מגיד שיעור במתיבתא
ב"היום יום" - כא כסלו:
"מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שיעורי' דילי', און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח. חסידים דארפען לערנען חסידות: סתם חסידים - יום שני, יום חמישי ויום השבת, תמימים - שעה אחת בכל יום".
ולכבוד כניסה לס"ח שנה [בגימט' "חיים"] מכתיבת והדפסת הלוח, יש להעיר בזה בדא"פ לקשר ישיר לזהר הקדוש של פרשת השבוע שבו ערך כ"ק אדמו"ר ובנידון דידן הוא הזהר דפרשת וישב [קפב, א], שבו חל הפתגם כא כסלו.
"לעת צאת השואבות דההוא זמנא זמינין למיקםלאחייא בקדמיתא מכל שאר בני עלמא אינון דשאבי מימוי דאורייתא (ושאבין) בגין דאתעסקו לשאבא ממימי דאורייתא ואתתקפו באילנא דחיי ואינון יפקון בקדמיתא דאילנא דחיי גרמא לון דיקומון בקדמיתא כמה דאתמר".
והיינו דבזהר מדבר ע"ד תחה"מ שאלו ש"שאבו ממימי דאורייתא ואתתקפו באילנא דחיי" יזכו לקום מקודם.
הנה ב"היום יום"- מבהיר זה רבינו באופן חיובי, ב' ענינים אלו:
1) "מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה. . . געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח" – מתאים לדברי הזהר- "לשאבא מימי דאורייתא". וכפי שנתבאר [השייכות של חזרת משניות להגאולה] באג"ק של כ"ק אדמו"ר ח"א מכתב קלב בארוכה.
2) חסידים דארפען לערנען חסידות: סתם חסידים - יום שני, יום חמישי ויום השבת, תמימים - שעה אחת בכל יום" – מתאים לדברי הזהר "אתתקפו באילנא דחיי", והיינו פנימי' התורה וכמבואר בקונט' עה"ח לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ובכ"מ.
* * *
ליום ג' טבת [שהוא יום ששי דפ' מקץ] מעתיק כ"ק אדמו"ר:
"בתו"א ד"ה ת"ר מצות נר חנוכה "כי אין כדאי כל הדינים" צ"ל "כי כדאי כל הדינים". שם ביאור לדיבור המתחיל רני ושמחי סעיף המתחיל ועתה נבוא "שהוא פנימית א"א" צריך להיות "שהוא פנימית א"ס".
היינו שהתוכן של הפתגם מוסב על הגהות בספר תורה אור דרושי חנוכה שלומדים בימים אלו. ובפרטיות הוא בנוגע אם כדאי כל הדינים עבור הנשמה לעבור לעולם העליון ולקבל שכר.
והנה בזהר פרשת מקץ דף רא, א נאמר:
"ר' שמעון אמר בזמנא דנשמתא נפקת מהאי עלמא בכמה דינין אתדנת עד לא תיעול לאתרה לבתר כל אינון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דינור דנגיד ונפיק ולאסתחאה תמן, ומאן איהו דיקום תמן ויעבר בלא דחילו כמה דאת אמר (תהלים כ"ד) מי יעלה בהר יי' וגו' ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו".
* * *
ליום ד' טבת [יום שביעי דפ' מקץ] מעתיק הרבי:
"החלומות הטובים בעניני תורה שמודיעים בחלום, בא ע"פ הרוב ע"י שקידה גדולה בתורה ביום, דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק בעבודה שבלב ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה נשמתו עולה למעלה ושואבת לה חייםמחיי דלעילא כמבואר בזהר, הנה אז מודיעים לו חדושי תורה בגליא שבתורה או בפנימיות התורה, איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום".
והנה בזהר פ' מקץ דף קצד, א:
"הא תנינן דהא כמה דאיהו בר נש הכי אחזיו ליה בחלמיה והכי חמי ונשמתא הכי סלקת לאשתמודעא כל חד וחד כפום דרגיה כדקא חזי ליה".
היינו שמראים לו לאדם כמה דאיהו בר נש, לפי דרגתו. וכן הוא עליית נשמתו למעלה, לפי ערך עבודתו.
וכן במשך הזהר בפ' מקץ [דף ר עמוד א]:
"ובגין כך קודשא בריך הוא אודע ליה לבר נש כל חד וחד בההוא דרגא דיליה כמה דאיהו ובההוא גוונא דכל חד וחד כמה דאיהו, אמר ההוא יודאי ודאי דחלמא לאו איהו אלא לבר נש זכאה דאיהו חמא חלמא כדקא חזי, ות"ח דכד בר נש נאים על ערסיה נשמתיה נפקא ושטיא בעלמא לעילא ועאלת באתרא דעאלת .. אי זכאה היא סלקא לעילא וחמאת מה דחמאת".
והיינו שמודיעים כל א' לפי ערך דרגתו. ובסגנון הפתגם: "החלומות הטובים בעניני תורה שמודיעים בחלום, בא ע"פ הרוב ע"י שקידה גדולה בתורה ביום.. או עוסק בעבודה שבלב ביגיעה עצומה".
ועפ"ז יומתק גם מקור הזהר שהרבי מזכיר בפתגם שכנראה הוא מה שנסמן כאן.
ומכאן אנו למדים עד כמה מדוייקים עריכת הפתגמים שע"י כ"ק אדמו"ר בלוח היום יום.
*) לע"נ אמי מורתי האשה החשובה מרת הינדא רחל בת הרב יצחק מאיר הכהן שו"ב ע"ה, ליום היא"צ ג' טבת. תנצב"ה. והרי יום נישואין שלה עם אאמו"ר, רופא בית הרב, התקיימה בנר חמישי דחנוכה, אור ליום כט כסלו תשי"ב.
Download PDF