מגילה יז, ב: "אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר". ברכות לג, א: "אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות".

בענין נוסח התפלה ישנה סתירה:

א. הרוקח - פירושי התפלה הכוללים את מנין התיבות והאותיות של התפלה חיבר הרוקח על פי מסורת שקיבל מאביו רבי יהודה ב"ר קלונימוס, ומרבו הגדול רבי יהודה החסיד. אשר קבלו רב מרב עד נביאים וזקנים ואנשי כנסת הגדולה. (עפ"י סדור הרוקח).

ב. רמב"ם - "ברכות אלו עם שאר כל הברכות הערוכות בפי כל ישראל עזרא הסופר ובית דינו תקנום, ואין אדם רשאי לפחות מהם ולא להוסיף עליהם". (הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ז).

והנה בנוסח התפלה שהביאו בחיבורם - הרמב"ם והרוקח, ישנם שינויים הן בסדר התפלה והן בנוסחי הברכות. ואיך יתכן שבדברי קבלה מאנשי כנסת הגדולה, ועוד בדבר בסיסי - נוסח התפלה, תהיה סתירה בולטת. וא"א לומר שאנשי כנסת הגדולה חיברו נוסחאות תפלה רבות לקהילות שונות, לפי שידעו פנימיותם של בנ"י1, אלא ודאי יש לומר שחיברו נוסח אחד2 השווה לכל נפש.

ויש להבין כ"ז, שהרי נוסח התפלה המובא ע"י הרוקח הוא נוסח אשכנז הקדמון3, ונוסח הרמב"ם הינו הבסיס לנוסח תימן בלאדי. ובדבר שער הי"ג השווה לכל נפש שאותו כתב רבי חיים ויטאל בשער הכוונות ע"פ האר"י ז"ל מבוסס בעיקרו על נוסח ספרד (שהודפס בוינציא בשנת רפ"ד), עם שינויים מסוימים ע"פ נוסח אשכנז4.

והנה י"ל שהאר"י ז"ל הכריע בענין זה וקבע את סדר התפלה כפי נוסח ספרד ומתאים לסדר התפלה של הרמב"ם, ובנוסח הברכות נהג ברוב המקרים כנוסח אשכנז (לדוגמא ברכת ברוך שאמר אך לא כך בברכות תפלת שמונה עשרה כגון ברכת השנים).

וכן הכריע בזה אדה"ז בסידורו, אך עפ"י שתי כללי יסוד וכדלהלן: א. נר מצוה ותורה אור ע' פח: "וכמו שאנשי כנה"ג תיקנו ח"י ברכות על הסדר . . כך האריז"ל תיקן בנוסח הברכות שלפני ק"ש ובפסד"ז וקודם לכן"; ב. אג"ק חלק יב עמ' יט: "כל הוספה על מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה ומובא בראשונים, צריכה להביא ראיה לקבלתה, במילות אחרות, כל המתקן תפלה בנוסח ואמירה לרבים, עליו להביא ראיה ברורה ויסוד לזה, ולא על הנמנע מלקבל ההוספה".

ומזה מובן מה ששינה אדה"ז מהאר"י ז"ל בתפלת שמונה עשרה (כמו בברכת השנים) הוא משום שנוסח הברכות, כפי שהביא הרוקח, הוא מאנשי כנסת הגדולה, לעומת הרמב"ם שכתב נוסח ברכות שונה, ומה שהוסיף רבינו הזקן על נוסח זה הינו לפי הכלל שכתב הרבי באג"ק. ובסדר התפלה, לא הכריע כהרוקח, אלא כהאר"י ז"ל וכמנהג ספרד והרמב"ם, כנ"ל.

ובמעלת נוסח התפלה מאנשי כנסת הגדולה יש לדייק את מקורו עפ"י מה שכתב אדה"ז בשו"ע סימן פט סעיף א: "אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות שהתפללו האבות...5".