תושב השכונה
ברשימות שיצא לאור לחה"ש ש.ז. בקטע המדבר אודות הר' גרונם כתוב "עם הנ"ל למד דא"ח" ופיענחו המו"ל עם התלמידים הנ"ל למד דא"ח. ולכאורה כל התיבה הנ"ל הוא מיותר והי' צריך להיות "עמהם למד דא"ח" או כיו"ב.
אך י"ל שהפיענוח הנכון בזה הוא "עם הנ"ל (הר' אברהם'קע זשעבינער) למד דא"ח" שמדבר אודותו בקטע שלפני זה. - ראה בהקדמה לקונטרס התפלה שם כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (בכי"ק) על הר' שמואל גרונם "תלמיד הרב המפורסם ר' אברהם ז"ל מזעמבין".
כי כנראה כל היומן הוא נקודות ממה שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ סיפר לכ"ק רבינו. ורבינו רשמם בקיצור. וד"ל.
חבר "ועד להפצת שיחות"
בגליון יב (ע' 13) הערתי על הפענוחים ברשימות על תניא פל"ו, שלאחרי שכ"ק אדמו"ר מציין המקור במדרש למחז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, מעתיק לשון המדרש "נתאוה הקב"ה כשם שיש לו דירה למעלה שיהא לו כך דירה למטה", ומסיים "וצ"ע ממש"כ [לקמן בפרקין] והנה תכלית כו'" - והמו"ל כתבו שהכוונה בהצ"ע דלכאורה במארז"ל זה לא נתפרש שענין זה הוא תכלית הבריאה.
וכתבתי שלפענ"ד כוונת הצ"ע היא כי מדברי אדה"ז לקמן משמע שרק התחתונים הם דירה לו יתברך ולא העליונים, ואילו מלשון המדרש משמע שגם העליונים הם דירה להשכינה ואדרבה נתאווה הקב"ה שגם התחתונים יהיו דירה כמו העליונים.
והעירני הרה"ח כו' ר' אלימלך צוויבל שי', מהמבואר בלקו"ת שה"ש ביאור לד"ה יונתי פ"ב (יז, סע"ד) וז"ל: "והענין כי תכלית הבריאה והתורה והמצות הוא להיות לו ית' דירה בתחתונים דהיינו שיהי' גילוי אור א"ס ב"ה למטה דייקא, ולא בשביל הגילוי באצילות כי הרי באצילות בלאו הכי נמי איהו וגרמוהי חד כו' אמנם בבי"ע שהם יש ודבר נפרד וע"י התורה ומצות ממשיכים בהם ג"כ בחי' דירה והשראת אור א"ס כמו באצילות זהו תכלית הבריאה", ולהלן שם: ענין מ"ת שהוא התלבשות המצות עליונים כו' במצות גשמיות כו' שע"י קיום המצוה בגשמיות ממשיכים אור א"ס ב"ה המתגלה ברמ"ח אברים דמלכא שיתגלה למטה ממש בעשי' כו' וזהו ענין דירה בתחתונים שנעשה ע"י קיום התורה ומצות כו' שעי"ז נמשך גילוי זה שבאצילות גם בעשי' ממש. עכ"ל השייך לעניננו.
הרי מפורש שהענין דדירה בתחתונים הוא שאותו הגילוי שבאצילות יומשך גם בעשי', וכלשון המדרש הנ"ל "כשם שיש דירה למעלה שיהא לו כך דירה למטה" - ואין זו סתירה שהתכלית היא עוה"ז דוקא, וכהתחלת הלשון בלקו"ת שם גופא "דהיינו שיהי' גילוי אור א"ס ב"ה למטה דייקא, ולא בשביל הגילוי באצילות", כי התכלית היא שהגילוי שבאצילות (דשם היא בלאו הכי) יומשך גם בעשי', ועיין גם בלקו"ת שם בהמשך הענין שזה גופא שיהי' הגילוי דאצילות בבי"ע הוא רק בכח אור עליון יותר שלמעלה משניהם שיכול לחבר אותם ע"ש.
ואולי מש"ה נכון יותר לפרש הצ"ע של כ"ק כפי שפירשו המפענחים.
אולם לדעתי אינו כן. ומשני הצדדים: פירוש המפענחים שהצ"ע הוא מנ"ל מלשון המדרש שזוהי תכלית כוונת הבריאה - אם זו היתה כוונת כ"ק לא הי' צריך להביא מלשון התניא לקמן אלא כאן גופא בריש הפרק נאמר אותו הלשון ממש ואדרבה דוקא כאן בתחילת הפרק נאמר זה בשם רז"ל - "והנה מודעת זאת מארז"ל שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה כו' דירה בתחתונים".
ולאידך: אע"פ שבלקו"ת שם (וכן בעוד מקומות בדא"ח) מבואר הענין דדירה בתחתונים שהגילוי דאצילות יומשך בעשי', הנה כאן בתניא אין הפירוש כן, דהרי לשון אדה"ז היא "אינו בשביל עולמות עליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו ית'" (ולא כלשונו בלקו"ת שם "ולא בשביל הגילוי באצילות כי הרי אצילות בלאו הכי נמי איהו וגרמוהי חד כו'"), והיינו דכאן בתניא מפרש דא"א לומר שהכוונה היא בשביל עולמות עליונים לפי שהם ירידה מאור פניו ית', ורק ע"י העבודה בעוה"ז התחתון אין ירידה מאור פניו ית'. והענין מבואר בארוכה בד"ה באתי לגני תשי"א, ומיוסד על מאמרי אדמו"ר נ"ע, שהענין דדירה בתחתונים הוא דירה לעצמותו ית' והמשכת עצמות היא דוקא ביש הנברא, ע"ש באורך.
ברשימות שיצאו לאור לשבועות בתחילתם, בפענוחים, הוסיפו המו"ל "כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א אמר".
ולדעתי יש כאן אי דיוק, כי התיבות שבאו תיכף לאח"ז בפשטות אינן לשון קדשו של אדמו"ר הריי"צ, שהרי לשון הרבי היא "סיפרה דו"ז ח"מ תי' בת מהרשנ"ע" - והרי בת אדמו"ר מהר"ש (אחי אדמו"ר הרש"ב) לא היתה "דודתי זקנתי" של אדמו"ר הריי"צ! אלא היא דו"ז של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.
ולהעיר ג"כ מלשון הרשימה להלן בהסיפור מרוסטוב עם "חמותי הרב' דינה תי'" - וג"כ אינו לשון קדשו של אדמו"ר הריי"צ, כמובן.
Download PDF