בלקו"ש חלק יז (ע' 193) ס"א מביא מ"ש הרמב"ם בפ"ב מהל' תשובה ה"ח: "הוידוי שנהגו בו כל ישראל אבל אנחנו חטאנו (כולנו) והוא עיקר הוידוי" עכ"ל. ומדייק מסתימת לשונו, דמספיק בוידוי הלשון "חטאתי" בלבד (בלי "עויתי ופשעתי") - [ודלא כמ"ש הרמב"ם שם פ"א ה"א: "כיצד מתודין אומר אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי . . וזהו עיקרו של וידוי"], והקשה דאיך לשון "חטאתי" לחוד מספיק גם על "זדונות" ו"מרדים" שהם חמורים מ"שוגג" (חטא). - וע"ש שמסיק שיש ב' ענינים בוידוי: (א) "עיקר הוידוי", ולזה מספיק "חטאתי" לחוד; (ב) שלימות הוידוי (לכתחילה), ולזה צריך גם "עויתי פשעתי".

ובהערה 8 כתב "בלח"מ הל' תשובה פ"ב שם כתב שצריך לומר גם עוינו פשענו אלא שהרמב"ם סמך על מה שמפרש לעיל רפ"א, (ובשוה"ג שם מוסיף:) ובפרט שבכו"כ דפוסים וכת"י (נסמנו ב"ספר המדע" לרמב"ם ירושלים תשכ"ד) הגירסא "אבל אנחנו חטאנו כול' (או וגומ')" -

"...אבל בשו"ע אדה"ז (וכן בטור ורמ"א שם) מוכרח שכוונתו רק ל"חטאתי" (שהרי אינו מזכיר כלל עויתי פשעתי בעיקר הוידוי)..." עכלה"ק.

נמצא מבואר שמקיים מלת "כולנו" דאיתא ברמב"ם בסוגריים רק מביא - כנוסף לזה - גם מה שבכו"כ דפוסים וכת"י כתוב "כול'" או "וגומ'", לחיזוק דברי הלח"מ הגם דבפנים השיחה מסיק דלא כדידי', אלא דלגבי עיקר הוידוי מספיק "חטאתי" לחוד.

ולכאו' יל"ע בזה, שהרי ברפ"א כ' עמ"ש גם "עויתי ופשעתי" - "וזהו עיקרו של וידוי" (בדיוק כמו הלשון לגבי "חטאתי" לחוד?) - ולכאו' לפי"ז ניחא יותר כמ"ש הלח"מ, אלא שאולי יש לומר שיש "עיקר" ויש "עיקר עיקרו", ועצ"ע.

ולהעיר שהלח"מ בעצמו גורס "וכו'" - ועי' שם שגורס נמי מלת "כולנו".

ונראה דאפשר לומר, שתיבת "(כולנו)" הוא טעות הדפוס והיינו דבמקורו הי' כתוב "כול'" (וכמו שהביא בהע' 8 הנ"ל) ובפענוח הבחור הזעצער, במקום "כולהו" עשה בחסרון ידיעה מזה "כולנו", וכנראה שמפני שזה כמיותר, וגם שלא נמצא הלשון הזה במקורות, לכן הוסיפו ע"ז סוגריים. - ולפי"ז לכאו' אין הוכחה שהרמב"ם ס"ל ד"חטאתי" לחוד מספיק (אפי') לעיקר וידוי, וצ"ע.

ועי' בס' עבודת המלך על הרמב"ם שם שכתב: "ואפשר לומר שתיבת כולנו המוקפת צ"ל כולהו, שהרי בנוסחאות הישנות ליתא כלל" עכ"ל - ומ"ש "אפשר לומר" היינו מפני שלא הי' לפניו הגירסא שבכו"כ דפוסים וכת"י "כול'" - וע"ד שכ' בלקו"ש ח"ו ע' 408 "...ואולי אפשר שהי' כתוב "בלי כל סימן", והכוונה בזה היתה שיש בסדרה צ"ב פסוקים, ובא הבחור הזעצער ותפס את הענין כפשוטו שאין כאן סימן, והשמיט מילות אלו מחסרון ידיעה" - אבל ברגע שימצאו סימן הזה באיזה חומש או כת"י (אפי' בר"ת וכו') שוב זה יהי' דבר ברור כמובן, וה"נ בנדו"ד.

[וכ"ה ברמב"ם הוצאת הרב קאפח: "אבל אנחנו חטאנו וגו'" ובהערה יט שם כתב: "כ"ה בכ"י מ. וברוב כ"י אין "וגו'" ובדפוסים "אבל אנחנו חטאנו כולנו" וטעות הוא. וכו'" עכ"ל.

ובס' 'ללשונות הרמב"ם' להרה"ג וכו' מו"ה אלתר הילביץ ז"ל (ע' עח) כתב: "הנוסח הזה כפי מה שהוא בסוגריים, והיא כנראה גם גרסת הלחם משנה "אבל אנחנו חטאנו כולנו" היא תמוהה, שמלה זו "כולנו" לא נמצאת בשום מקום. ומענינת לשון רבנו כפי שהוא בס' מעשה רוקח, שבמקום המלה "כולנו" כתוב שם "וכו'" ולפי"ז הלא פירוש אחר בדברי רבנו, שכוונתו כנראה שיאמר "אבל אנחנו חטאנו עוינו פשענו" וכדברי הלח"מ, וכן משמעות הסוגיא ביומא שם" עכ"ל].

אמנם מ"ש עוד בעבודת המלך שם "אבל אין צורך לכל זה, דאבל אנחנו חטאנו הוא רק נוסח של וידוי כמו אתה יודע רזי עולם וממעמקי הלב או בתורתך כתוב כו' שהוא רק קריאת שם של נוסחאות והנוסח של אנחנו חטאנו מבואר בד"י בסדר התפלות ופשוט." עכ"ל.

ולא הבנתי כלל, דהרי הרמב"ם כתב בהדיא שזהו "הוידוי שנהגו בו כל ישראל", "והוא עיקר הוידוי" - א"כ אי"ז רק קריאת נוסחאות לבד.

והנה עפ"י הנ"ל לכאו' נוסף עמ"ש בהערה שלא שייך תי' הלח"מ לגבי הטור ורמ"א ושו"ע אדה"ז, מפני שאינם מזכירים כלל עויתי פשעתי בעיקר הוידוי - גם לא כותבים "כולהו" דאיתא ברמב"ם.