בלקו"ת ד"ה ביום השמע"צ דף פד, ב: "וזהו ג"כ ואני נתתי לך שכם אחד, לעשות מבחינת שכם שהוא לשון כתף ואחוריים כמו על שכם שניהם, להיות נהפך לבחי' אחד כמו לעבדו שכם אחד וכמ"ש במ"א". ע"כ.

שכם הוא בחינת "אחוריים"

והנה מ"ש כאן אשר שכם הוא ענין אחוריים, כן הוא פשטות הענין וכן נזכר במקומות רבים, ראה תו"א ויחי קב, ב: "וזהו ואני נתתי לך שכם אחד כו' פי' כי שכם הוא הכתף שהוא בחי' אחוריים כו'. ועד"ז שם קג, ג. קד, ב. וכ"ה בלקו"ת ברכה צה, ד ע"פ וכדה על שכמה". וכן לעיל בלקו"ת דף פ, ד. ועוד.

אולם בלשון הלקו"ת כאן יש חידוש שהוא מוסיף "כמו על שכם שניהם", שמביא דוגמא על זה ששכם הוא אחוריים מהכתוב בפ' נח: "ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית".

ולכאו' מה ר"ל להוסיף ומה צריך דוגמא מהכתוב "על שכם שניהם".

ואולי, כי "שכם" הי' אפשר לפרשו על חלק העליון של הכתף הסמוך לזרוע, שגם נוטה כלפי מעלה (ע"ד "משכמו ומעלה גבוה מכל העם"). וע"כ מביא דוגמא מהכתוב בבני נח שלקחו את השמלה על שכם שניהם, שבודאי אין פירושו שמפני כובד השמלה שמוהו על הכתף (ע"ד וישאוהו במוט או משא הארון כו') אלא כמפורש בכתוב ששמו השמלה לאחור מפני שלא רצו לראות ערות אביהם. ולכן מפסוק זה יש דוגמא למה ששכם הוא בחי' אחוריים דוקא.

[ובתו"א ויחי קב, ב. מבואר פסוק זה דויקחו שם ויפת גו', שרומז למה ששם ויפת יבוררו לעת"ל מבחי' אחוריים משא"כ חם שאין לו בירור כו'].

ציון אדמו"ר הצ"צ "כמ"ש במ"א"

בקטע האמור בלקו"ת שם מסיים "כמו לעבדו שכם אחד וכמ"ש במ"א".

הנה לעיל בלקו"ת בסמוך לכאן (בד"ה ביום השמע"צ הראשון דף פ' ע"ד), נמצא ביאור זה ע"פ לעבדו שכם אחד, וז"ל: "ולעבדו שכם אחד פי' שכם בחי' אחוריים בתר כתפין והיינו כענין מ"ש ואתה הסבות את לבם אחורנית, יתהפך להיות בבחי' אחד".

מאמר ד"ה "ואני נתתי לך שכם אחד"

אך בל נראה דמ"ש כאן "כמ"ש במ"א" אין כוונתו לביאור קצר זה, אלא קאי על כל הקטע (שהבאנו לעיל בתחילת דברינו): "וזהו ג"כ ואני נתתי לך שכם אחד לעשות מבחי' שכם כו' להיות נהפך לבחי' אחד כמו לעבדו שכם אחד וכמ"ש במ"א", שכל זה הן ע"פ ואני נתתי לך שכם והן ע"פ לעבדו שכם אחד מבואר בתו"א בהוספות בפ' ויחי דף קב, ב. ע"ש באריכות. [ובתוך הדברים שם ז"ל: "וזהו ואני נתתי לך שכם אחד כו' ואז כתיב אהפוך אל עמים שפה ברורה לעבדו שכם אחד שפה ברורה היינו בירור הרע מהטוב ממה שנפל בשבירה בבחי' אחוריים להשרים כו' ויעבדו שכם אחד פי' שבחי' השכם והכתפיים יהפך לאחד כו'"].

