בלקוטי שיחות חי"ד ע' 370 כ' וז"ל (תרגום מאידיש) "כי בראש השנה צריך להיות (כמ"ש בעזרא - מובא בשו"ע) אכלו משמנים ושתו ממתקים".

ועל מ"ש "בעזרא" מובא בהערה שם וז"ל:

"פסוק הוא בנחמיה (ח, י) בב"י ובשו"ע אדמוה"ז (או"ח סתקפ"ג ס"ד) (וראה גם פירש"י ביצה טו, ב ד"ה אכלו משמנים) כותב "וכן כתוב (בספר) עזרא" - ע"פ מחז"ל (סנהדרין צג סע"ב) ונחמיה כו' לא איקרי סיפרא על שמיה, ולהעיר גם מב"ב יד, ב (שלא נמנה נחמיה לספר בפ"ע)". ע"כ לשון ההערה.

והנה לכאורה יש כמו כן להוכיח מגמרא סוכה לז, א דאמר "וכן בעזרא אומר צאו ההר והביאו עלי זית" כו', ופסוק זה הוא בנחמיה, ועי"ש בגליון הש"ס, ובפירוש (הג"ר מרגליות) מקור חסד לספר חסידים סימן תפב מביא מגמרא זו ומעוד כמה וכמה מקומות בראשונים, עי"ש.

ויש לומר דהרבי בהערה לא הביא מגמרא סוכה, כי אין כאן הוכחה דהכוונה על הספר שנקרא עזרא, כי צאו ההר וגו' אמר עזרא בלבד לבני ישראל - כדמוכח בקרא שם, ולכן שייך לומר וכן בעזרא אומר, ודווקא מלשון אדמוהז"ק שכ' "וכן כתוב בעזרא אכלו משמנים" וגו', מכאן יש הוכחה דהכוונה על שם הספר כי מלבד שכ' "וכן כתוב", הנה אכלו משמנים וגו' נאמר להם על ידי עזרא ונחמיה יחד כדמוכח בקרא. והמקור לזה מביא מגמרא סנהדרין.

ויש להעיר ולדייק בגמרא זו ויתברר לנו בזה ענין חדש, דהנה לשון הגמרא שם:

"מכדי כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו ונחמיה בן חכליה מ"ט לא איקרי ספרא על שמיה".

וכ' רש"י "רוב דברים שבספר עזרא נחמיה אמרם", וכוונתו פשוטה לכאורה כי דברי נחמיה מתחילים רק לאחר פרק עשירי, שבהם כתוב "דברי נחמיה בן חכליה" וגו' ואין זה כל מילי דעזרא אלא רובם כי לאחר דברי נחמיה יש י"ג פרקים ובסכום הפסוקים הם וודאי הרוב כי בעזרא יש 280 פסוקים ובנחמיה יש 406 פסוקים (וקצת תימה על שכתבו בסוף הספר סכום פסוקי עזרא ונחמיה 688 ונתנו סימן "חרפת", וצריך בירור בזה, לאחר זמן מצאתי שכבר העיר כן המנחת שי על נחמיה סוף פרק ז' וכ' שאכן הוי טעות הדפוס בספרים שלנו ואכמ"ל).

אלא שקצת תימה מדוע תאמר הגמרא "כל מילי דעזרא" ואין כאן אלא רוב בלבד.

ונראה לחדש ולומר דהכוונה בדווקא כל מילי דעזרא, והוא בהקדם דיש לבאר דברי הגמרא בב"ב טו. המצויין בהערה וז"ל הגמרא:

"עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו, מסייע ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו ועלה, ומאן אסקיה נחמיה בן חכליה".

והנה בפירוש הדברים "עד לו" נתלבטו המפרשים.

א) רש"י כ' "עד לו - עד שייחס עצמו, מסייע ליה לרב כו' שכתב דברי הימים עד שייחס בו את עצמו".

ותמה עליו המהרש"א וכ' "והוא דחוק דהא בדברי הימים לא מצאנו כלל מיחוס עזרא עצמו, גם קשה באמרו לא עלה עזרא כו' שתלה הדבר בעלייתו".

