בגליון הקודם כותב הרא"ח שי', שהטעם שכשהדפיס הצ"צ את הלקו"ת השמיט מד"ה "לויתן זה יצרת" את התיבות "וכן הבעש"ט" (לענין קיום מצוות ברוחניות) הוא משום שהי' אז שקט בין מתנגדים לחסידים ולא הי' זמן מתאים לזה.

ולא הבנתי את הסברא שבדבר, וכי בזמן ש"אין שקט" אז מתאים להדפיס זה?

שוב הביא שגם הרש"ב לא הכניס הגהה זו במהדורת הלקו"ת שהדפיס בשנת תרס"ד, אך כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הדפיס הגהה זו בהוספות, ומשמע מזה, שבזמננו ליכא חשש בדבר.

ויש לעיין אם מזה יש ללמוד בנין אב לענין הרבה דברים שלא הדפיסו או לא נתגלה שם הכותב בדורות הקודמים מתי נשתנו העתים לענין זה.

ודוגמא לדבר: בלקו"ש חכ"ג (שיחת י"ב תמוז) איתא, ש"רשימת השומעים" דשיחת ג' תמוז תרפ"ז (ד"ה יהי ה' אלקינו עמנו) היא רשימת אדמו"ר הריי"צ עצמו, אלא שרצה בעילום שמו. אך כ"ק אדמו"ר ציוה לגלות זה בדורנו, משום שהטעם (שאינו ידוע לנו) שמחמתו רצה הריי"צ בעילום שמו כנראה אינו שייך יותר. ולפי זה צ"ע, האם לנו ניתנה רשות להחליט מעצמנו לגלות דברים שהאדמורי"ם רצו שיהיו בעילום שם (וכן הא דלאחרונה הוציאו לאור צילום מ"השמטות" מתורת שלום שכ"ק אדמו"ר לא הדפיסם, האם יש בידינו לומר שכעת נשתנו העתים ומותר לגלותם).