בשנת תשמ"א הביע כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו דעתו בבהירות: "מטעמים מובנים כדאי לדעתי שבמתנות לכלה לפני הקידושין לא תהי' טבעת"... (שערי הלכה ומנהג כרך ד' עמ' צ).

והנה בכמה ק"ק הי' נהוג מקדמת דנא לשגר טבעת לכלה - לפני החתונה (ראה שו"ת מהר"י ווייל סס"ה ובכ"מ).

אבל בספר פחד יצחק ערך סבלונות מובא מעשה שאירע - ואולי כתוצאה מזה אכן בא כ"ק לבטל המנהג.

וכך כותב שם:

"ומעשה בכהן ששידך יתומה ושלח לה הטבעת כמנהג המקום, ויהי כי ארכו לה הימים בפשע המשדך קבלה קדושין מאחר בלי חזרת הנישואין בפני בין דין כמנהג ... וכו'".

כלומר: המדובר היה בשידוך, כלומר עוד קודם הנישואין, ולאחר-מכן היה מעשה-פעולה של שיגור טבעת שיש בו תחילת מעשה אירוסין דאז (כלומר קידושין), והתוצאות היו שאחר-כך קיבלה קידושין מאחר וכו'.

והנה באותה תקופה (ש"פ תשא תשמ"א) הביע כ"ק דעתו בפומבי (נוסף על חוו"ד לפני"ז - ראה שערי הלכה ומנהג כרך ד' עמ' צ) ש"אין לומר או לכתוב "אירוסין" - עד שיהיו אירוסין" בפועל, והא בהא תליא כמבואר שם.