שמות א, יט: "כי חיות הנה", ופרש"י ". . ור"ד הרי הן משולות לחיות השדה שאינן צריכות מילדות והיכן משולות לחיות גור אריה זאב יטרף בכור שורו אילה שלוחה ומי שלא נכתב בו הרי הכתוב כוללן ויברך אותם . .".

ולכאורה צ"ל "כוללן ברך אותם".

דכן מוכח מפרש"י ס"פ ויחי, דכתיב (בראשית מט, כח) "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם" ופירש"י: "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם": "והלא יש מהם שלא ברכם אלא קנטרן . . יכול שלא בירך ראובן שמעון ולוי ת"ל ויברך אותם כולם במשמע". "ברך אותם": "לא הי' לו לומר אלא איש אשר כברכתו ברך אותו מה ת"ל ברך אותם לפי שנתן ליהודה גבורת ארי' ולבנימין1 חטיפתו של זאב ולנפתלי קלותו של אילה יכול שלא כללן כולן בכל הברכות ת"ל ברך אותם".

היינו, שמדבור הראשון אנו למדים שכל השבטים נתברכו ולא שחלקם רק קנטר, ומדבור השני שכל השבטים נתברכו מעין כל הברכות (אלא שהשבט שנתברך בברכה מסויימת קיבל עיקר הברכה, כמו שפירשו במפרשים).