שליח כ"ק אדמו"ר - ריגא, לטביה
באג"ק אדמו"ר מהריי"צ ח"ב עמ' קנג, במכתב מב' שבט תרפ"ט מספר על המדובר "בחג הגאולה י"ט כסלו שנה העברה... בענין... אופן הלימוד בביה"ס "תורה ודרך ארץ" (בריגא)... הטוב האמיתי הוא "תורה תמימה" תורה ויר"ש". ובהערת העורך בשוה"ג מציין להתוועדות י"ט כסלו תרפ"ט. ואחריו נמשך העורך דספר השיחות תרפ"ח – תרצ"א בעמ' 58 הערה 19.
אך המעיין שם בשיחה יראה א) שלא מדובר שם כלל מענין זה, מלבד ב)הרבי עצמו כותב: בחג הגאולה י"ט כסלו שנה שעברה דהיינו תרפ"ח. ג) בהמשך המכתב שם מספר אשר "כעבור איזה חדשים איזה מהתלמידים מתורה ודרך ארץ עזבו את ביה"ס ויתחילו ללמוד בסדר הראוי להם" ומי"ט כסלו תרפ"ט עד תאריך כתיבת המכתב ב' שבט יש רק 6 שבועות ולא "איזה חדשים".
ולאחרונה מצאתי בכתב עת "דער רוף" בגליון מס' 7 מתאריך כ"ט טבת תרפ"ח, קטע המספר על התוועדות זו בי"ט כסלו תרפ"ח, ואכן מסופר שם שדיבר בהתוועדות ע"ד ביה"ס תורה ודרך ארץ.
והנה ציטוט הידיעה - אף דער שמחה, וואס איז פארגעקומען י"ט כסלו באם לובאוויטשער רבין אין דירה און אף וועלכער עס האבן אנטיילגענומען עטלעכע הונדערט חסידים האט דער רבי בעת דער סעודה גערעדט מעניני דיומא:
- אין רוסלאנד – האט געזאגט דער רבי – בין איך ניט אופגעטראטן קעגן די ציוניסטן. פארוואס: ווייל דארטן ווערן די ציוניסטן גערודפט, וואלט דאס געהייסן מסרן אף זיי. אבער דא אין לעטלאנד דער-קלער איך אייך: דער ציוניזם דארף ניט געראכט ווערן, ס'איז – פע! בלאטע... לא ימצא ולא יפקד על פני הארץ!
אויך האט דער לובאוויטשער גערעדט בנוגע דעם חינוך, דערביי האט ער איינגעפונען אז די "תורה ודרך ארץ" שולן זיינען צו לינק...
"אודאי – האט דער רבי געזאגט – איז בעסער א שול, וואס דער עיקר איז בא איר תורה און דערנאך גייט דרך ארץ, איידער פארקערט: צוערשט דרך ארץ און דערנאך ערשט תורה, אבער אויך די "תורה ודרך ארץ" שולן זיינען ניט ביכולת דערציען דעם אידן, וואס זאל זיין גרייט אף מסירת נפש פארן דת. מען דארף אופשטעלן צוריק די חדרים. עס טאר זיך ניט איינגעפינען אזא אידישער אינגל, וואס זאל ניט באזוכן דעם חדר".
איינער פון די הייסע חסידים, וואס האט זיך געפונען צווישן די געסט, האט בא די דאזיקע ווערטער זיך אומגעקערט צו זיין זון, א בחורל מיט א "תורה ודרך ארץ" היטל אפן קאפ און האט צו אים געזאגט - נו זונדל, מעגסט שוין מארגן אויסטאן די היטל. "דו וועסט אין שול מער ניט גיין, פון היינט אן וועסטו גיין אין חדר...
נחלת הר חב"ד, אה"ק
במוסף ליום שני של ר"ה, אין פיוטים בתחלת מוסף, ולא אומרים מסוד חכמים, ואין סוגרין הארון אלא ל"כתר".
ובמוסף ליום ראשון של ר"ה סוגרים הארון מיד אחרי מסוד חכמים. ומציין הרבי* שכאן נגמרה קבלת רשות של הש"ץ ופיוט אפד מאז כבר אינו חלק מקבלת רשות. משא"כ בשחרית אומר הש"ץ פיוט לאחר מסוד חכמים שהוא המשך הקבלת רשות.
וכן במוסף ומנחה של יום כפור ג"כ סוגרים הארון מיד אחר מסוד חכמים כנ"ל.
ואבקש מקוראי הגליון להרחיב היריעה בנושא זה (שהפיוט של קבלת רשות מופיע רק בשחרית דר"ה ויו"כ, ובאיזה סוג פיוטים כו' פותחין הארון).
*) בהוספה לליקוטי מנהגים שבסוף המחזור, ונעתק בספר המנהגים. בהוצאות דאה"ק תשמ"ז ואילך סודרו ההוספות בתוך המנהגים, אבל עדיין לא נכלל שם 2 ההשמטות שנדפסו ב"תוכן ענינים בדא"ח".
ר"מ בישיבת תות"ל - קרית גת, אה"ק
בגליון האחרון העיר הר"א שי' ברקוביץ על שבמפתחותיו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ללקו"ת כשמציין למנהגים שהובאו בלקו"ת שאין נוהגים בחב"ד, ציין ל"אור חדש על ציון תאיר" הנאמר – לא לנוסח חב"ד – בסיום ברכת "יוצר אור" ולכאו' קשה הרי לא נכתב בלקו"ת שאומרים נוסח זה אלא רק שע"י תשו"ע מעומקא דליבא משכין ליה בחילא יתיר וע"י זה "אור חדש על ציון תאיר"? ומחזק תמיהתו שהרי ביטוי זה כבר הובא לעיל בשה"ש ט,ב, ולמה מציין רבינו דוקא לשה"ש כ,ב, ושם נראה להרב הנ"ל שניכרת ביתר בירור השייכות לנוסח התפילה ע"ש והניח בצ"ע.
ולענ"ד נראה ליישב דדוקא במאמר שאליו מציין רבינו הנה נת' בארוכה איך שע"י העבודה דק"ש למס"נ באחד וכו' נמשך אותו "אור חדש" מא"ס ב"ה ע"ש ולכן כשבהמשך לזה אומר אדה"ז "שע"י זה אור חדש על ציון תאיר כו' והיינו ע"י בחי' בכל מאדך" ומיד בהמשך לזה גם מצוין שם בהגה"ה "ופי' אור חדש ר"ל כמ"ש בפע"ח שער הק"ש וכו'" ע"ש הרי מכל זה יש משמעות גדולה דהכוונה היא לא רק לעצם הענין ד"אור חדש" אלא לזה שאומרים ומזכירים את הלשון ד"אור חדש על ציון תאיר" בברכות ק"ש וזהו שלא כמנהג חב"ד ולכן ציין רבינו לשם ולא לאותו מאמר שקדם לו בשה"ש ששם רק הוזכר הענין אבל אין איזה הכרח שיש לאמרו בסדר התפילה בברכות ק"ש, וכמבואר למעיין שם.
Download PDF