ודייק המהרש"א בדבריו "מיחוס עזרא עצמו" משום שיחוס אביו, שריה, נמצא בדהי"א ה, מ, אך לא מוזכר כלל שמו של עזרא ולכן מתמה המהרש"א וכ' דלא נמצא מיחוס עזרא עצמו כלל בדברי הימים.

ב) תוס' כ' בשם ר"ח "עד לו עד פסוק ולו אחים בני יהושפט (דהי"ב כא, ב) מסייע לרב שייחס עצמו ועלה שיחוס עצמו כ' לפני זה הפסוק, וקשה לפירושו דהול"ל "עד ולו" בוי"ו". ע"כ.

ומלבד קושית תוס' הרי פירוש ר"ח תמוה במאד דהרי יחוס עצמו היינו יחוס אביו נאמר כבר בדברי הימים א פרק ה פסוק מ, ומפסוק זה עד פסוק דידן יש קרוב למאה פעמים דכתיב "לו" ומנ"ל דדוקא הכוונה על פסוק זה, ועוד מדוע כ' עזרא רק עד פסוק זה בלבד שאין לזה כל הסבר. "אין זה אלא דברי נביאות בלא טעם" (לשון המהרש"ל).

ג) המהרש"א מפרש וז"ל "דבדה"י קחשיב היחוס מאהרן עד שריה שהוא אביו של עזרא ועזרא גופיה לא נתייחס שם בשמו, וז"ש עד לו, ולא עד בכלל, ואמר מסייע ליה (לרב) שלא יחס את עצמו עד שעלה דבספר עזרא כתיב עזרא בן שריה וכו' וחשיב יחוסו עד אהרן הכהן וסיים הוא עזרא עלה וגו' דהיינו שיחס עצמו ועלה" ע"כ.

וקשה לפירושו דאם כן יתכן שעזרא כ' כל ספר דבה"י, ומה תמיהת הגמרא "מאן אסקיה".

ד) המהרש"ל כ' על כל הפרושים דהם דוחק דאין כן לשון הגמרא לומר "עד לו", ולכן מחדש דיש לנקד "עד" בציירי מלשון עדות, והפירוש שעזרא כ' ספרו וכעדות לזה כ' ספר דברי הימים שיחס הכלל מראש עד סוף ובתוכו יחס כל עולי הגולה ויחס אביו ואחיו עד פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, וזהו עדות ומופת למה שיחס כבר את עצמו בספר עזרא "..ותלמודא דאקשי מאן אסקיה, קאי על ספר עזרא ולא על דבה"י ואמר שנחמיה אסקיה" עי"ש. (כדמוכח בסנהדרין שם). ומהיד רמה נראה דכן גרס בגמרא להדיא "מאן אסקיה לעזרא".

והנה ברור שגם פירושו דחוק לומר מלשון עדות דגם זה אינו לשון הגמרא. ועוד גם לפירושו יקשה מנלן לגמרא דעזרא לא גמר ספרו דמקשה מאן אסקיה.

פירוש חדש

והנה לולא דמסתפינא היה נראה לע"ד לפרש פירוש חדש שלא מצאתיו עדיין בשום מפרש, והוא בהקדם עפ"י מה שכ' המלבי"ם בריש ספר עזרא, דעזרא כתב ספר דברי הימים קודם לספר עזרא ולכן מתחיל בעזרא ממה שמסיים בדה"י מהכרזת כורש ומתחיל הספר בוי"ו החיבור "ובשנת אחת לכורש", כי זה המשך לספר דבה"י שגם שם כ' בשנת אחת לכורש וגו', אלא שבסדר הכ"ד קודש סידרו שיהיה דבה"י בסוף כל הספרים.

ומעתה יובן דדברי הגמרא "עזרא כ' ספרו ויחס של דברי הימים עד לו" הוי כאילו אומר "כ' ספרו (לאחר שכ' "יחס של דברי הימים") עד לו", והכוונה ל"לו" שבספר עזרא, והוא מה שנאמר בפרק ז' פסוק ו' "הוא עזרא עלה מבבל… ויתן לו המלך".

