלכות הרשעה שיבנה ביהמ"ק הושיבו כו' והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם כו'" כדי לבנות ביהמ"ק (ולא ציפו שיגלה ויבוא משמים) - ותמוה דעה הנ"ל, שהרי זה מעשה רב שיבנה בידי אדם (וראה גם מנ"ח מצוה צה) - אלא דבימי ריב"ח היה מצב דלא זכו (וכדמוכח מזה גופא שהיו זקוקים לזה שתגזור מלכות הרשעה), ולכן הי' ביהמ"ק נבנה ע"י בנ"א דוקא].

והנה בירושלמי דמגילה ופסחים הנ"ל נאמר רק שיבנה המקדש בידי אדם ולא נאמר שיהי' ע"י משיח דוקא. משא"כ בויקרא רבה ובמדבר רבה הנ"ל דעת ר' אליעזר הוא דמשיח בונה מקדש, ומכאן המקור לדעת הרמב"ם שפסק דמשיח בונה מקדש. "ובזה מתורץ זה שבימי ריב"ח רצו לבנות ביה"ק בלא משיח - כי זה שמשיח (דוקא) יבנה ביהמ"ק הוא חידוש התלמיד ותיק - ר' אליעזר שהי' לאחר זמן ריב"ח" עכ"ל כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ש באורך, ובלקוטי שיחות חלק יג (עמ' 84 הערה 36), חלק יח (עמ' 276 הערה 39) עש"ה.

ולפי"ז מיושב היטב מה שהקשה הרב יחיאל עץ שמן שם: "מה תלוי בנין הבית במלך המשיח . . ואף אילו הי' כותב כן מפורש הי' עלינו לחקור מנין למד הרמב"ם כן כי חידוש כגון זה צריך דרשה מפורשת בגמ' מקרא, ואין די ברמז מועט לעקור מצוה שלימה" וכו' - כיון שאין כאן רק "רמז מועט" ברמב"ם, אלא שכתב כן בהדיא: "המלך המשיח עתיד לעמוד .. ובונה המקדש", ומקורו מפורש בויקרא ובמדבר רבה הנ"ל [ואפילו אילו לא ידענו מקורו, אין זה מבטל כלל דברים מפורשים שפסק בהדיא דמשיח בונה המקדש.]

ועי' רמב"ם הל' מעשה הקרבנות (פ"ב הי"ד) שכתב: "אלא הנביא [יחזקאל] צוה ופירש כיצד יהיו מקריבין המלואין עם חנוכת המזבח בימי המלך המשיח כשיבנה בית שלישי" עכ"ל. [וכאן מעיקרא לא שייך לומר מ"ש הרמב"ם בהל' מלכים (פי"ב) "שכל אלו הדברים לא ידע אדם עד שיהיו" וכו', ומכאן גם הוכחה שזה אינו קאי עמ"ש בפי"א שם, וראה לקמן אות ב].

[והנה מלבד ב' מקומות הנ"ל במד"ר, יש עוד מקום נוסף שכתוב כן שמשיח בונה מקדש, והוא בשיר השירים רבה (ד, לא), ואא"ז הי"ד מביאו ב"אם הבנים שמחה" (פ"ג אות פג) "כמפורש במדרש שיר השירים , שמשיח יבנה בית המקדש" עכ"ל.]

והנה ב"אם הבנים שמחה" (פ"ג אות פ') הביא אאזמו"ר הגאון הי"ד מ"ש בפסיקתא רבתי (פל"ז): "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח נגלה, בא ועומד על הגג של בית המקדש, והי' משמיע להם לישראל ואומר להם, ענוים הגיע זמן גאולתכם" וכו', וכתב ע"ז: "וכתב שם בביאור זרע אפרים לרבינו ר' אפרים זלמן מרגליות וז"ל: "עומד על הגג של ביהמ"ק, בירושלמי דמעשר שני [פ"ה ה"ב] הובא בתויו"ט שם, שבנין ביהמ"ק יהי' ארבעים שנה קודם לביאת המשיח, ולפי"ז א"ש עומד על הגג של ביהמ"ק בפשיטות" עכ"ד, הרי בפירוש דבנין ביהמ"ק דלמטה יהי' קודם ביאת המשיח" עכ"ל אא"ז.

