בביאור הנוסח דניחום-אבלים הנהוג בק"ק אשכנז: "המקום ינחם אתכם בתוך [או: עם] שאר אבלי ציון וירושלים", מבאר כ"ק אדמו"ר (לקו"ש ח"י עמ' 210. וראה במקומות שנסמנו ב'תורת-מנחם מנחם-ציון' כרך ב' עמ' 565): "אשר כמו שבודאי ובודאי יבנה השם חרבות ציון וירושלים . . כך הוא ללא ספק בנוגע לאבל היחיד, אשר יקיים ה' דברו והקיצו ורננו שוכני עפר". עכלה"ק.

ואולי יש לומר (בדרך-אפשר עכ"פ) שביאורו של כ"ק אדמו"ר מיוסד על דברי הגמרא במסכת ברכות נח, ב: "ואמר רבי יוחנן עתיד הקב"ה להחזירן [=בתיהן של צדיקים שנחרבו] לישובן שנאמר "שיר המעלות לדוד הבוטחים בה' כהר ציון", מה הר ציון עתיד הקב"ה להחזירו לישובו, אף בתיהן של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירן לישובן". כאן רואים, איפוא, השוואה של בנין ציון ובנין הצדיק.

(ולכשנוסיף לכך את מאחז"ל (ראש השנה יח, ב) "שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו" - והרי נאמר (ישעי' ס, א): "ועמך כולם צדיקים" [וראה לקו"ש חי"ד עמ' 179 הערה 3: "צדיק . . ישנו במובן הכי רחב"] - מחוורים הדברים שפיר).