ופירוש זה נראה יותר לאחר שבדקתי בכל ספר עזרא ומצאתי אשר תיבת "לו" הנ"ל היא יחידה בכל ספר עזרא כי בכל ספר עזרא לא נמצאת תיבת "לו" כי אם כאן.

(אף שעוד פעם אחת נמצא תיבת "לו" מיד בתחלת הספר "כה אמר כורש…פקד עלי לבנות לו בית", אך כבר כתבנו לעיל דפסוק זה והבא אחריו אינם אלא כדי לחזור למה שכ' אותם שני פסוקים בסיום דברי הימים).

ולפירוש זה דווקא יובן מדוע אין הגמרא צריכה לפרט לאיזה תיבת "לו" כוונתה. משא"כ אם נאמר הכוונה לתיבת "לו" שבדברי הימים ששם נמצא למעלה ממאה פעמים.

גם עפ"י פירוש זה יומתק ביותר מה שאומרת הגמרא "מסייע לו לרב דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו ועלה", כי (חמשת) הפסוקים שלפני תיבת "לו" הנ"ל מיחסים את עזרא עד אהרן הכהן כדכתיב "עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה… בן אהרן הכהן הראש, (ומיד בפסוק שלאחר כתיב) הוא עזרא עלה מבבל והוא סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלקי ישראל ויתן לו המלך כיד ה' אלקיו עליו כל בקשתו".

גם עפ"י פירוש זה יומתק מה המיוחד בתיבת "לו" שזה לא נכתב על ידי עזרא, והביאור מובן כי אם גם פסוק זה נכתב על ידי עזרא היה כתוב "ויתן לי המלך", ומזה שכתוב "ויתן לו" בגוף שלישי מוכח שמפסוק זה והלאה לא נכתב על ידי עזרא, ועזרא גמר את ספרו לאחר שיחס עצמו לאהרן הכהן, ולכן מקשה הגמרא מאן אסקיה, היינו מפסוק זה והלאה, ואמרינן נחמיה בן חכליה.

ואין לתמוה דלאחר פסוק זה נמצא כמה וכמה פעמים כתוב בלשון דגוף ראשון כמו (ז, כח) ואני התחזקתי וגו' וכיו"ב, כי כן דרך הכתובים המספרים מה שאמר עזרא, כמו ספר ישעיה שנכתב על ידי חזקיה וספר יחזקאל שנכתב על ידי אנשי כנסת הגדולה בכלם כתוב אחר כך בלשון גוף ראשון.

עוד יש לומר דנכלל בתיבת "לו" דהכוונה לעזרא (כפירוש רש"י) כי פסוק זה אף שהוא בפרק ז הרי הוא פסוק הראשון שמזכיר את עזרא עצמו (מלבד תחילת הפרק שמזכירו כדי ליחסו).

ומה שאמרה הגמרא "ויחס של דברי הימים" לאחר ספר עזרא, יש לומר דרצתה לרמוז בזה דגם היחס שבספר עזרא הוא כתבם.

ובזה יומתק מדוע כתוב "ויחס של דברי הימים" ולא "ודברי הימים" דלכאורה לא מצינו שיקרא הספר בשם יחס של דברי הימים, ועפ"י הנ"ל יומתק כי רצתה הגמרא לרמוז ולכלול גם יחוס עצמו שכתבם בספר עזרא. ונחמיה אסקיה מפסוק זה ולהלן.

ולפירוש זה יהיה חידוש, דנחמיה מלבד שכתב את ספרו המתחיל דברי נחמיה הנה הוא גם סיים את ספר עזרא מפרק ז' שבו.

ומעתה יובן לשון הגמרא בסנהדרין "מכדי כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו" כי עד פרק ז לא מוזכר כלל שמו של עזרא ולא מסופר אודותיו כלל, ומפרק ז והלאה בלבד מתחיל להזכיר את עזרא, עליתו ופעולותיו, ונמצא דאכן כל מילי דעזרא מתחילה ועד סוף אמרם וכתבם נחמיה בן חכליה.