איתא באגרות קודש - כ"ק אדמו"ר זי"ע חלק ו (ע' רנא): "מה שמזכיר במכ' שזהו אולי החילוק בין שאול לדוד, שלא היה לשאול התקשרות לכל הסוגים שבדורו, הנה מבואר הוא במרז"ל מפני מה לא נתקיימה מלכות שאול מפני שלא הי' בו שום דופי כו', ואין מעמידין פרנס על הצבור אלא א"כ קופה של שרצים תלוי' לו מאחוריו (יומא כב, ב), ואף שמוכרח הדבר שהם רק מאחוריו, אבל בכ"א צריך להיות הדבר, ואין הדבר אלא בכללות, אלא גם בפרטיות, וכידוע הסיפור של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שאין לענות על שאלה ששואלים כשנכנסים ליחידות בעניני תקונים עד שימצא בעצמו הדבר בדקות דדקות, ובשכל הפשוט יש לבאר הענין ע"פ דרשת רז"ל (עה"פ שמות כג, כא) אל תמר כי לא ישא לפשעכם, כי הוא מן הכת שאין חוטאין. ויעוין ג"כ ענין שאול ודוד בס' הלקוטים להאריז"ל ש"א קאפיטל יט." עכ"ל - בענין הסיפור של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע אודות היחידות, ראה בארוכה באגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע חלק ג (ע' שעט ואילך). ובשיחת ש"פ נח תשכ"א (ס"ז), וש"פ שמיני תשכ"ד (ס"ב).

ונראה להעיר מ"ש בפרשת שמיני (ט,ז): "ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה'".

ופירש"י בד"ה קרב אל המזבח: "שהיה אהרן בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת" עכ"ל.

ומפרשים (הגור ארי' והשפתי חכמים ומשכיל לדוד ועוד): "מדלא כתיב ויאמר משה אל אהרן עשה חטאתך וגו', ולמה היה צריך משה לאמר לו "קרב אל המזבח", ועוד הרי כבר נאמר והקרב לפני ה', אלא וכו'".

והמזרחי והנחלת יעקב מביאים מקור לרש"י מתורת כהנים (פרשה א הלכה ח): "משל למה הדבר דומה למלך בו"ד שנשא אשה והיתה מתביישת מלפניו, ונכנסה אחותה אצלה, אמרה לה על מה נכנסת לדבר זה אלא שתשמשי את המלך הגיסי דעתיך ובואי ושמשי את המלך, כך אמר משה לאהרן, אהרן אחי על מה נתבחרתה להיות כהן גדול אלא שתשרת לפני הקב"ה הגיס דעתך ובוא ועבוד עבודתך. ["כלומר לפי שהיה אהרן מתבייש לעבוד לפני ממ"ה הקב"ה כאשה חדשה שמתביישת לשמש את המלך לכך אמר לו משה קרב" - פירוש הראב"ד שם].

"ויש אומרים, היה אהרן רואה את המזבח כתבנית שור והיה מתיירא ממנו ["פי' היה אהרן מתבייש ג"כ מן המזבח ומתיירא ממנו שהיה רואה אותו בקרנותיו כתבנית שור בקרניו, ור"ל שהיה נדמה לו בדעתו, והיה זוכר את המזבח שבנה לעגל, ולפיכך היה מתיירא ממנו, ולכן אמר לו משה אל תירא ממנו קרב" - הראב"ד שם], וא"ל משה אחי לא ממה שאתה מתיירא ממנו". עכ"ל.

והנה בהגהות וביאורי הגר"א שם ד"ה "לא ממה שאתה מתירא ממנו" כתב: "ט"ס וצ"ל את תתירא ממנו הגיס דעתך כו'" עכ"ל.

ובכת"י חפץ חיים נאמר: "אחי אל תתירא קרב וכו'" עכ"ל. [ולקמן נקיים אי"ה את הגירסא שלפנינו מבלי לתקן].

והנה בפרדס יוסף על שמיני (ח"א ע' רה) אות ו מקשה על רש"י: "וקשה דמתחיל "בוש וירא" ומסיים "בוש" לחוד"?

