באג"ק ח"ט עמ' רה כותב כ"ק אדמו"ר: ורבו הדעות דמעבירין על המצוה כדי לקיימה מן המובחר, תרוה"ד, מהרי"ל, וכו'. וכ"ה מעשים בכל יום: בהליכה לביהכ"נ רחוקה יותר, עלי' לתורה ששי ומפטיר (לאלו הסוברים שיש בהם עילוי לגבי הקודמות), עכ"ל, (והוא מהגהות על ספר אבן יעקב).

ולכאו' צע"ק הדוגמא דהליכה לביהכ"נ רחוקה יותר, דהכוונה בפשטות הוא, שמעבירין על ביהכ"נ הראשון כדי להתפלל מן המובחר בבהכ"נ השני, אך מדברי אדה"ז משמע לכאו' דבכה"ג לא חשיב מעבירין על המצוה כלל, כמבואר בסי' צ ס"ט "אסור לעבור חוץ לביהכ"נ בצד שהפתח פתוח וכו', אם יש ביהכ"נ אחר בעיר וכו' מותר שאין כאן ביזוי שהרואה יאמר שיכנס לביהכ"נ אחר", הרי דלא נאסר כלל לעבור על ביהכ"נ הראשון, ואפי' אם לא יתפלל מן המובחר בביהכ"נ השני מותר לעבור על פני ביהכ"נ הא', וא"כ צ"ב מהו ההוכחה שמעבירין על המצוה כדי לקיימה מן המובחר, הרי לכאו' אין זו העברה על המצוה כלל, (עיי"ש בדברי אדה"ז, והוא מברכות ח, ב).

ואפי' אם אין עוד ביהכ"נ בעיר ורק זו שעובר עליה, הרי לא נאסר מטעם העברה על המצוה, אלא ענין אחר הוא דיש כאן וכמבו' באדה"ז שם "שנראה כפורק עול ומבזה ביהכ"נ כיון שעובר אצל הפתח ואינו נכנס", הרי דמדיני ביזוי ביהכ"נ הוא, וטעם הכללי דאין מעבירין על המצות לא הוזכר כאן, והמשמעות הוא דבהעברת פני ביהכ"נ לא חשיב העברה על המצות כלל, ולכן הותר כשיש ביהכ"נ אחר בעיר, וא"כ ביותר צ"ב הראי' מכאן דמעבירין על המצוה כדי וכו'.

[וקשה לומר דיסוד איסור זה הוא אכן הא דאין מעבירין על המצות, וטעם דאין מעבירין הוא משום בזיון המצוה הראשונה, עי' אנציקלופדיה תלמודית בערכו, דברי מלכיאל סט"ז.

ולהעיר דבכל הסוגי' בברכות שם לא הוזכר הא דאין מעבירין, ועי' אדה"ז סוס"ט והוא ממג"א סי' תרעא סקי"ב, והמצויין בשוה"ג הוא טעוה"ד].

ועוד, הרי "אם יש שתי בתי כנסיות בעיר מצוה לילך להרחוקה דשכר פסיעות יש" (אדה"ז שם סי"ב, ופשוט דהוא אפי' באופן שיעבור ביהכ"נ הראשון), הרי אדרבה יש לעבור את ביהכ"נ הראשון וללכת לשני דשכר פסיעות יש, ואין לומר דאכן כוונת רבינו להלכה זו - שמקיימה מן המובחר הכוונה לשכר פסיעות - דהרי לא עבר על המצוה כלל בזה שעבר על פני ביהכ"נ, כנ"ל, ומניין דמצוה מן המובחר עדיף ממעבירין על המצות.

והא דבאמת אין כאן העברה על המצוה כשעובר ביהכ"נ הראשון, נת' בשו"ת הר צבי סי' נג, דלא נאמר אין מעבירין אלא בכה"ג שהמצוה כבר מזומנת לפניו וקרובה היא אליו לעשותה בלי שום פעולה מוקדמת, משא"כ כשעובר בדרך הליכתו ע"פ ביהכ"נ שעדיין אין המקום מוכשר לו להתפלל וכ"ה מחוסר כניסה לתוך ביהכ"נ פנימה וכל זמן שלא נכנס פנימה לא קרינן ביה שהוא מעביר עה"מ, שהרי עדיין אין המצוה מזומנת לפניו, ומחוסר כניסה כמחוסר מעשה, עיי"ש בארוכה, ומש"כ משד"ח בשם זרע יעקב.

ואולי אין הכוונה באג"ק שם לדין אין מעבירין, אלא ר"ל שמאחרין ודוחין המצוה כדי לקיימה מן המובחר, ועצ"ע, (ויל"ע בכ"ז עוד, והארכתי בגליון תשיח ש"פ ויצא תשנ"ז)*.