בפרשת וזאת הברכה כתיב (לד, ח): "ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה".

וצריך להבין מה מלמדנו הכתוב בזה שכתב "ויתמו ימי בכי אבל משה", ולכאורה זה דבר פשוט שלאחר שלשים יום תמו ימי הבכי, שהרי בתחילת הפסוק כתיב שהבכי הי' רק לשלשים יום. ולמה לא פירש רש"י כאן מה משמיענו הכתוב, או הי' לו לכתוב "איני יודע מה מלמדנו" על דרך שכתב בפרשת תולדות (כח, ה), בד"ה אם יעקב ועשו?

והשאלה היא עוד יותר, שהרי גם בנוגע לאהרן כתיב בפרשת חקת (כ, כט): " … ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל", ולא כתיב שם ויתמו ימי בכי אהרן?

ועוד, כשרש"י מדייק בד"ה בני ישראל: "הזכרים, אבל באהרן מתוך שהיה רודף שלום ונותן שלום . . נאמר כל בית ישראל זכרים ונקבות", למה לא עמד גם על שינוי הנ"ל*.