בגליון יז כתב הרב נ. ג. שי' בענין מה"ת של שו"ע אדה"ז וז"ל: לא ברור, ולא ראיתי דיון על כך בינתיים, האם יש להוכיח מה חובר קודם הסידור או המהדורא בתרא. וכן האם אכן ישנם הבדלי הלכות משמעותיים בין שניהם.

ואפשר שיש לתרץ ב' השאלות כאחד. דבמהדורא קמא סי' ג ס"ו כתב אדה"ז: לא יגלה עצמו כי אם מלאחריו טפח וכו' ומלפניו טפחיים. וכן בהסידור (בסדר הנטילה ד"ה צריך) כתב: ולא יגלה כ"א טפח מלאחריו ומלפניו טפחיים. אבל במהדורא בתרא סי' ג כתב: ולא יגלה מלאחריו כ"א טפח ומלפניו טפחיים וכו' ויש גורסים בהפך וכו' ולענין מעשה יש לצמצם כל מה שאפשר.

ועוד איתא במהדורא קמא סי' צב ס"ב, וז"ל: אבל לגדולים צריך להעמיד עצמו אם יכול, ולא יפסיק אפי' בק"ש וברכותי' (או אפי' בפסוקי דזמרה מב"ש ואילך). וכן בהסידור (בסדר נטילה ד"ה ולא) כתב: ואפי' בברכות ק"ש או באמצע פסוקי דזמרה מב"ש ואילך אין להפסיק. אבל במהדורא בתרא סי' ג' סעי' יא כתב: ואפי' בברכות ק"ש. (ולא כתב כלל בענין פסוקי דזמרה).

ולכאורה משניהם נראה דאדה"ז חיבר הסידור קודם המהדורא בתרא וגם שינה מפסק הלכה מהסידור אל המהדורא בתרא (עכ"פ בהלכה הא', ובמשמעות גם הב').

עוד כתב הנ"ל: בסי' ב ה"ב פוסק אדה"ז: "(וכן באנפלאות שלנו ילבשן מעט מעט תחת הסדין שלא לגלות רגליו שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו שאין הולכין יחף לעולם אפי' בקיץ)" (והקשה הנ"ל:) וצ"ע מקור ההלכה. ומאריך בדבר.

ונראה דהמקור הוא ממה שכתוב בסעיף א' "ולכן לא יגלה את בשרו ואפי' מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם" וא"כ "כיון שרגליו דרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו" א"כ הוא נלמד מהא דאיתא בשבת קיח,ב "ואר"י מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי".

ועוד הוא נלמד במכל שכן ממ"ש בסעיף ו וז"ל: ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם אסור לילך או אפי' לישב בגילוי הראש משום צניעות שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה. ומקורו הוא ברמב"ם הל' דעות פ"ה ה"ו דכתב "ולא יתגלו ראשן ולא גופן".