E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ מקץ - חנוכה - תש"ע
שונות
מאה פעמים ואחד
הרב יעקב משה וואלבערג
ר"מ ביש"ג מנצ'סתר

בגמ' בחגיגה (ט,ב): "אמר ליה בר הי הי להלל: מאי דכתיב: מלאכי ג' ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו, היינו צדיק היינו עובד אלהים, היינו רשע היינו אשר לא עבדו! - אמר ליה: עבדו ולא עבדו - תרוייהו צדיקי גמורי נינהו. ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד. - אמר ליה: ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו? אמר ליה: אין, צא ולמד משוק של חמרין: עשרה פרסי - בזוזא, חד עשר פרסי - בתרי זוזי".

ומבאר אדה"ז בלקו"א פט"ו: "ובזה יובן מ"ש בגמרא דעובד אלהים היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד ולא עבדו היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים לבד והיינו משום שבימיהם היה הרגילות לשנות כל פרק מאה פעמים כדאיתא התם בגמרא משל משוק של חמרים שנשכרים לעשר פרסי בזוזא ולאחד עשר פרסי בתרי זוזי מפני שהוא יותר מרגילותם. ולכן זאת הפעם המאה ואחת היתרה על הרגילות שהורגל מנעוריו שקולה כנגד כולן ועולה על גביהן".

והנה בפשטות הרגילות ללמוד כל דבר מאה פעמים הי' משום שעי"ז היו זוכרים לימודם, ושיערו שבחזרה מאה פעמים - בדרך הרגיל - יזכרו בטוב, או עכ"פ לא ישכחו במהרה (עד שיחזרו עוד פעם וכיו"ב). ומיד אחרי החזרה המשיכו ללמוד בדברים חדשים.

וא"כ לכאורה צע"ק כי יוצא מזה שחזרתו בפעם המאה ואחת הוא על חשבון הזמן שבו שאר הבהמ"ד לומדים דברים חדשים וא"כ צ"ב מאי אולמי' החזרה המאה ואחת, שלכאורה לזכור טוב יותר - גם אינו מועיל דא"כ היו כולם חוזרים.

ולכאורה הי' נ"ל שהביאור בהנ"ל מובן מהמשל, כמבואר במהרש"א שם: "ומייתי בזה למשל י' פרסי בזוזא כו' ר"ל שהוא מהלך אדם ליום א' ההולך אחר חמורו עם סחורות השוכר נוטל זוזא ליו"ד פרסאות ואם הוא משכירו למהר הליכתו אחר חמורו פרסה א' יותר דהיינו י"א פרסאות ביום א' אותה פרסה קשה עליו ונוטל עליו עוד זוז א'", דהיינו שהלך הפרסא הי"א לא ע"י שעבד יותר זמן כ"א ע"י שהתאמץ יותר "למהר הליכתו".

ועפ"ז י"ל שה"ה כאן שהתאמץ יותר ושנה פרקו מאה פעמים ואחד באותו הזמן שבו שנו כולם מאה פעמים.

(וי"ל שבפשטות הי' זמן שהי' השיעור (והי' הכל בע"פ) ואח"כ הי' זמן לכאורה ונתנו זמן לחזור מאה פעמים ואח"כ המשיכו בהשיעור וזה ששנה פרקו מאה פעמים ואחד הי' כנ"ל בהזמן שכולם חזרו מאה פעמים)*.

אבל ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ג שמבאר שם ההכרח על חזרה "לדברי הכל בתחלת למודו של אדם בין במקרא בין במשנה בין בתלמוד בכל יום לא די לו בלימוד פעם ושתים ושלשאלא צריך לחזורעל כל אחד פעמים רבות מאד הכל לפי כח זכרונו של אדם כדי שיזכור היטב .. ואף שעל ידי זה לא יוכל ללמוד הלכות הרבה לא יחוש כמו שאמרו חכמיםלא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה וכן היו עושים בימיהם שהיו לומדים בעל פה היו לומדים בתחלת לימודם רק ב' או ג' פרקים משניות או ברייתות בשבועוהיו חוזרים עליהם מאה פעמים ויותר ואמרו חכמים אינו דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה פעמים ואחת שזה נקרא עובד אלהים וזה נקרא לא עבדו כראוי".

שמפשטות הענין משמע שאדה"ז מביא הא דשנה פרקו מאה פעמים אף שעי"ז לא למד כ"כ דברים חדשים ובהמשך לזה "אמרו חכמים אינו דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה לשונה פרקו מאה פעמים ואחד" והיינו שע"י מאה פעמים ואחד זה יהי' עובד אלקים כי הוא יותר מרגילותו

וא"כ הדרא השאלה הנ"ל לדוכתא דאם שיערו שמספיק חזרה על מאה פעמים ובגלל זה היו חוזרים רק מאה פעמים, מהו המעלה בחזרה עוד פעם על חשבון לימוד דברים חדשים**.


*) עי' בהערות וציונים להלכות ת"ת מהגרמ"ש אשכנזי שמביא מס' מגן אבות להמאירי ענין כג "..ומקבלים תענית עליהם בערב שבת שהוא יום אחרון שבשבוע כדי לחזור בינם לבין עצמם תלמודם שלמדו בשבוע [זו] בפני רבותיהם .. ".המערכת

** עי' בהערות וציונים הנ"ל (הע' 54/ב) שמציין לשו"ת חת"ס או"ח סי' כ' וז"ל: "דאמרינן בש"ס דילן בחגיגה ט' ע"ב אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד וכן הוא מפורסם ומקובל שהשונה מאה פעמים ואחד לא במהרה הוא שוכח".המערכת

Download PDF
תוכן הענינים