בהערותיו של הרב ג. אבערלנדער בקובץ הערות וביאורים ש"פ וישב [תשפו] נשאר בצע"ג על פירש"י פ' וישב לז, לד ד"ה ימים רבים.

תוכן דברי רש"י שם: כב שנה ... כנגד כב שנה שלא קיים יעקב אבינו כבוד אב ואם. כ' שנה בבית לבן וב' שנים בשובו מבית לבן. זהו שאמר יעקב ללבן; זה לי עשרים שנה בביתך: לי הן, עלי, וסופי ללקות כנגדן. ע"כ תוכן דברי רש"י.

ועל זה מעיר הנ"ל:

וצע"ג; הלא עצם ישיבה בבית לבן הי' משום מצות כבוד אב ואם, דהרי רבקה אמרה ליעקב לברוח לבית לבן ולהתעכב שם עד "ושלחתי ולקחתיך משם", והיא לא שלחה עד שיעקב יצא מבית לבן (ראה פירש"י לה, ח ד"ה ותמת דבורה).

וא"כ הרי קיים בעצם העכבה בבית לבן מצות כבוד אב ואם, ואמאי נענש?

אבל יש להעיר שעצם ישיבת יעקב בבית לבן זמן רב הי' בו משום כבוד אם אבל לא כבוד אב,

שיצחק שלחו רק משום לקיחת אשה ולא גם מטעמים אחרים, משא"כ רבקה שלחו קודם כל להנצל מידי עשו ועוד משום לקחת אשה.

ומטעם זה מובן למה כשמעיינים במפרשי רש"י - בשפתי חכמים, בבאר בשדה ועוד וברבינו בחיי פ' תולדות כח, ה ד"ה וישלח יצחק את יעקב, בולט הדבר שכאשר שואלים למה נענש יעקב שלא קיים כבוד אב ואם - שואלים דוקא מנקודת שילוח יצחק ורבקה לקחת אשה מבית לבן, "והוצרך לעבוד בהן יד שנה, וא"כ לא הי' לו להתענש עליהם" (באר בשדה),

ואינם שואלים מצד שרצון רבקה היתה להתעכב בבית לבן זמן רב עד שתשוב חמת אחיך ... ושכח את אשר עשית לו, כמו בשאלת הרב ג. א. הנ"ל.

שהם לא עמדו על קושייתו הנ"ל משום שעצם אורך העכבה של יעקב בבית לבן לא הי' בו משום מצות "כבוד אב ואם" ביחד, אלא הי' בו משום כבוד אם גרידא,

שדוקא רבקה גילתה לו על הסכנה שנמצא בו מן עשיו ויעצה אותו לברוח לבית לבן ולישב שם עד וכו';

אבל אביו שלחו רק לקחת אשה משם, וכמו שנאמר סוף פ' תולדות "ויקרא יצחק אל יעקב ... ויצוהו ... קום לך פדנה ארם ... וקח לך משם אשה מבנות לבן". אבל לא יותר מזה, שהעלימו ממנו הסכנה שגרם יעקב לעצמו בעצת רבקה ע"י לקיחת ברכת עשיו.

לפי זה כשיעקב קבל לאה לאשה, נגמר השליחות של יצחק, ושבע שנים שעבד בהן לפני שקיבל את לאה לאשה הי' מטעם "שנתן עיניו ברחל הקטנה ליפיה ואמר: "אעבדך שבע שנים ברחל" ודעתם הי' שיקח את לאה (הגדולה) - וא"כ כל הזמן שנתעכב הי' ברצונו" (לשון רבינו בחיי בפ' תולדות שם).

זאת אומרת זה שיעקב העדיף לקחת רחל הקטנה דוקא לא היתה בו כדי למלא החוסר של כיבוד אב כל אותן השנים שנתעכב בגללה בפדן ארם.

וראוי לתשומת לב, שבפירש"י במס' מגילה יז, א בענין הנ"ל מזכיר קיום כבוד אב ומשמיט כיבוד אם.

וכך גם בלבוש האורה בפ' וישב בפירש"י לז, לג בא"ד "ושתפו להקב"ה כו'" כותב: "שרצה ית' לצער את יעקב על שלא קיים מצות כיבוד אב"... ומשמיט ואם.

וזה שלשון רש"י בפ' וישב "כנגד כ"ב שנה שלא קיים יעקב כבוד אב ואם, אין הכרח שכוונתו הוא שכ"ב שנה לא קיים כבוד אב, וגם כבוד אם לא קיים כל אותן השנים, אלא מן הסתם הכוונה בלשון רש"י שבחלק של אותן השנים גם כבוד אם לא קיים.

דהיינו שני שנים ששהה יעקב בדרך אחרי יציאתו מבית לבן ואפשר גם השש שנים שהאריך ישובו אצל לבן בעד הצאן אחרי שנולד יוסף.

ושילוח דבורה ליעקב אינו ברור מפירש"י באיזה זמן הי' זה,

ועד כדי כך שהובא דעה בחידושי אגדות (מהרש"א) במס' מגילה יז, א שנשלחה דבורה ליעקב לבית לבן תיכף אחרי סיומו של הי"ד שנים ששהה בבית עבר.