בלקו"ש חכ"ב שמיני (א) ע' 39 מביא כ"ק אדמו"ר מש"כ רש"י עה"פ (ויקרא ט', כ"ב) ויברכם: ברכת כהנים יברכך יאר ישא, ומקשה, דמכיון לפי פשש"מ הצווי של ברכה"נ הוא בפ' נשא האיך יוכל רש"י לפרש כאן הוא ברכת כהנים.

ושם ע' 41 אי': דערנאך שטעלט זיך רש"י אופן ווארט "וירד" און איז מפרש: מעל המזבח. ובע' 42 הביא מפרשים שרוצים לפרש בדברי רש"י שהוא ע"ד התו"כ, שהוא מקרא מסורס, ויורד מעשות החטאת הי' לפני ויברכם.

ורבינו מקשה ע"ז: נוסף לזה אז דער ענין פון "מקרא מסורס" איז ניט גלאטיק אין לימוד ע"ד הפשט, און אויב רש"י וועט דאס געמיינט, וואלט ער דאס געזאגט בפירוש . . איז עוד ועיקר...

ולכן מפרש בע' 44 שכוונת רש"י: כפשטות לשונו - אז אהרן איז ערשט דאן (נאך "ויברכם") אראפגעגאנגען פון דעם מזבח, ווייל ער האט געבענשט אידן זייענדיק נאך אויפן מזבח (וכדפרש"י בהדיא בסוטה ל"ח, ב, בד"ה וירד מעשות - וראה הנסמן בהע' 63 שם).

ובאמת, כה"ז הי' קשה לי מכיון דבפנינו כמה דפוסים (בלום תשמ"ג, ועוד) דאי': וירד: מעל המזבח מקרא מסורס וירד מעשות וגו', וישא וגו' דאל"כ הול"ל וירד מעשות וגו' ומלברך.

וא"כ (מפורש ברש"י (כנ"ל בשם המפרשים) שהוא מסורס ובכלל לא צריכים המפרשים) וא"כ הדרא קושיין לדוכתא.

עד שמצאתי דפוסים אחרים (תו"ת, חת"ת תשנ"ב) שכתוב כלקו"ש - וירד: מעל המזבח (ותו לא).

גם ראיתי מהדו' נטר שם אי': מעל המזבח. ובחצע"ר כתוב: ז"ל הת"כ, ה"ז מקרא מסורס וירד מעשות וגו' וישא וגו' דאל"כ הול"ל וירד מעשות וגו' ומלברך ק"א ועיין מגילה י"ח. ע"כ.

ואיני יכול לכוון בתי' ק"מ אם הפי' הוא שהוא הוספת המדפיס או שהוא קו"א מכת"י אחר.

אבל מ"מ מכיון שמצינו כמ"פ שרבינו מקשה קושיא על פרש"י מגי' אחד (אם זהו הנפוץ?) ומתרץ ג"כ לפעמים באופן שלפי גירסאות שונות עדיין יש קושיא כמו שמוצאים בהערות, א"כ יל"ע למה לא מזכיר כלל גי' זו.

ואולי יש לחלק בין שינויי גירסאות במקום שיהי' פלוגתא לפי פירושו עהש"ס (ובסוטה לח, ב, פרש"י שברכת כהנים הי' בעודנו על המזבח) שאזי אין מקום כלל לגרוס גירסאות האחרות משא"כ במקום שרק משום גירסא זו יש קושיא מצ"ע א"כ אין לדחות אותו כ"א למצוא תירוץ. ועדיין יל"ע.