ומביא מהכתב סופר (שמיני ד"ה קרב) שהביא הך דתו"כ הנ"ל, דנראה לאהרן קרני מזבח כקרני עגל ונרתע לאחריו ובוש מחטא העגל, וי"ל שהיה ירא אהרן לגשת לעבודה שמא יכנס בלבו גאוה על התנשאות כזו, ולכן ירא, וזהו שאמר שהיה "בוש" מחטא העגל, "וירא" שלא יתגאה.

"וביומא (כב,ב) כל מנהיג שאין קופה של שרצים תלוי מאחוריו אינו מתקיים, ולכן שאול לא נתקיים מלכותו משא"כ דוד, והטעם שלא תזוח דעתו עליו. וזהו שאמר לו משה למה אתה בוש, היינו בשביל שאתה בוש מחטא העגל לכך נבחרת, כי ע"י זה לא תתגאה ואין לך לירא שתזוח דעתך" עכ"ל הפרדס יוסף.

והנה ברבותינו בעלי התוס' כתבו: "צ"ע שהרי קרבן זה לא בא אלא בשביל אהרן, וקרבן העם נאמר בסמוך כדכתיב ועשה את קרבן העם וכפר בעדם, וא"כ למה נאמר כאן "ובעד העם"?, וי"ל שבא ליתן טעם מפני מה יקריב תחלה קרבנו קודם הצבור" וכו' ע"ש.

ונראה די"ל באופן אחר, ועפמ"ש במדרש הגדול (הובא בתו"ש ע' קנב אות ל) עמ"ש "ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם: "לכן נאמר קרב אל המזבח ועשה את חטאתך. חטאתך קודם לחטאת העם" וכו'.

וי"ל דכאן (גם) מרומז הענין "שאין לענות על שאלה ששואלים כשנכנסים ליחידות בעניני תקונים עד שימצא בעצמו הדבר בדקות דדקות", - ולכן נאמר קרב אל המזבח, כי מתיירא לעשות חטאת העם לפני שיעשה חטאת עצמו, כי "חטאתך קודם לחטאת העם".

ועי' בארוכה באגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שם אודות כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע: "באחד הימים, באמצע היום בשעה שמאות אנשים עמדו צפופים וחכו להתקבל ליחידות, בפתע פתאום צוה . . לסגור הדלת ופסק מלקבל את האורחים . . כולם חשבו אשר בטח . . עיף מריבוי הנכנסים . .

"החסיד ר' פנחס נ"ע משקלאוו . . שאל את כ"ק אדמו"ר לסיבת הדבר, מאורע הנ"ל . . השיב לו . . נכנס אלי איש אחד, אשר נבהלתי לשמע דבריו, ולא מצאתי בעצמי ח"ו וח"ו אפילו שמץ דשמץ מענין כזה גם בדקות דדקות ..." ע"ש באורך.

ולפי"ז נראה לקיים הגירסא בתורת כהנים הנ"ל: "אמר לי' משה, לא [! אל תתיירא, אלא אדרבה] ממה שאתה מתיירא [מחטא העגל, דוקא] ממנו" תוכל להתקרב למזבח, ותוכל לעשות את חטאת העם, כי "חטאתך קודם". וע"ד שכתב בפרדס יוסף הנ"ל "בשביל שאתה בוש מחטא העגל לכך נבחרת" וכו'.

ולפי"ז לא נצרץ התיקון מ"ש הגר"א והחפץ חיים הנ"ל.

והנה בספר השיחות - תורת שלום (ע' 173) נאמר: "די חסידים וועלכע זיינען גיווען גאר פטור פון די ענינים, זע איך אין זיי קיין יתרון ניט, זיי האבען קיין חוש אין חסידות ניט . . א חסיד איז דוקא דורך דעם וואס מען איז מתקן דעם ענין דורך דעם קען מען פארשטיין חסידות, כל פעל ה' למענהו כו', דער ענין פון לאסתכלא ביקרא דמלכא קומט אויך דוקא דורך דעם תיקון פון די ענינים, ווארום אט די וואס האבין מתקן גיווען די ענינים דורך א גילוי אור עצמי זיינען זיי אסאך העכער", עכ"ל ע"ש עוד.

וי"ל דזהו ע"ד ענין הנ"ל "בשביל שאתה בוש מחטא העגל לכן נבחרת, כי ע"י זה לא תתגאה ואין לך לירא שתזוח דעתך".