בקובץ הערות וביאורים לש"פ וישב [תשפו] כתב הרב ג.א. כמה הערות קצרות לפירש"י על התורה, וז"ל שם:

טז, טז ד"ה ואברם בן שמונים: להודיע שבחו של ישמעאל שהי' בן יג בהמולו ולא מיחה - צ"ע דהא להלן יז, כה כתיב להדיא בקרא שהי' בן יג כשנימול, עכ"ל.

הנה הבאר התורה על פירש"י עמד על זה, וז"ל:

...קשה והרי כתיב בהדיא בקרא וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה וגומר וי"ל דמקרא לא מצי להוכיח שלא עכב דילמא עכב ואברהם מל אותו בעל כרחו אבל עכשיו מראה לך הכתוב קודם צוואת המילה שהוא בן י"ג לומר לך אע"פ שהי' בן י"ג אפ"ה לא עכב מפי מורי. ויש מי שכתב דאע"ג שכתוב בפירוש מ"מ רוצה לומר שהכתוב מספר בשבחו דאילו מקרא דלקמן לא הוי ידעינן שהכתוב משבחו, עכ"ל.

ועיין גם בשפתי חכמים ויריעות שלמה שתירצו גם כן כעין זה.

ועיין בבאר בשדה ובנחלת יעקב שתירץ כל אחד באופן אחר.

עוד שאל שם בהערות קצרות, וז"ל:

כא, יז ד"ה באשר הוא שם - משמע מפירש"י דדוקא בגלל שעכשיו ישמעאל היה צדיק לא דנין אותו על להבא, אבל אילו בני בניו היו עושין את זה עכשיו היו דנין אותו לרע. וצ"ע היכן מצינו שדנין אבות על בנים? ואם בני בניו חוטאים אמאי יענשו גם ההורים, עכ"ל.

הנה הנחלת יעקב על פירש"י עמד על זה, וז"ל:

וקשה לי למה לא השיב הקב"ה שישמעאל עצמו לא ימית את ישראל בצמא אלא בניו וכתיב איש בחטאו ימות. י"ל שזהו בכלל מה שהשיב עכשיו מה הוא צדיק או רשע.

...ומ"מ קשה אם כן מה עלה על דעת המלאכים לקטרגו במעשה בניו. וי"ל דקטרגוהו שלא לעשות לו נס שיחי' ויגדל רשעים והקב"ה השיב אעפ"כ ראוי הוא לעשות לו נס מאחר שהוא לא ירשיע, עכ"ל שם בנוגע לענינינו.

עוד שאל שם בהערות קצרות, וז"ל:

לז, לד רש"י ד"ה ויתאבל על בנו ימים רבים - כב שנה... כנגד כב שנה שלא קיים יעקב אבינו כבוד אב ואם.

וצע"ג, הלא עצם הישיבה בבית לבן הי' משום מצות כבוד אב ואם ... ואמאי נענש, עכ"ל.

ואולי אפשר לתרץ שאלה זו על פי מ"ש כ"ק אדמו"ר בלקוטי שיחות חלק ה פרשת נח שיחה ב על פסוק וימח את כל היקום גו' וישאר אך נח, על פירש"י שם.

וז"ל שם עמוד 53: די גאנצע הצלה פון דעם ארי איז געווען דורך נח'ן; דערצו האט ער אים געשפייזט די גאנצע צייט פון מבול; און אפילו אט דעם איינציקן מאל וואס ער האט זיך פארשפעטיקט מיט זיין געבן עסן, איז דאך דאס געווען ניט צוליב דעם וואס ער איז געווען פארנומען מיט זיינע פריוואטע זאכן. נאר צוליב זיין טרדא און ארבעט אין דער תיבה - איז ווי קומט עס אז צוליב דעם זאל אים דער ארי בייסן?

פארענטפערט דאס רש"י מיטן פסוק "הן צדיק בארץ ישולם", אז ווען א צדיק טוט עפעס אמאל שלא כדבעי אפילו בדקות דדקות, ווערט ער באשטראפט "בארץ", דא אויף דער וועלט (בכדי אים זאל ניט פעלן אין זיין שכר אויף יענער וועלט, ובמילא קומט אויס, אז דאס וואס דער ארי האט אים געביסן אין געווען צוליב זיין נח'ס טובה). עכ"ל שם בלקוטי שיחות.

ואולי אפשר לתרץ באופן זה שאלה הנ"ל.

שהרי סוף סוף לא קיים יעקב אבינו כיבוד אב ואם כב שנה בפועל ממש בגופו, והגם שזה גופא הי' מצד כיבוד אב ואם ויש לו טעם מספיק על זה, הי' חסר לו על כל פנים השלימות בענין זה ונחשב לו לחטא (מלשון חסרון) עכ"פ בדקות דדקות.

ועל כן נענש שלא יחסר לו השכר למצוה זו לעוה"ב.

ויש להוסיף, שמצינו באברהם אבינו שהי' דואג על חיסור שכר שלו בעוה"ב כמ"ש בפירש"י בפרשת לך לך ד"ה אחר הדברים האלה (טו, א): ...והי' דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי וכו'*.

*) ראה לקו"ש ח"ה ע' 153-4 ובהערה 32 עד"ז - וראה מש"כ בזה בארוכה בגליון תשפד ע' 21. המערכת.