שליח בישיבת "אור אלחנן" חב"ד, ל.א.
בגליון תשפו הגיב הת' שז"ק על דבריי ועורר בכמה פרטים, ולא הבנתי דבריו, ובפרט בהבנתו בפשטות דברי הרשימה (חוברת קכט) והשיחה (חי"ח ע' 242).
א) כותב שמפורש ברשימות שהחקירה בנציב מלח אינו רק באופן הנס אלא גם בעומק חדירת הנס, עיי"ש בדבריו. לכ' אין משמעות לזה ברשימות, דהמעיין בכל המשך הלשון בהרשימה שם יראה דחוקר אך ורק בב' אופנים בנסים, ועל זה מוסב כל תוכן הדברים שם בין בביאור שאלת אנשי אלכנסדריא בין בתשובת ר' יהושע. ועד"ז בלקו"ש דחוקר רק באופן הנס עיי"ש.
ובמ"ש ברשימות שם "הרי מטעם זה גופא י"ל דלא נשתנה עצם מציאות גופה ורק כפי המוכרח כדי שיהי' ענשה מדה כנגד מדה דחטאת במלח ולכן לקתה במלח", הכוונה בפשטות דנוסף ע"ז שבכללות ענין הנסים מסתבר שהנס הוא כאופן הא' שלא נשתנה טבעה דלא עביד קוב"ה ניסא למגנא, הרי מצד סברא זו גופא י"ל דבנס זה בפרט לא נשתנה טבעה מכיון דלקתה רק מדה כנגד מדה.
ובמ"ש בהמשך הרשימה שם הל' "אבל כל שאר תכונות גוף אדם יש לה", ועד"ז בלקו"ש חי"ח "איז זי געבליבן א מציאות פון בשר וכו'", אין הכוונה שמכיון שלא חדר הנס לעצם מציאותה לכן נשאר איזה מציאות של בשר ותכונותיו, (דכנ"ל לא איירי בזה בהרשימה ובהשיחה), אלא הכוונה דאם נאמר שהנס הוא באופן שלא נשתנה טבעה א"כ הנס הוא בהוספה על הטבע בכל רגע (כהל' בלקו"ש שם), ונשאר טבע הגוף ותכונותיו.
והדוגמא לזה הוא המבואר בהע' 34 בלקו"ש שם, שגגית מלאה מים "ישראל שותה מים והמצרי דם וכשהי' לוקח מישראל בדמים הי' שותה מים", ועד"ז, בהנציב מלח, דחומר זה נשאר טבעה בשר וכל תכונותיו, ובהוספה על טבעה נעשה מציאות של מלח באופן נסי בכל רגע.
(ולהעיר: שגם לפי דבריו שחוקר בעומק חדירת הנס (וע"ד המבואר בלקו"ש חט"ז) אם חדרה לחומר ההיולי או רק לד"י, הרי גם בזה אין החקירה בנוגע למציאות הבשר וכל תכונותיו כמו שהם בגשמיות, וכמבואר בכ"מ בחסידות (ראה 'ואברהם זקן', 'כי עמך מקור חיים' - תרס"ו) דחומר ההיולי הוא העלם שאינו במציאות ואינו שייך למציאות הדבר בגשמיות).
ב) כותב שמתוכן השאלה אם נציב מלח מטמא או לא מוכח ששאלתם היתה גם בנוגע לעומק חדירת הנס, דאל"כ מהי ההו"א שתטמא הרי נשתנה כל מציאותה, עיי"ש בדבריו.
וע"פ מה שכתבתי לעיל מובן בפשטות שאלתם דכיון דבאופן הא' הנס הוא בהוספה על הטבע בכל רגע, ונשאר הטבע של בשר ותכונותיו בחומר זה, א"כ ס"ד שחלות דין טומאה תהי' גם על הנציב מלח וכנ"ל דבכל דברי השיחה והרשימה מוכח שזהו השאלה כאן.
ג) כותב דהגיוני לומר שאם נעשה שינוי עצמי בטבע ה"ז חדר גם בחומר ההיולי, ואם לא לא חדר כ"כ. עיי"ש דבריו.
כבר ביארתי בארוכה בגליון תשפה שע"פ הגיון אין ב' ענינים אלו תלויים זב"ז והם ב' חקירות נפרדים, ואף אם לצד א' מסתבר שכשנשתנה טבעה נמצא שנשתנה חומר ההיולי, אבל מ"מ אין הם תלוים זב"ז והם ב' חקירות נפרדים.
(ולהעיר שג"ז שכשנשתנה טבעה נשתנה חומר ההיולי אינו מוכרח לגמרי, וכמ"ש שרק שבפשטות מסתבר לומר כן. ואכ"מ).
ויש להעיר דמה שכ' בהרשימה שדבריו הם ע"ד דברי המהרש"א המבאר ששאלתם הוא אם נשתנה חומר הראשון או נשאר טבע של בשר וכן מציין לזה בלקו"ש שם,
ראשית ודאי שבמ"ש "חומר הראשון" אין כוונתו לחומר היולי המבואר בחסידות (שהוא מקור ד"י) אלא כוונתו לחומר הבשר הגשמית כמוכח מל' עיי"ש, ודבריו מתאימים לחקירת הרבי, דא"נ דהנס החליף הטבע א"כ לא נשאר חומר הראשון - בשר, אבל א"נ דהנס הוא בהוספה על הטבע, נשאר חומר הראשון - בשר, וא"כ מובן שאין חוקר בעומק חדירת הנס.
(אמנם בפי' המהרש"א והתאמתו להשיחה עדיין נשאר מקום לעיין, כי דבריו הם בקיצור, והרבי רק מציין לדבריו ואינו מאריך, ואפ"ל בכמה אופנים, ואכ"מ).