תלמיד בישיבה
בשיחת ש"פ בלק תשמ"ד (הובא גם ביין מלכות ע' 194) מדבר בענין הקידושין בטבעת דווקא (וראה גם לקו"ש חט"ו ע' 337) ושם מביא דברי הרמ"א וז"ל "וכן נוהגין לקדש בטבעת ויש להם טעם בתקו"ז" ומסביר הפלא שבענין שלמרות שיש טעמים גם ע"פ נגלה (חינוך מצוה תקנב) מ"מ מדגיש הרמ"א שטעם דבר זה בתקו"ז. פנימיות התורה.
וממשיך לבאר למה מנהג זה לקדש בטבעת לא הובא בבית יוסף אף שבוודאי גם הוא עסק בפנימיות התורה (כמובן מספרו מגיד מישרים) ומביא ע"ז דברי הרוגצובי (צפע"נ על הרמב"ם) שמסביר דברי הרמב"ם וז"ל הרמב"ם "בכסף הוא מקדש אין פחות מפרוטה או שווה פרוטה" ומבאר בזה הרוגצובי שטעם המנהג היום שמקדשים בטבעת ולא בכסף יובן ע"פ הירושלמי פ"ה בנדרים שהמקדש בס"ת שלו אינה מקודשת והטעם בזה כתב הר"ן פ"א דקידושין דבדבר שלא יצא מידו לגמרי לא הוה קידושין ומבואר מב"ב מג' שאי אפשר לאדם לסלק ידו מס"ת כי רק הצורה יכול להקנות לאחר.
משא"כ עצם קיום המצוה של ס"ת נשאר אצלו ולגבי קידושין צריך לתת לאשה הכל הצורה והחומר ובמילא לא מקודשת ועפ"ז יובן למה היום מקדשים בטבעת כי בימינו הקידושין והנישואין זה בא ביחד בלא הפסק ביניהם, ובמילא אם יקדש (היום) בכסף לא תהי' מקודשת שהרי יש לבעל זכות בפירות של הכסף כדין של נכסי מלוג שהפירות שייך לבעל ובמילא יוצא שהכסף לא יצא מהבעל לגמרי כי עדיין יש לבעל שייכות לכסף.
ולכן לא מקדשים היום בכסף משא"כ טבעת שבזה אין שייך ענין של פירות ובמילא אין לבעל חלק בזה.
משא"כ בזמן הרמב"ם וב"י שהי' הפסק של י"ב חודש בין האירוסין לקידושין במילא הי' שייך גם לקדש בכסף היות שכל הזמן בין האירוסין לקידושין שייך הכסף לאשה בלבד ואין לבעל שייכות לזה ובמילא מקודשת. ע"כ תוכן השיחה.
ולכאו' יל"ע שהרי אמנם הביא ביאור של הרוגצובי בטעם שהיום מקדשים בטבעת ולא בכסף (כמו בזמן הרמב"ם והב"י) אבל לכאו' עדיין נשאר קשה למה הב"י לא מביא הטעם שמקדשים בטבעת ע"פ פנימיות התורה (שטעם זה שייך גם בימים ההם) כמו הרמ"א.
שהרי הב"י עסק בפנימיות התורה ג"כ (וזו בעצם הייתה שאלת כ"ק אדמו"ר שע"ז הביא דברי הרוגצובי). ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.
Download PDF