ולפענ"ד נראה שאין שום ראי' מהפסיקתא דבנין ביהמ"ק הוא לפני ביאת המשיח, ובהקדם; דיש לדקדק טובא בלשון הפסיקתא, דלמה כתב "בשעה שמלך המשיח נגלה, בא ועומד" וכו', דלכאו' הול"ל "בשעה שמלך המשיח בא, עומד על הגג של ביהמ"ק" וכו' - דלכאו' תיבת "נגלה" מיותרת היא לגמרי?!

ברם לפי מה שהבאתי במכתבי הקודם ["יבנה המקדש" גליון מא (ע' 30)] מ"ש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע באגרות קודש (חלק א' אגרת קל), דמ"ש בירושלמי דמע"ש הנ"ל "זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד" - " לא יסתר דבר זה להרמב"ם שכתב דמשיח יבנה ביהמ"ק, דודאי ביאת משיח קודם לבנין ירושלים ובנין ביהמ"ק, והבנין יהי' ע"י משיח ועל ידו תהי' קיבוץ גליות (ואז יהי' אח"כ מלכותו והיא) מלכות דוד, וזהו דקדוק לשון הגמ' (מגילה יז, ב) וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, ולא קאמר בא בן דוד, דמשיח נקרא בכמה מקומות בשם בן דוד במד"ר ובגמ', ואמר כאן בא דוד, הכוונה על מלכותו, וכמ"ש ועבדי דוד מלך עליהם (יחזקאל לז, כד), וע"ש במצודות" עכ"ל.

והיינו ד"בחזקת משיח" בונה מקדש, ולאחר ש"בנה מקדש במקומו" וכו' מתגלה ל"משיח בודאי", וזהו הכוונה בירושלמי דמע"ש הנ"ל ד"קודם למלכות בית דוד" הכוונה למלכות שלימה כשהוא "משיח בודאי".

ומעתה יבואר היטב דברי הפסיקתא הנ"ל. דבאמת רק משיח בלבד יבנה מקדש [וכמ"ש במד"ר ג' מקומות הנ"ל וכמו שפסק הרמב"ם] אלא דלפני ביהמ"ק הוא בבחי' "מכוסה" - "בחזקת משיח", ולאחר שהוא יבנה אותה, "נגלה" (להיות משיח בודאי - ואז) "בא ועומד על הגג של ביהמ"ק" שהוא בנה אותה מקודם, ולפי"ז תיבת "נגלה" אינה מיותרת כלל, ודלא כמ"ש בזרע אפרים ובאם הבנים שמחה. ועי' לקוטי שיחות חלק יח (עמ' 281 הערה 66), חלק ט (ע' 380 - 381 ובהערה 9 שם).

ולפי"ז נראה לומר, דדברי הפסיקתא רבתי הללו הם המקור למ"ש הרמב"ם בענין ב' התקופות ודרגות שבמשיח - "בחזקת" - "בודאי", ושהמעבר שבין "בחזקת" ל"בודאי" הוא לאחרי בנין ביהמ"ק דוקא. ואכמ"ל.

וזה נ"ל ג"כ כוונת הגמ' בברכות (כט, א), גבי נוסח תפלת הביננו: "וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובהצמחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך", ד"תיקון היכלך" היינו בנין ביהמ"ק ע"י "בחזקת משיח", שהוא קודם "להצמחת קרן לדוד עבדך" דהיינו "משיח בודאי"; ואומר "לדוד עבדך" ולא "לבן דוד עבדך", וכנ"ל כמ"ש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכוונת הגמ' דמגילה (יז, ב), ודו"ק.

[ומ"ש הזרע אפרים שבנין בימה"ק יהי' "ארבעים שנה" קודם לביאת המשיח, תמוה מאד, שהרי לא נזכר מזה (מ' שנה) מאומה בשום מקום, לא בירושלמי דמע"ש ולא בתוס' יו"ט שם, וצע"ג מנין לקח זאת].

והנה בנוגע למ"ש בבראשית רבה הנ"ל (פרשה סד, ח) ש"בימי ר' יהושע בן חנני' גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש, הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין [שולחנות] מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם" וכו' - לכאו' תמוה מאד, וכי בשביל לבנות ביהמ"ק צריכים לגזור "גזרה" בניגוד לרצונם של בנ"י?! והרי בודאי שהיו מתלהבים מזה שנתנו רשות לבנות את ביהמ"ק!

