חבר 'ועד הנחות בלה"ק'
במכתב יו"ד כסלו תשי"ז (אגרות-קודש חי"ד ע' קסד): "ויהי רצון אשר מתאים לכמה עניני תורה ומצוות שאין רוב מספיק וצריך להיות דוקא הכל (וכמבואר בעת ההתוועדות ונעתק ג"כ בקובץ ליובאוויטש השלישי)".
לכאורה כוונת רבינו לשיחת שמחת בית השואבה תשי"ז (תורת מנחם - התוועדויות חי"ח ע' 152 ואילך).
אך בקובץ ליובאוויטש חוברת שלישית [יד?], לכאורה לא נדפסה שיחה זו.
ואולי מי מהקוראים יודע לאיזה קובץ ליובאוויטש הכוונה.
תות"ל - 770
בגליון האחרון - תתלט (עמ' 26 ואילך), הביא הרב לאופר (מאג"ק חכ"ב עמ' שסג) את החקירה האם העונשים הבאים מלמעלה הם טבעיים, היינו שהעונש הוא מסובב טבעי מהעברה וכלשון הכתוב "תייסרך רעתך". או שהעונשים הם סגוליים, היינו שעלה ברצון ה' שעל עון פלוני יבוא עונש פלוני, ולא שזהו משתלשל ומסובב מהעון.
ולאחמ"כ הביא את מחלוקת הרס"ג ור"י החסיד, אם מהעונשים אפשר לדעת את חומרת המצוות. שהרס"ג כתב: "נדע שאינם חמורות מפני שלא הגדילו עונשם בעולם הזה". משא"כ ר"י החסיד כתב: "לא לפי חומר הפורעניות תוכל לידע מצות ענשן ושכרן".
וכתב הרב הנ"ל, שמחלוקת זו תלויה בחקירה הנ"ל - אם העונשים הם טבעיים או סגוליים.
אבל לכאו' הדברים אינם מדויקים, שהרי בלקו"ש ח"ה עמ' 135-134, מציין הרבי שכל (המחלוקת) הסברא שהעונשים הם טבעיים, הוא רק בנוגע לעונשים הבאים מלמעלה. משא"כ מלקות וד' מיתות ב"ד מכיון שעונשם נמסר לב"ד, עכצ"ל שרצה הקב"ה וביטל הטבע ד"תייסרך רעתך" שבעבירות אלו.
הרי שאע"פ שהעונשים של ב"ד אינם טבעיים, מ"מ, י"ל שמחומרת העונש אפשר ללמוד את חומרת המצווה (וכפי שכותב הרס"ג). וא"כ הרי פשוט שגם מש"כ הרס"ג - שאפשר ללמוד חומרת העבירות מהעונשים (גם הבאים מלמעלה כרת וכו'), אי"ז כלל ראיה שס"ל שהעונשים הם טבעיים.
כשם שהא שהעונשים הם באותו סוג של של העבירה "במדה שאדם מודד בה מודדין לו", הוא גם למ"ד שהעונשים הם סגוליים ראה לקו"ש חי"ח עמ' 202, כ"ש שי"ל שחומרת העונשים היא לפי חומרת העבירות (-וכפי שמסיים ע"ז הרי"פ פערלא (הובא בגליון שם) "וישרים דרכי ה'") ג"כ באם העונשים הם סגוליים.
ובהמשך דבריו הביא, שמדברי אדה"ז בתניא פכ"ד בהגהה מפורש לכאו' שהעונשים הם טבעיים, שכותב אדה"ז: "ולפי ערך . . הפגם הנפש . . כך הם חלוקי בחי' המירוק והעונש". - ומזה הוכיח שס"ל לאדה"ז שהעונשים הם טבעיים, אבל לכאו' אין כ"כ ראיה לנדו"ד, שהרי כנ"ל גם באם אין העונשים ממש מסובבים מהעברה, הרי י"ל בפשטות שלפי ערך הפגם כך הוא חלוקי העונש. אלא שבלקו"ש חי"ח לאחר שמביא הדעה שהעונשים הם טבעיים, מציין ראה גם תניא פרק כד בהגהה. ולכאורה הוא כדברי הרב הנ"ל.
(ולהעיר, שבלקו"ש ח"ה שם - מביא מכמה מקומות שס"ל לאדה"ז שהעונשים הם טבעיים, ולא מציין לפרק כד). ועצ"ע*.
וע"ד הדרוש ולחביבותא דמילתא, יש להביא ראיה לכך שהעונשים הם טבעיים, מדברי רש"י בפרשת שבוע שעבר פ' שלח (יג, כה): "...שגלוי וידוע לפני הקב"ה שיגזור עליהם יום לשנה, קיצר לפניהם את הדרך". - שהרי באי העונשים הם גזירה לפניו וכו', למה היה צריך לעשות "ניסא למגנא" ולקצר לפניהם הדרך, בלא"ה יכול הוא למעט העונש, ורק מכיון שהעונשים הם טבעיים, ע"כ למעט העונש הוא גם ע"ד "שבירת הטבע"**.
*) וראה גם בלקו"ש חכ"א עמ' 230. המערכת.
**) ועד"ז העיר הת' הנעלה והחשוב, השליח ברוך שלום שי' קנטור.
Download PDF