א. בגליון ו' [שבע מאות] ע' 10-11, הבאתי מ"ש ברשימות חוברת כ"ח (יו"ל לש"פ בא) בענין פרק הסמוך לכה"י, והקשיתי, דלכאו' יל"ע למה אינו מציין רבינו לשבת צד, ב, דשם פליגי רש"י ותוס' בציצית שפרשו כלפי מעלה, דלרש"י למעלה היינו לצד הצפורן, ולר"ת הוא לצד הגוף, שלפי רש"י מובן מה שאנו כורכים על פרק הסמוך לכה"י - משום דהוא תחתון לגבי הצפורן. ורציתי לומר (באופן הב') דמה שפירש תוס' בדברי רש"י - כנגד ראש אצבעותיו שהן למעלה כשמגביה ידיו . . הוא (כמ"ש ברשימות שם ע' 7 עפ"י שער הכללים פ"ב) - דאפי' כשידיו למטה, בסוד עליות הידים אל הראש כו' נקראים ראשי אצבעותיו למעלה. עיי"ש.

אבל לאחר העיון בזה, לפענ"ד באמת איל"כ, דהנה בסוטה ד', ב' בפרש"י ד"ה שמא כ': . . כלומר מן הפרק ולמטה גזרו עליהן להיות שניות . . הילכך צריך שיגביה ראש אצבעותיו למעלה.

ולכאו' אי"מ דממ"נ, במנחות (שהבאנו בגליון הנ"ל) פרש"י דבקומץ ממטה למעלה - היינו מראשי אצבעותיו משמע דצפורן למטה, וכן בנט"י כ' רש"י שהאצבעות הם למטה לגבי היד, אבל בשבת פרש"י דצפורן למעלה לגבי היד.

אלא, דצ"ל דכ"א מוכח לפי ענינו, ולכן בקומץ (א"א להיות באו"א, וגם) משום דכשקומץ ידיו מושפל למטה, לכן ממטה למעלה היינו מראשית אצבעותיו, כמו שהזכרנו שם. ובנט"י, כ' דגזרו מן הפרק ולמטה (משום מים היוצאין), משום דאם לא הי' מגביה ידיו - משום תקנת חכמים היו האצבעות למטה - וזהו מה שגזרו על הפרק ולמטה - שהטעם משום שהם נוגעים מקומות מכוסים - וזהו בד"כ באופן דמלמעלמ"ט. משא"כ בציצין הדרך הוא שכשקוצצין הצפרנים (עכ"פ) מן חבור האציל להקנה הוא בשיפוע למעלה. ולכן למעלה היינו לצד הצפורן (וכאופן הא' בהסברת התוס' בגליון ו' שם, ולכאו' הוא דחוק).

ועפי"ז יובן היטב למה לא ציין רבינו לשבת. משום לדעת תוס' - לעולם הוא לצד הגוף ולדעת רש"י - תלוי באופן הטיית ידו, וא"כ: אולי באמת לפי רש"י בהנחת תפלין י"ל שהוא הפרק שעליו הצפורן כדרך המניחים תפלין שעכ"פ מחבור האצבע להיד, הוא כלפי מטה.

אך עדיין יש להקשות דכוונת רבינו (בתחילה) הוא (לכאו') להוכיח (עפ"י נגלה) מה נק' פרק התחתון ולא סיוע למנהגנו שהוא סמוך לכה"י וא"כ מ"מ הו"ל לציין לגמ' שם.

ואוי"ל דרבינו מביא מפירוש ע"ד ההלכה ולא מפירוש ע"ד הפשט, ועדיין יל"ע.

ב. בגליון ו' [שבע מאות] ע' 11-12, כתבתי אמ"ש ברשימות חו' כ"ח ע' 7 בשוה"ג ד"ה כשמגביהין אותם: ואז דוקא נקרא הפרק הסמוך לכף היד פרק העליון, אבל, לולי זאת, ה"ה אמנם פרק התחתון.

וכתבתי דהול"ל ולכן כמו שהיד בערך הזרוע הוא עליון כמו"כ הפרק הסמוך לכה"י הוא תחתון לגבי פרק שעליו הצפרנים.

הנה מצאתי סיוע לזה, דהנה המעיין בשער הכללים יראה שתי' "בערך הזרוע" אינם דבריו כ"א הדגשת רבינו וא"כ מוכח כנ"ל וק"ל ואכמ"ל.