באגה"ק (סכ"ד) בתחלתו כותב וז"ל: "אהובי אחיי וכו' ואל יעשה אדם עצמו רשע שעה אחת וכו' להקהל ולעמוד לפניו בשעה זו שהיא עת רצון לפניו להתגלות לבוא אל המקדש מעט וכו' ולהמצא לדורשיו ומבקשיו ומיחליו, והמספר בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו וכו'". עכ"ל.

והנה בהתרגום האנגלי של התניא מעיר על התיבות "והמספר בצרכיו (מראה בעצמו וכו')" וז"ל (בתרגום מאנגלית): מי שמרכז תפלותיו על חסרונות עצמו וצרכי עצמו, עכ"ל.

ולכאו' אין זה כוונת אדה"ז, כי אין כוונתו באגרת זה לשלול הענין של תפלה בעד צרכי עצמו, כ"א לשלול מי שבא לביהכ"נ ובשעת התפלה מדבר הוא עם חבירו אודות צרכי הגוף וכו'.

הן אמת שמבואר בכ"מ החסרון של מי שמתפלל בעד צרכי עצמו, מיוסד על התיקוני זהר ותורת הה"מ וכו', ומבואר בארוכה בשיחות כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (ראה לדוגמא: לקו"ש חי"ט ע' 293, חכ"ג ע' 217 ואילך) - אבל אין זה תוכן אגרת זו.

וגם פשוט שאי"ז מתאים עם זה שאדה"ז כותב "ואל יעשה אדם עצמו רשע שעה אחת וכו'", שקוראו "רשע", וגם אח"כ כותב "ונעשה מרכבה טמאה לכסיל העליון", והרי דבר זה אין לומר על מי שמתפלל בעד צרכי עצמו, כ"א על מי שמדבר עם חבירו בביהכ"נ בעת התפלה בנוגע לצרכי עצמו. וגם אי"ז מתאים עם סוף האגרת "על כן שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא לגזור גזירה וכו' שלא לשוח שום שיחה בטילה משיתחיל הש"ץ וכו'", ואם הכוונה למי שמתפלל בעד צרכי עצמו מה זה נוגע שע"כ לא ישיח שום שיחה בטילה וכו'.

ופשוט שהכוונה למי שמדבר עם חבירו בנוגע לצרכי עצמו, וכמפורש בספר "שיעורים בס' התניא" בארוכה.

ועפ"ז גם אין מדוקדק התירגום של המילה "והמספר (בצרכיו)", שמתורגם שם שהוא מלשון ספירה, HE WHO RECOUNTS HIS NEEDS, שאין בלשון זה שום רמז שמדבר עד"ז (עם חבירו), ואפ"ל גם שעושה כן במחשבתו לה' - וזה מתאים לשיטתו הנ"ל שמתפלל ע"ז - כ"א ר"ל הכוונה בזה שהוא מל' סיפור ודיבור, שמספר ומדבר ע"ז עם מישהו אחר. ולכן יותר מתאים כפי שמתורגם בההוצאה האנגלית של "שיעורים בס' התניא" HE WHO SPEAKS OF HIS NEEDS. ומדויק הוא יותר בההוצאה המקורית של "שיעורים בס' התניא" באידיש (כפי שהוכנס לכ"ק אדמו"ר להגי') וז"ל: "און דער וואס דערציילט אין זיינע אייגענע באדערפענישן (ער רעדט וועגן זיינע באדערפענישן)", שבזה יותר מודגש (אף שלא בפירוש), שמדבר עד"ז עם חבירו.

ובאתי רק להעיר.