[א] בלקו"ת ד"ה האזינו (השני) המסתיים בדף עד, ב - הנה מאמר זה קטוע בסיומו באמצע המשפט ממש (שמתחיל לבאר "כי יש ב' בחי' בתורה", ומפרט רק בחינה אחת), ולא מצאתי שיעירו על כך בהערות שם. ובס' מאמרי אדה"ז דשנת תקס"ז המאמר הוא בשלימותו, ובעמ' שנט-שס ניתן למצוא בנקל את הקטע מחסר.

[ב] בשם אדמו"ר הזקן נאמר, שאפשר שישבו נשמות בגן-עדן מאות שנים, ולא ידעו ענין האלקות מה הוא.

והנה מפורש דבר זה בלקו"ת ד"ה כנשר (עח, א): ג"ע הוא בחי' גילוי אלקות שמתגלה בנפשו כו', וע"ז ארז"ל צדיקים יושבים כו' ונהנין מזיו השכינה, ושכר מצוה הוא המצוה בעצמה, כי המצות הן הן המשכות גילוי אלקות על נפשו במצות שמקבל עליו עול מלכות שמים, כך יהיה שכרו בג"ע להיות נהנה ומתענג על גילוי ה'. משא"כ מי שעושה מצות אנשים מלומדה, אע"פ שהוא סור מרע ועשה טוב, ובודאי יהיה שכרו בג"ע, אך אין זה גילוי אלקות ממש, שדייקא צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה ממש. עכ"ל. הרי שאפשר לישב בג"ע מבלי לדעת מגילוי האלקות המתגלה בג"ע לצדיקים.

[ג] בלקו"ת ד"ה שובה ישראל (השני, דף סז, ג בב' השורות האחרונות) נדפס הפס' "נאוה שאנן", וכמובן שזו טה"ד וצ"ל "נוה שאנן" כלישנא דקרא וכדלהלן שם בפנים.

[ד] בתור הקדמה ל"סליחות" נדפס מאמר אדה"ז ד"ה לך הוי' הצדקה (ואח"כ נדפס בס' מאמרי אדה"ז אתהלך - לאזניא עמ' ר ואילך), ושם נאמר: יש להם ערך זה לזה כמו צמצום השכל של התלמיד אל שכל הרב, או כמו כח המצמיח את העשב. עכ"ל. ומעיר שם רבינו זי"ע: אולי צ"ל: המצמיח אל כח המצמיח את העשב. עכ"ל (ונעתקה הע' זו בקונטרס "הוספות לספר מאמרי אדמו"ר הזקן אתהלך לאזניא", קה"ת תשמ"ב, עמ' שי).

ותיקון זה לכאו' אינו מובן לענ"ד. וגם אינו מובן מדוע אינו מתקן בפשיטות "כח המצמיח אל העשב", שהוא שינוי אות אחת בלבד!

ולולא דמיסתפינא הוה אמינא שאכן לכך נתכוין רבינו, אלא שנפלה כאן טה"ד, בגלל הקושי שבפענוח התיקונים ושינויי הנוסח שרשם הרבי, שהמה נחלקים לשלושה סוגים: חלקם "נדפסו בפנים המאמר באותיות רש"י מוקפות חצאי עיגול", בחלקם ניתוספו גם חצאי ריבוע לתיבות של הנוסח הראשון, וחלקם נרשמו בהע' בשוה"ג. ויתכן שגם כאן כתב הרבי (או שסימן) בצורה כלשהי את המלים "כח המצמיח את" "כח המצמיח אל", ואח"כ נשתבש "הבחור הזעצער" או המגיה, ונדפסו ב' הלשונות בהע' (וכ"ז דוחק, שהרי כשהשינוי הוא במלה אחת בלבד נרשם הוא בפנים המאמר. אך הרי אין אנו יודעים את האופן שבו ציין הרבי את השינויים לפני ההדפסה, ואפשר שלא ניתן היה להבחין בנקל שכוונתו לשינוי של תיבה אחת בלבד).

ועוד יש להעיר לענין השינוי שבין פתיחת המאמר "לך הוי' הצדקה", לבין לשון הפס' (בדניאל ט, ז) "לך אדנ-י הצדקה". וצ"ע.