בשנים האחרונות נדפס השלחן אדמו"ר הזקן מסודר מחדש בהוצאת "עוז והדר". עברתי עליו לפום ריהטא, וראיתי בו איזה פרטים שכדאי להעיר עליהם:

א) סי' א מהדורא קמא ס"ח הערה יט "סדר ברכות", ולא נמצא שם מאומה מענין זה.

[בדפוסים הרגילים של השלחן ערוך נכתב "ס"ב", ופוענח בטעות במהדורת עוז והדר "סדר ברכות", וצ"ל "סולת בלולה".

בהקדמה למהדורת עוז והדר כותבים "פתחנו הרבה ר"ת בלתי רגילים וקשים, לתועלת הלומדים", והוא פלא שמפענחים ר"ת, בלי בדיקה אם הפיענוח מתאים].

ב) שם סעיף ט הערה כב. גם כאן נדפס "סדר ברכות", ולא נמצא שם מאומה מענין זה.

[בדפוסים הרגילים של השלחן ערוך נכתב "ס"ב", ופוענח בטעות במהדורת עוז והדר "סדר ברכות", וצ"ל "סולת בלולה"].

ג) סי' ב ס"ט הערה כב "אלי' זוטא", ולא נמצא שם מאומה מענין זה.

[בדפוסים הרגילים של השלחן ערוך נכתב "א"ז", ופוענח בטעות במהדורת עוז והדר "אלי' זוטא", וצ"ל "אור זרוע"].

ד) סי' ח' קונטרס אחרון סק"א, נדפס "לדידן", ובדפוסים הרגילים "לדידיה".

[תיקון זה נעתק מלוח התיקון שבסוף הוצאת קה"ת. ופלא הדבר: א) בלוח התיקון הנ"ל העירו על תיקון זה "כן נ"ל בדרך אפשר", וכאן תוקן עפי"ז בפנים, מבלי לציין שהוא רק תיקון "בדרך אפשר". ב) בהקדמה למהדורת עוז והדר כתבו שלא חסכו עמל ויגיעה להגיה עפ"י הדפוסים הראשונים ועפ"י קונטרס השלחן ותהלה לדוד; ובאמת הרבו להעתיק מלוח התיקון של קה"ת, מבלי להודיע מהיכן נעתק].

ה) שם סק"ד, נדפס "וכיון שנתבאר", וצ"ל "וכיון שנתברר", שכן הוא בדפוס הראשון.

[בהקדמה למהדורת עוז והדר כותבים "כיסוד שמנו את הדפוס של קאפוסט תקע"ו שהוא הראשון … והגהנו אותו היטב היטב בשים לב על כל שינוי קטן, ועפי"ז באמת תוקנו אלפי שגיאות ממש", אמנם במקומות רבים הדפיסו על פי הדפוסים שלנו, וצריך לתקן עפ"י דפוס הראשון הנ"ל].

ו) שם סק"ה, נדפס "לק"מ", ובדפוסים הרגילים "לקמן".

[תיקון זה נעתק מלוח התיקון שבסוף הוצאת קה"ת. אמנם בלוח התיקון הנ"ל העירו על תיקון זה "כן נ"ל בדרך אפשר", וכאן תוקן עפי"ז בפנים, מבלי לציין שהוא רק תיקון "בדרך אפשר" ומבלי להודיע מהיכן נעתק תיקון זה].

ז) שם, נדפס "מסי'", ובדפוסים הרגילים "בסי'".

[תיקון זה נעתק מלוח התיקון שבסוף הוצאת קה"ת. אמנם בלוח התיקון הנ"ל העירו על תיקון זה "כן נ"ל בדרך אפשר", וכאן תוקן עפי"ז בפנים, מבלי לציין שהוא רק תיקון "בדרך אפשר" ומבלי להודיע מהיכן נעתק תיקון זה].

ח) סי' יד סי"א, נדפס "כמו שנתבאר לעיל סעיף ה' ו' ח' עיין שם". ולא מצאתי שם ס"ז מענין זה.

[בדפוסים הרגילים נדפס "כמו שנתבאר לעיל סעיף ו' ח' ט' ע"ש", והיינו לפי גירסת כתב-היד, שסעיף ד' מחולק לשנים, ולגירסתינו צ"ל "סעיף ה' ז' ח' ע"ש".

אמנם פלא הדבר: בהקדמה למהדורת עוז והדר כותבים "כמו"כ עשינו מעלה גדולה שבכל מקום שהרב מציין וכבר נתבאר ועפ"י הרוב הכוונה לש"ע עשמו, שבמקום שברור הכוונה צייננו הסעיף בתוך סוגריים עגולות ובאות רש"י, אבל במקום שהי' שום ספק לא צייננו כלום". למעשה, שינו פעמים רבות בפנים, מבלי שום סימן שהוא שינוי שלהם מהדפוסים הרגילים, והציון מוטעה].

ט) סי' מב קונטרס אחרון סק"ג, נדפס "ומהל' הוא ומהל' דבר אחר", והוא פיענוח מוטעה של ר"ת, וצ"ל "ומה לי הוא ומה לי דבר אחר"

י) סי' קכח סל"ה, נדפס "אין הכהנים רשאים לנגן בבית הכנסת", ואין לו מובן.

[בדפוסים הרגילים של השלחן ערוך נכתב "בב"כ", ופוענח בטעות במהדורת עוז והדר "בבית הכנסת", וצ"ל "בברכת כהנים"].

יא) שם ס"מ, נדפס "ג' פעמים אלו", ואין לו מובן.

[בדפוסים הרגילים של השלחן ערוך נכתב "ג"פ", ופוענח בטעות במהדורת עוז והדר "ג' פעמים", וצ"ל "ג' פסוקים"].