קונטרס הוספות לס' תו"א

ומה שבלקו"ת כאן מציין ע"ז בסתם "וכמ"ש במ"א", ואינו מפרש היכן מקומו, כאשר רגיל ברוב הציונים בלקו"ת לפרש את שם המאמר והד"ה בתו"א כו',

זהו משום כי מאמר זה ע"פ "ואני נתתי לך שכם" אינו בפנים התו"א עצמו אלא בהוספות לתו"א, והוספות אלו נדפסו זמן רב אחרי הדפסת התו"א והלקו"ת, כי התו"א נדפס בשנת תקצ"ז ואחרי עשר שנים נדפס הלקו"ת בשנת תר"ח, וקונטרס ההוספות על התו"א (שבו גם הדרוש ע"פ ואני נתתי לך שכם) נדפס רק בשנת תרכ"ב, וזהו בשנים הסמוכות להסתלקותו של כ"ק אדמו"ר הצ"צ.

וראיתי כן ברוב הפעמים כאשר מציין הצ"צ לדרושים אלו שנדפסו אח"כ בהוספות לתו"א, הוא רק כותב "במ"א" (ולפעמים "במ"א על פסוק"), כי מדובר בדרושים שבשעתו היו רק בכתובים ולא נדפסו עדיין.

רשימת הצ"צ של דרושי הלקו"ת

באוה"ת דברים (כרך ו' בסופו) נד' רשימה מגוכי"ק אדמו"ר הצ"צ, שבו כותב רשימת הדרושים שבכוונתו להביא בדפוס בס' לקו"ת על דברים.

הרשימה הזאת (כאשר ציין המו"ל בשולי העמוד שם) היא מהדורא קמא, כי לפועל בלקו"ת לפנינו יש איזה שינויים מאשר מפורט ברשימה שם, יש מאמרים אחדים שנשמטו ויש מאמרים שניתוספו.

ברשימת מאמרי סוכות ושמע"צ הוא כותב שם: "ושאבתם מים, ואני אראה, ביום השמע"צ דתק"ס, ביום השמע"צ דתקס"ה". ע"כ.

מאמרי ד"ה "ביום השמע"צ"

לפועל נמצאים בלקו"ת ד' מאמרים ד"ה "ביום השמע"צ":

א) להבין מ"ש ביום השמע"צ תהי' לכם (פ, ד). והוא משנת תקנ"ח (כמפורט התאריכים במקורות הכת"י שבסוף הלקו"ת, וברשימה ב"כרם חב"ד" מס' ד').

ב) ביום השמע"צ (פא, ד). והוא משנת תק"ס (כמ"ש הצ"צ כאן. ובמ"א נרשם תקנ"ט). מאמר זה נמצא ונתבאר ג"כ בס' חסידות מבוארת.

ג) ביום השמע"צ (פג, א). משנת תקס"ד.

ד) ביום השמע"צ (פד, ד). המאמר הוא מתחילת שנת תקס"ו, ונרשם בכתב-יד בסוף הכרך של מאמרי שנת תקס"ה.

אבל ברשימת אדמו"ר הצ"צ שם כאמור, נזכרו רק שני דרושים של "ביום השמע"צ", והם השני והרביעי שנזכרו לעיל. (ומאמר הראשון והשלישי ניתוספו רק אח"כ).

ובהערת ידידי המו"ל שי' בשולי העמודים באוה"ת דברים, פירש באופן אחר. אך לענ"ד צריך לתקן כמו שכתבנו, והאמת יורה דרכו.

מאמר ד"ה ואני אראה בשונאי

ברשימת הצ"צ שם של המאמרים שצריך להדפיס בלקו"ת, נרשם בדרושי סוכות: "ושאבתם מים", "ואני אראה".

ד"ה ושאבתם מים אכן נדפס בלקו"ת בתחילת דרושי סוכות, אולם ד"ה "ואני אראה בשונאי" ליתא בדרושי סוכות.

ורק בסוף דרושי שמע"צ (אחרי ד"ה ביום השמע"צ וד"ה ביום השמיני שלח) נמצאים בלקו"ת המאמרים: א) ד"ה ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי (פח, ב), ב) ד"ה להבין ענין יו"ט שני של גליות (צא, ג).