והנראה בזה, די"ל דבאמת היהודים לא רצו עדיין לגשת לבנין ביהמ"ק מפני דס"ל דרק משיח בונה מקדש, וטרם בא, [או ס"ל כהדיעה דיבא משמים] אולם "מלכות הרשעה" לא הי' כוונתם כלל להיטיב ליהודים, אלא היתה כאן תרמית גדולה לשדוד כספים מרובים, כי ידעו שמיד יתחיל לזרום שפע רב של כספים לירושלים, ובבוא השעה יחרימו את כל האוצרות האלה, וכך לבסוף קרה באמת, שלא בנו את הבית ושהחרימו את כל התרומות שרוכזו מעכו עד אנטוכיא [והיהודים נתנו אימון מלא בפפוס ולוליאנוס, מפני שהיו גאונם של ישראל, עי' ספרא בחקותי (ה, ג)] - ולפי"ז א"ש מ"ש "גזרה מלכות הרשעה" שהכוונה שהי' בניגוד לרצונם, ואין קושיא מכאן לפס"ד הרמב"ם דמשיח בונה מקדש, אלא אדרבה, ודו"ק.

ומה שכותב אאזמו"ר הי"ד ב"אם הבנים שמחה" (פ"ג אות פג): "כי במדרש מספר, שצרי ישראל דברו על לב המלך לחזור מהרשות שנתן לישראל לבנות בית המקדש, והרע לישראל על זה, ונתבקש ר"י בן חנניא מטעם המלך לשכך את ישראל בדרשה ע"ש" עכ"ל - אינו מובן מה שכתוב במדרש "גזרה מלכות הרשעה", דמשמע דמעיקרא המלכות לא התכוון להיטיב לישראל , ואמנם כידוע המלך דאז הי' רשע גדול וצורר לבנ"י, ושמו הי' הדריינוס קיסר.

- ב -

הרב אביגדור אלבוים כתב (במכתב ב) עמ"ש הרמב"ם "המלך המשיח" .. בונה מקדש" - "דבריו בדוגמת שטר ללא חתימת הלוה או יותר נכון בדוגמת שטר שהלוה פירש בו שאינו אחראי על פרעתו, שהרי הרמב"ם כתב שם בפירוש שכל אלו הדברים לא ידע אדם איך שיהיו עד שיהיו וכו'. ולפי דברים אלה של הרמב"ם זה ברור שלא כתב דבריו בדרך פסק ו"קבלו דעתי", אלא בלשון ברכה ותפילה שנזכה לאותן הדברים" וכו'. ועד"ז כתב הרב יחיאל עץ שמן (במכתב ג): "כי לא הלכות הם אלא "אמונות טובות". עכ"ל.

ברם לדעת הרב עודד כי טוב (במכתב ד): "דברי הרמב"ם בחיבורו הם אכן "הלכות הלכות", אבל אין כלל שאין בו יוצא מן הכלל, והרי דבריו בפרק הסמוך ש"כל הדברים הללו וכיוצא בהם לא ידע אדם איך שיהיו עד שיהיו" - גם המה "הלכה" הם, וחלילה להתעלם מהם" וכו' עכ"ל.

אבל, אם מ"ש "בפרק הסמוך" הוא דבר ש"יוצא מן הכלל", א"כ אין לך בו אלא חידושו! דרק בפרק יב בלבד הוי "יוצא מן הכלל" אבל פרק יא אינו "יוצא מן הכלל", שאל"כ הי' כותב כך בהדיא (גם) כבר בפרק יא כמובן ופשוט, [או גם בסוף פרק יב].

