בפירש"י פרשת וישלח ד"ה הבא בידו (לב,יד): "ברשותו. וכן ויקח את כל ארצו מידו" (במדבר כא,כו).

והנה לכאורה בא רש"י לבאר שהיות שאין יכולים לפרש כאן "ידו" כפשוטו ממש מוכרחים לפרש שהפירוש של ידו כאן הוא ברשותו.

אבל צריך עיון:

שהרי גם קודם פסוק זה נאמר כמה פעמים לשון "יד" שגם בפסוקים ההם אין יכולים לפרש "יד" כפשוטו, ואעפי"כ אין רש"י מפרש שם שהפירוש הוא רשות.

ולדוגמא: " . . הנה שפחתך בידך . . " (לך לך טז,ו). הרי לכאורה הפירוש הפשוט של "בידך" הוא ברשותך.

וכן על דרך זה מה שכתב בפרשת ויצא (ל,לה): " . . ויתן ביד בניו". והרי גם כאן הפירוש של "יד" הוא ברשות.

וגם אינו מובן, למה צריך רש"י להביא ראי' מפרשת חקת בשעה שהי' יכול להביא ראי' מפסוקים הנ"ל וגם עוד פסוקים אחרים.

" . . וכל יש לו נתן בידו" (וישב יט,ד).

" . . תחת יד פרעה . . " (מקץ מא,לה) והרי שם מפרש רש"י: "ברשותו ובאוצרותיו".

" . . אם נתן תתן את העם הזה בידי . . " (חקת כא,ב).

ועוד יש כמה וכמה פסוקים על דרך זה שהלשון יד הנאמר בם פירושו רשות. ואעפי"כ אין רש"י מפרש בהם כלום. וגם אינו מביא ראי' מפסוקים אלו לפירושו בפרשת וישלח, הגם שנאמרו קודם פרשת חקת, או בפרשת חקת קודם הפסוק שמביא רש"י.