מאמר זה השני ד"ה "לה"ע יו"ט שני של גליות" נמצא בסה"מ תקס"ד בסופו (כי נאמר ע"י אדה"ז בשחרית שמח"ת תקס"ה) ושם בסה"מ תקס"ד התחלתו "ואני אראה בשונאי, להבין שרש ענין יו"ט שני של גליות" (ועד"ז הוא התחלת המאמר בעוד מקומות), אולם בנוסח הלקו"ת השמיט אדמו"ר הצ"צ את ההתחלה "ואני אראה בשונאי" ונדפס רק ההתחלה "לה"ע יו"ט שני של גליות".

[מאמר זה ד"ה לה"ע יו"ט שני של גליות, נדפס ג"כ בשנת תרי"א בלעמבערג בס' קטן שקיבצו בו כמה דרושי אדה"ז וקראוהו ג"כ בשם "תורה אור", ושם נדפס ג"כ דרוש זה וכמדומה התחלתו ג"כ "ואני אראה בשונאי". אודות מהותו וענינו של ס' זה שכנראה נדפס בתור התנגדות לאדמו"ר הצ"צ כתבנו במק"א ואכ"מ].

וע"כ נ"ל שכאשר אדמו"ר הצ"צ רשם להשים ד"ה ואני אראה בשונאי בדרושי סוכות, הכוונה הוא לד"ה לה"ע יו"ט שני של גליות, שהתחלתו המקורית בדרושי אדה"ז הוא "ואני אראה בשונאי".

[והמו"ל במראי מקומות בס' אוה"ת ציין שכוונת הצ"צ למאמר הראשון ד"ה ה' לי בעוזרי. אך גם בזה נ"ל שדבריו צריכים תיקון].

מאמר הלקו"ת "לה"ע יו"ט שני של גליות"

ונשאר להבין מהו טעם השינוי שבמהדו"ק רשם אדמו"ר הצ"צ מאמר זה ד"ה לה"ע יו"ט שני של גליות בדרושי סוכות, ולפועל הוא נדפס ע"י הצ"צ בסוף דרושי שמע"צ.

וי"ל בפשטות, כי הנה שני מאמרים אלו ד"ה ה' לי בעוזרי וד"ה ואני אראה בשונאי, שניהם נאמרו בשמע"צ ושמח"ת תקס"ה, ושני המאמרים קשורים ושייכים זל"ז, כי בשניהם ביאור דומה על פסוק ואני אראה בשונאי דקאי על שונאי דזה"ג כי דוקא עי"ז נעשה גילוי ושמחה ע"ד אתהפכא חשוכא לנהורא כו'.

ועל כן ברשימת המהדו"ק ששם נרשם רק המאמר השני ולא נרשם ד"ה ה' לי בעוזרי, ע"כ נכנס דרוש זה בדרושי סוכות כי ענין המאמר של יו"ט שני של גליות שייך ג"כ לימים הראשונים של סוכות. אבל אח"כ כשניתוסף בלקו"ת בדפוס גם מאמר הראשון ד"ה ה' לי בעוזרי (ואולי הטעם שסמוך יותר לדפוס ניתוספו יותר מאמרים הוא מצד שנוצרה אפשריות להגדיל הספר ולהרחיב את מספר הדפים ואכ"מ), שתוכן מאמר ה' לי בעוזרי קשור בעיקר עם מעלת שמע"צ כו', על כן הכניס אדמו"ר הצ"צ גם את המאמר השייך אליו ד"ה ואני אראה בשונאי בדרושי שמע"צ ולא בדרושי סוכות.

ועכ"פ למדנו מזה, אשר מאמר זה ד"ה לה"ע יו"ט שני של גליות, שמבאר בו במעלת יו"ט שני של גליות שתגדל בו השמחה ביתר שאת בגילוי המלך גם לכל העם יותר מגילוי הראשון שהי' רק לשריו ועבדיו וכמשל בן כפר שראה את המלך כו'. שתוכן ענין זה איננו שייך רק לשמע"צ ושמח"ת אלא גם לימים הראשונים של סוכות ושאר יו"ט שני של גליות. וכ"ה כנראה גם פשטות הדברים.