וחשוב להביא בענין זה מ"ש כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בלקוטי שיחות חלק יא (ע' 533): "לכתבו דכת"ר ע"ד הסדר שקודם יהי' נצחון מלך המשיח ואח"כ בנין ביהמ"ק ואח"כ קיבוץ גליות ש"רבו החולקים בדבר" - לאחר שברור שכתב כן הרמב"ם בהל' מלכים פי"א (ופעמים) ומדשתקו מפרשיו על אתר גם דעתם כן הוא (כמפורסם בכללי הרמב"ם) היינו הראב"ד, הב"י הרדב"ז וכו' - מיהו אשר רב גוברי' לחלוק בדבר?! ובודאי ובודאי אשר לא אשתמיטתי' להרמב"ם וכל מפרשיו הנ"ל ח"ו מחז"ל בירושלמי ובשהש"ר הידועים שאפשר לדרוש בהם ולבארם ולשקו"ט וכו', ע"ד שעושים בדברי ב"ש אף שהנוגע לפועל ולפס"ד אינם משנה, וההסברה - שהרמב"ם כותב שם - בפי"ב שישנם דברים שהם בספק כו' - ה"ז קאי על הענינים שהוסיף בפי"ב ולא ע"ז שכתוב בפי"א, וכתבם ברור ופעמים וכו'", עכ"ל.

והרי בפי"א שם (ה"ד) כתב ב' דרגות במשיח: (א) "בחזקת" (ב) "בודאי", וכתב את התנאים והסימנים באופן חד (בלי שום מחלוקת) מה הם, וא"כ מעיקרא לא שייך לומר ע"ז מ"ש בפרק שאח"כ "שלא ידע אדם וכו' עד שיהיו" כמובן ופשוט, ואין לך בו אלא חידושו שזה נאמר רק עמ"ש בפי"ב בלבד. וז"פ וברור.

והנה הרמב"ם כתב בהל' מעשה הקרבנות (פ"ב הי"ד): "אלא הנביא [יחזקאל] צוה ופירש כיצד יהיו מקריבין המלואין עם חנוכת המזבח בימי המלך המשיח כשיבנה בית שלישי" עכ"ל.

והשתא לדעתכם שבית המקדש השלישי אינו צריך כלל להיבנות ע"י מלך המשיח דוקא, המלים "בימי המלך המשיח" מיותרות הם לגמרי, והול"ל "עם חנוכת המזבח כשיבנה בית שלישי" [ולדעתכם במ"ש בירושלמי דמע"ש, דהיינו לפני ביאת המשיח הרי זה סותר למ"ש הרמב"ם "בימי המלך המשיח"] ותו לא! אלא ע"כ מוכח מכאן, דכיון שהרמב"ם ס"ל [בהל' בית הבחירה פ"א ה"ד] שבנין העתיד להבנות הוא הבית שביחזקאל [משא"כ במנחות (מה, א) וברש"י שם מבואר שהבית של יחזקאל מכוון לבית שני ולא לימות המשיח. - וי"ל דרש"י לשיטתו שהבנין דלעתיד "יבוא ויגלה משמים", ואכמ"ל.], וס"ל שיבנה רק ע"י משיח בלבד, כמבואר בהדיא בריש פי"א בה' מלכים הנ"ל, לפיכך מדויק מ"ש כאן "בימי המלך המשיח כשיבנה בית שלישי", כיון דרק משיח בלבד יבנה ביהמ"ק, - ולפי"ז יבואר גם מה שכתב "בית שלישי"; דלכאו' הול"ל "בית המקדש", מאי אתי לאשמעינן כאן המספר "שלישי"? - אלא שהכוונה בזה, דבאמת המצוה דבנין בית המקדש בעצם אינו תלוי כלל במשיח, ולכן בהל' בית הבחירה לא נזכר מאומה שום תנאי של משיח, אלא דכיון שלדעת ר' אליעזר שבמדרש רבה (ג' מקומות הנ"ל) רק משיח בלבד בונה מקדש השלישי, והרמב"ם פסק כדידי' בריש פי"א מה' מלכים (כנ"ל באורך מלקוטי שיחות חלק כז), לפיכך כתב הרמב"ם כאן "בית שלישי", דכיון שמדובר בבית של יחזקאל דוקא, א"כ בבית זה בלבד יש תנאי נוסף , שצריך להיבנות ע"י משיח דוקא, וא"ש מאד.

ומכאן גם הוכחה ברורה דמ"ש הרמב"ם בהל' מלכים פי"ב "שכל אלו הדברים לא ידע אדם עד שיהיו" לא קאי עמ"ש בריש פי"א, דאם יבנה בידי אדם, אזי יהי' ע"י משיח דוקא! [ויתכן שלא יבנה ע"י משיח רק מתי שיהי' מצב של "זכו" שיבוא משמים].