מסופרי סת"ם דאנ"ש
בגליון תשעג כתב הרב ט.ז. בסיום דבריו (עמ' 56) וז"ל: "ובפשטות זה הטעם שאדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר נשיא דורינו לא הניחו תפילין בכתב זה", עכ"ל.
ובאתי בשאלתי מי גלה זאת לבני? יש בידי צילום של הפרשיות תפילין של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שהר' ישעי' הכהן מאטלין ע"ה מסר לי והם כתב אדמו"ר הזקן המיוחס!! ועל דבר הפרשיות של כ"ק אדמו"ר זי"ע מי ראה אותן?? רק ב' אנשים ראו אותם. אחד היה ר' ישעי' ע"ה, והוא לא הגיד לפי שהמשמשים בקדש אינן מגלים נסתרות, והשני יבלח"ט לא הגיד לשום אדם.
הפלא הכי גדול, שיכולים אנשים לפלפל בענין שיש הרבה כתבים באג"ק דכ"ק אדמו"ר ולא הזכירו אפילו אחד מהם. ולא עוד, שהם מחפשים מקור וכו' וכו'. ובשו"ת צ"צ או"ח סי חי ס"ו כותב וז"ל: "אכן בסת"ם שלנו ראיתי הנון כפופה וכו'", עכ"ל. נמצא שיש בפירוש מנשיאינו בדפוס כמה מהאותיות שנמצאים בסת"ם שלנו, והעיקר, הצ"צ סמך על ראיה בלבד לבסס ציור אותיות שלנו!! וכלשון הזה נמצא ג"כ באג"ק דכ"ק אדמו"ר זי"ע.
אציג פה כמה מהאגרות הנ"ל להראות איך האמת של הדבר בולט, ואין צורך בהשערות.
אגרת א'תי: "איך האב זיך דערוואוסט ניט לאנג אז איר ווייסט די מלאכת הסופר סת"ם, וויל איך אייך מציע זיין אז איר זאלט שרייבען צום מרכז לעניני חינוך – מל"ח – צו וואלט איר געקאנט שרייבען מזוזות (וואס מסתמא שרייבט איר לויט דער דיעה פון אדמו"ר הזקן) וכו'".
אגרת א'תת: "וכן כתיבת פרשיות, ואם יש לסדר תעשי' כזו שתהי' מהודרת, והאותיות הכתב יהיו כצורת זו שפסק אדמו"ר הזקן".
אגרת ה'מו: "במ"ש אודות תיקון הס"ל לכתוב כהוראת רבינו הזקן, נכון הדבר".
ואחרון אחרון חביב, אגרת ה'תרלה (מט"ו מנ"א תשי"ז):
"במענה על מכתבו מער"ח מנ"א והקודמו, בו שואל שעומד הוא להזמין פרשיות לתפילין לבני משפחתו שהם ממוצא חסידי חב"ד [האותיות האלו הם מודגשים כבהמכתב] ומסתפק באיזה אופן יכתבו.
ולפלא הספק בזה, כי הרי כלל ופס"ד הוא, דבאתרי (השייכים) דרב נהוג כרב, והקושיא ששואל כי לדעתו, הנהגה הנרצה בעיני הקב"ה היא שנוהגים בה רוב כלל ישראל, לפלא על קושיא זו, שהרי פשוט שגם רבינו הזקן רצה לתקן תפילין באופן שיהי' רצוי בעיני הקב"ה, ופשוט שבזמן רבינו הזקן היו הנוהגים באופנים שהורה פחות מאשר עתה שנתפשטה תורת החסידות בכו"כ חוגים ובכל זה ציוה לתקן דוקא באופן שהורה, והלואי כבר הי' עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמה, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הק', שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל, ע"ד המבואר מהרב המגיד (שהוא רבו גם של בעל ההפלאה, רבו של הר"ן אדלער רבו של החתם סופר), במעלת שער הי"ג הכולל כל הי"ב שערים, עיין בהקדמת שער הכולל להסידור". עכלהקוה"ט.
ועוד יש הרבה אגרות בענין זה ואני לא הצגתי רק מבחר מהם.
אחרי כל הנ"ל, אם יש אחד שמתעקש, שכיון שאין עכשיו מסורה איש מפי איש להציור של אותיות המיוחסות, ועל כן יש דעות שונות ומשונות בהציורים, מחמת שכל אחד רואה בכח הראיה שניתן לו, ולפיכך כדאי לבחור כתב שיש מסורה איש מפי איש וכו' וכו' חילוף כתב השנוי במחלוקת.
הנה על זה יש ב' תשובות. א) משום "אל תטוש תורת אמך וגו'" מחויב כל מי שהוא מאנ"ש, שרצונו לא לבחור הכתב של רבינו, לברר שיהיו האותיות שנפרטו בהצ"צ הנ"ל כתובים רק כמו שהוא הביא.
ב) כל מגמתו הוא לריק, שהרי א"א למצוא כתב שאין בו מחלוקת, ובפרט בכתב האריז"ל כמו האל"ף דתפילין של ר"ת, ואות הט', ובעיקר אי אפשר במציאות שכתב האריז"ל שנכתב באותיות מרובעות כדרך שאנו בני אשכנז כותבים, יהיו לדעת כ"ק אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו, שהרי הוא אמר שלדעת הראיז"ל, הווי"ן של הע' והש' צריכים להיות ישרות, ואנו כותבים אותם מוטות (נטוי), רק אחינו בני ספרד כותבים אותם ישרות.
ובדרך אגב, יש להעיר מאג"ק דכ"ק אדמו"ר זי"ע, אגרת ב'תתכב, להרה"ח מ. ז. שי' הלוי גרינגלאס .
Download PDF