א. בשיחת ליל שמחת תורה תשי"ז (לקו"ש ח"ב ס"ע 649): "ווי עס ידוע אַז בעת השינה איז די נשמה עולה למעלה ושואבת לה חיים (ב"ר ספי"ד וראה פרד"א פי"ב), וואָס דאָס איז אַ מדריגה נעלית ביותר".

וממשיך שם: "און ווי עס שטייט דער לשון אויף דעם, אַז בעת השינה ווען די נשמה איז עולה למעלה, טוט זיך דעמאָלט די נשמה אָפּלעבן".

ויש לעיין ולחפש לשון זו.

w

ב. בשיחה הנ"ל סי"א (שיחות קודש תשי"ז ע' מט): "עס איז פאַראַן אין דער שיחה השייך לד"ה החלצו, פאַרוואָס אַמאָל האָט מען אויפגעטאָן אין עבודה, און היינט איז לא נגע ולא פגע, וויילע אַמאָל האָט מען געטראַכט וועגן זיך, און היינט איז מיט זיך איז מען באַלד פאַרטיק, און מען טראַכט נאָר וועגן יענעם".

ויש לעיין ולחפש לאיזה שיחה הכוונה.

w

ג. בלקו"ש ח"ב ע' 588: "דער רמב"ם אין איינער פון זיינע אגרות - אגרת תימן - שרייבט, אז בלעם האָט עס געזאָגט בשנת ב' אלפים תפ"ח, און דאָס מיינט ער כעת, אַז אין אַזאַ צייט אַרום, בשעת עס וועלן דורכגיין נאָך אַזויפיל יאָרן, ד.ה. בשנת ד' אלפים תתקע"ו".

ובהערה שם: "כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אלברצלוני על ספר יצירה וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב".

והנה בקרבן העדה לירושלמי שם איתא: "כבחצי ימיו של עולם הי' עומד, דהיינו בשנ' ב' אלפים תפ"ו לבריא' העולם ולאחר זמן כזה דהיינו ד"א ותתקע"ב תשיב הנבואה לישראל".

אבל בפי' לספר יצירה לר"י ברצלוני (עמ' 239): "מלמד שאותו רשע כבחצי ימיו של עולם הי' עומד והיו לבריאת עולם אותו עת אלפים תפ"ד ואלפים תפ"ו משם והנה הרי ארבעת אלפים תתקע"ד".

וא"כ הרי החשבון הוא תתק"ע ולא תתקע"ד?

אלא שיכול להיות שהוא טעות הדפוס, וצריך להיות כתוב (כבקרבן העדה שם): והיו לבריאת עולם אותו עת אלפים תפ"ו ואלפים תפ"ו משם והנה הרי ארבעת אלפים תתקע"ב.

ואז מתאים למ"ש בלקו"ש שם.

בגליון דחג השבועות - תתלח (עמ' 27), שאל הרי"ש קלמנסון על מה דאיתא בשיחת ש"פ ראה תשט"ז ס"ז (שיחות קודש ריש ע' 346): "שטייט אין אַ מאמר אויף תאנה ורמון - יש לומר שזהו ענין הלבושים (מחשבה דיבור ומעשה)". - לאיזה מאמר הכוונה.

ועיינתי בעיון היטב בספר הליקוטים - דא"ח להצ"צ והוא מפתחות באופן מפורט לכל מאמרי אדמו"ר הצמח-צדק ובסוף כל כל ערך מצויין גם לשאר ספרי רבותינו נשיאינו, ולא מצאתי דבר וחצי דבר בענין זה.

והי' רשום בזכרוני שכ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע דיבר פעם בענין שבעת המינים בשנים האחרונות, ועיינתי ב"מפתח ענינים" לספרי התוועדויות ובשנת תשד"מ מצאתי ערך "שבעת המינים" ושם מציינים "עיי"ע חטה", ובערך חטה כתוב: "ח"ב: [ע'] 923 (ז' המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל - ע"ד הסוד והפשט)".

והנה בהתוועדויות ח"ב ע' 923 שם: "וענין זה מבואר גם באוה"ת בראשית (ע' 669 ואילך), שמבאר שם את הענין ד"רמון", ודרך אגב מבאר את ענינם של שאר המינים".

ברם, לאחרי עיון באוה"ת בראשית ע' 669, לא ראיתי מאומה מענין שבעת המינים, עד שעלה בדעתי שאולי התחלפו המספרים והכוונה לע' 966 ואילך, ושם בהמשך הענין (ע' 968) אכן מצאתי הלשון: "תאנה ורמון י"ל בירור לבושים".

ולכאורה הכוונה למאמר זה. והכל על מקומו בא בשלום.