שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק
להלן כמה ציונים והערות-הארות בשיחות שזכינו ויצאו-לאור לאחרונה ע"י ועד הנחות בלה"ק, וזכות הרבים - והפצת המעין בעצמו - תלוי בהם:
א) בשיחת שמחת בית השואבה תש"כ סט"ו: "רבי יוחנן . . שלא היתה לו שייכות לעולם . . כמסופר בגמ' (ב"ק קיז, סע"א ובפרש"י)".
יש לציין - גם מצד סדר הקדימה בש"ס - (עכ"פ גם) לגמ' תענית ט, א: דל עיניה (לינוקא דריש לקיש) כו'.
ב) ביאור בפרש"י "עקרה ילדה שבעה" (שיחת ש"פ האזינו תשכ"ט סעיף ג') מביא כ"ק אדמו'ר, מנדרים מט, ב (ובפרש"י) על עניותו של רבי יהודה בר אילעי עד שלא היתה לו אלא גלימא אחת, שבה השתמשו גם הוא וגם אשתו.
1) יש לציין לחדא"ג מהרש"א שם "אע"ג דאתתי' נפקא ביה לשוקא לית ביה משום לא ילבש . . אבל בגד מעיל הוא מיוחד לשניהם". ועיין שו"ת מהר"ם בריסק חלק ג' סימן כא.
2) במסכת שבת כג, ב: "הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה". ומסופר (שבת כה, ב) "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי . . ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין כו'". ולכאורה א"כ איך היה במצב גדול (כ"כ) של עניות (ודוחק לומר שזה הי' בהמשך ימי חייו, שהרי מהלשון "כך היה מנהגו" משמע שזו היתה הנהגה תמידית שלו.
ואולי י"ל - עפ"י המבואר בשיחה - שהיה אצלו מצב של הרחבה ועשירות בדעת (וברוחניות) ויכול היה לשמוח ולברך על אותו מעיל כו'. ועצ"ע.
ג) בשיחה שם מבאר ההבדל בין ר"י ור"נ (כתובות סז, ב) באותו עני שביקש פרנסה מר"נ וא"ל שאין לו לפנק נפשו כולי האי כו'. ומסיק שר"י היה בתנועה של הרחבה ור"נ היה בתנועה של צמצום; עיין שם.
ועפי"ז אולי אפשר לתרץ קושיית המפרשים (ראה גם מהרש"א כתובות שם) שלהלן שם בגמ' מסופר על אירוע דומה שהתרחש אצל רבא, שבא אצלו עני שביקש תרנגולת פטומה ויין ישן, ושאלו רבא אם אינו חושש לדוחק הציבור, והשיבו שכל אחד ואחד נותן לו הקב"ה פרנסתו ("אטו מדידהו קאכילנא כו'"), ובאה אחותו של רבא והביאה מבוקשו של אותו עני. והקשו המפרשים מהו ההבדל בין שני העניים שהעני שאצל ר"נ לא זכה כו' ומת, משא"כ העני שאצל רבא כו' (ראה מהרש"א שם מה שנדחק לתרץ)?
ועפ"י המבואר בהשיחה אולי אפ"ל שזה היה תלוי בגבאי הצדקה: ר"נ שנקט בשיטת הצמצום, הרי מצד ענין זה (ופרנס לפי דורו וכן להיפך - עיין ערכין יז, א) נמצא שאכן לא היה מגיע להעני.
Download PDF