E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ לך לך - תשס"ה
רמב"ם
שיטת הרמב"ם במצות כיבוד או"א שהיא מצוה שבין אדם לחבירו
הרב חיים רפופורט
שליח כ"ק אדמו"ר, רב ומו"ץ - אילפארד, אנגלי'

האחרונים שקלו וטרו אם מצות כיבוד או"א היא ממצוות שבין אדם לחבירו או ממצוות שבין אדם למקום. (ראה לקו"ש חל"ו ע' 95 בהערות וש"נ)*.

ובמנ"ח סוף מצוה לג כתב דנפק"מ להא דקיי"ל בסוף יומא, דעבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ"פ מכפר עליהם עד שירצה את חבירו.

ויש להוסיף, דלכאורה נפק"מ גם לגבי מה שפסק הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ה) ד"שבח גדול לשב שיתודה ברבים ויודיע פשעיו להם ומגלה עבירות שבינו לבין חבירו לאחרים ואומר להם אמנם חטאתי לפלוני ועשיתי לו כך וכך והריני היום שב ומתנחם, בד"א בעבירות שבין אדם לחבירו אבל בעבירות שבין אדם למקום אינו צריך לפרסם עצמו ועזות פנים היא לו אם גילם".

והנה בפירוש המשניות להרמב"ם פאה פ"א מ"א (צויין גם בלקו"ש שם ע' 91 הע' 8) כתב: "המצוות כולן נחלקין בתחלה על שני חלקים, החלק האחד במצות המיועדות לאדם בנפשו במה שיש בינו ובין הקב"ה, כגון ציצית ותפילין ושבת וע"ז, והחלק השני במצוות התלויות בתועלת בני אדם קצתם עם קצתם, כגון אזהרה על הגניבה, והאונאה, והאיבה, והנטירה, וכגון הציווי באהבת איש את חבירו וכו' וכיבוד האבות כו'". ולכאורה מבואר דעתו, דמצות כיבוד או"א היא ממצוות שבין אדם לחבירו.

[ויש להעיר גם ממ"ש ב'דרשות הר"י אבן שועיב' בדרש לשבועות: "מצוות השכליות כצדקה, וכיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, וגזילה, וגניבה, וחמדה, שהם באו לתיקון הגוף". ובספר 'הכוזרי' מאמר ג אות יא: "התורות המנהגיות, כמו לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך, וכבוד אב ואם, ואהבת לרעך כמוך, ואהבתם את הגר, ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, והתרחק מן הנשך והרבית, והזהר במאזני צדק, אבני צדק, ואיפת צדק, והין צדק, ועזיבת הלקט והעוללות והפארות, והדומה לזה"].

ונראה דהרמב"ם אזיל לשיטתי' גם בספר היד ובשמונה פרקים. דהנה בסוף הל' תמורה הגדיר הרמב"ם את המצוות שהם חוקים ואלו שהם משפטים, וכתב בזה"ל: "המשפטים הן המצות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם, והחוקים הן המצות שאין טעמן ידוע, אמרו חכמים חוקים חק[ק]תי לך ואין לך רשות להרהר בהן, ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח".

ומקור כללות דבריו הוא במאחז"ל (תו"כ עה"כ בפ' אחרי יח, ד; יומא סז, ב): "את משפטי תעשו דברים שאלמלא נכתבו דין הוא שיכתבו, ואלו הן, ע"ז וג"ע ושפ"ד וגזל וברכת השם, ואת חוקותי תשמרו, דברים שהשטן ואומות העולם משיבים עליהן ואלו הן, אכילת חזיר, ולבישת שעטנז, וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח, ושמא תאמר מעשה תוהו הם ת"ל אני ה', אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן". בהעתיקו את ה"דברים שאלמלא נכתבו דין הוא שיכתבו" [בלשונו: "המצות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה"], השמיט הרמב"ם "ג"ע" ו"ברכת השם" אבל הוסיף "כיבוד אב ואם".

והנה לע"ע לא מצאתי מקור הרמב"ם למה שהוסיף "כיבוד או"א", אבל איך שיהי', הרי דבריו ברורים דמצות כיבוד או"א נכלל במסגרת המצוות המוגדרות כבין אדם לחבירו.

ובשמונה פרקים להרמב"ם פ"ו כתב "שהרעות, אשר הן אצל הפילוסופים רעות . . הם הדברים המפורסמים אצל בני האדם כולם שהם רעות, כשפיכות דמים, וגניבה, וגזל, והונאה, והזק למי שלא הרע, וגמול רע למיטיב, וזלזול הורים, וכיוצא באלה. והן המצוות אשר יאמרו עליהן החכמים עליהם השלום דברים שאלמלי לא נכתבו ראויים היו לכותבן".


*) וראה גליון ע"ו ומה שהעיר בזה הגר"מ ז"ל מענטליק בגליון ע"ז. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
· old
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות