בשיחת י"ג שבט תשי"ג, מביא כ"ק אדמו"ר את דברי הבעש"ט שאמר שהי' יכול לעלות בסערה השמימה כמו אליהו הנביא, אלא שהעדיף שיהיה אצלו הענין ד"עפר אתה ואל עפר תשוב", ושואל על זה: שאם יש מעלה ב"ואל עפר תשוב", הייתכן שאצל אליהו הנביא הי' חסר שלימות זו? ומבאר שהשלימות של כל אחד תלוי' בהעבודה המוטלת עליו, ולכן אצל הבעש"ט השלימות הי' ב"ואל עפר תשוב", משא"כ אצל אליהו הנביא, שכידוע שיש שני אופנים איך שהוא מתגלה אלינו: א) בכל ברית מילה, ובליל הסדר, שאז התגלותו היא בלי גוף גשמי, ורק ניצוץ, ולכן יכול להיות בהרבה מקומות בבת אחת. ב) שהוא מתגלה כאשר הוא מלובש בגוף גשמי, כגון להציל את רב המנונא סבא, ולכן באותו זמן לא היה יכול להיות באידרא של רשב"י, כי כשמלובש בהגוף, אינו יכול להיות בשני מקומות בבת אחת.

והגילוי האחרון יהיה קודם ביאת המשיח שיבוא לקרב הלבבות ולבשר ביאת המשיח, שלצורך זה יבוא בגופו. ולכן, הוצרך אליהו הנביא לעלות בסערה השמימה עם גופו, שגופו ישאר בשלימות בעולם היצירה, וכשיש צורך - חוזר ומתלבש בגופו וזה השלימות שלו. ע"כ*.

ולכאורה צ"ע, כי בשיחת אחש"פ תש"י מביא כ"ק אדמו"ר מ'ספר חסידים', שרבינו הקדוש היה בא בכל ליל שבת לביתו לבוש בבגדי שבת כדי לקדש, והיה פוטר בקידוש זה את הרבים. וא"כ הרי רואים, שאעפ"י שאצל רבינו הקדוש היה הענין ד'ואל עפר תשוב', אין זה סתירה שיכול לבוא מלובש בגוף גשמי, וגם יכול לפטור את הרבים בקידוש (עיי"ש במקומות שמסומנים בהערות).

וא"כ, גם אצל אליהו הנביא לכאורה היה יכול להיות 'ואל עפר תשוב', וכאשר יצטרך יבוא ויתגלה בגוף גשמי, כמו אצל רבינו הקדוש.

וכן בשיחת י"ט כסלו תשי"ג מביא כ"ק אדמו"ר את הסיפור על אדמוה"ז שכאשר ישב בבית הסוהר הגיעו לבקרו הבעש"ט והה"מ והם היו מלובשים בגוף גשמי.

ומוסיף, כי אדמו"ר הריי"צ הלך פעם לבקר את התא בבית הסוהר איפה שישב אדמוה"ז, וכשחזר שאלו אביו אדמו"ר הרש"ב, אם יש מקום בתא עבור ג' אנשים. ומהשאלה הנ"ל מובן שהיו שם בגוף גשמי. וא"כ הרי רואים גם אצל הבעש"ט שזה שהי' אצלו "ואל עפר תשוב", לא הפריע שיוכל אח"כ להתגלות בגוף גשמי, וא"כ הרי גם אצל אליהו הנביא יכול להיות ככה, וצע"ג.

אמנם אפשר לחלק קצת, שיש הבדל בהתגלות של רבינו הקדוש והבעש"ט שהי' רק ליחידי סגולה, משא"כ התגלות אלי' הנביא אינה מוגבלת רק ליחידי סגולה. אבל עדיין צ"ע מהו ההבדל ביניהם בהתלבשות בגוף גשמי.