תות"ל - 770
בסוף פרשת לך לך נאמר "המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך" וגו', והנה ציווי זה לא היה רק לאברהם, אלא כמפורש בפסוקים הקודמים שם "וזרעך אחריך" - ועפי"ז מבאר כ"ק אדמו"ר בלקו"ש ח"י (ע' 139) שיוסף הצדיק מכיון שהיה "השליט על כל הארץ", והיה נתון על כל הארץ, עד שבלעדו "לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים" - היינו שהמצרים היו נתונים תחת שלטונו כמקנת כסף, ולכן הסברא נותנת בפשוטו של מקרא (וגם ע"ד ההלכה) שיש על יוסף חיוב להשתדל שהמצרים יהיו נמולים. עיי"ש.
ולהעיר דבלקו"ש ח"א (ע' 99) נת' בקשר לכתוב בכתבי האריז"ל שצריך לתקן את מה שיוסף אמר "הא לכם זרע" (שבזה מרומז שמל המצרים) כי ע"י נתן והמשיך חיות בקליפות, וממשיך ומבאר - שהבעיה בזה היתה שיוסף עשה זאת מדעת עצמו ["יוסף האט דאס געטאן מדעת עצמו"] וצ"ע, דהרי עפ"י הנ"ל בלקו"ש ח"י הרי זהו ענין שנעשה עפ"י הלכה וכו'.
ופשוט דאין לומר שמאחר שהי' זה קודם מ"ת הרי זה שנהג ע"פ הלכה - עשה מדעת עצמו, שהרי מדובר אודות מצות מילה, ומשמע בפשטות מל' השיחה בח"י שם דציווי הקב"ה לאברהם על המילה ("וזרעך אחריך") - כולל גם הפרט ד"מקנת כספך". ויש להוסיף בזה - ולא באתי אלא להעיר.