בשיחת י"ט כסלו תרס"ג (תורת שלום עמ' 21), מבאר כ"ק אדמו"ר נ"ע - זה שדוקא עתה כשהעולם הוא ר"ל בתכלית השפלות והנפילה יאיר גילוי האור של ימוה"מ, שזהו מצד ב' טעמים א) שכך הוגבל בעצם האור - שדוקא עתה יתגלה, דהיינו שיהי' גילוי אלקות בעולם. וב) דלהיות שדוקא עתה בזמן הזה נמצא המס"נ בתוקף יותר על ימי קדם, אשר זהו מצד תוקף הנשמה דאע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי, דמצד תוקף הנשמה יכול להיות המס"נ.

ולכאורה הדברים צריכים ביאור, דהנה במאמר "ואתה תצוה" - תשמ"א (האחרון שהוגה לע"ע ע"י כ"ק אדמו"ר) באות ה"א, מבאר כ"ק אדמו"ר דהאמונה דישראל באלוקות היא מצד ב' טעמים א) לפי שמזלייהו חזי שהנשמה שלמעלה רואה אלקות, וזה פועל בהנשמה המלובשת בגוף האמונה באלקות. ב) מצד עצם הנשמה שמקושרת באלקות בהתקשרות עצמית שאינה תלוי' בסיבה, אף לא בענין הראי' שלמעלה משכל.

ובאות וא"ו מבאר, אשר זה שהאמונה דישראל היא באופן שהוא מוסר נפשו ע"ז, היא בעיקר בהאמונה שמצד עצם הנשמה, כי האמונה שמגיעה מצד זה שרואה (מזלי' חזי), הגם שהיא בתוקף גדול, מ"מ, כיון שקשורה עם סיבה (מצד זה שרואה), לכן אינו מוכרח שימסור נפשו ע"ז, ורק מצד עצם הנשמה ישנו המס"נ.

ועפ"ז יוקשה לכאורה על משנת"ל מכ"ק אדמו"ר נ"ע, שזה שעתה - בזמן הגלות - נמצא ענין המס"נ הוא מצד תוקף הנשמה דמזלי' חזי, שלכאורה במאמר הנ"ל מבואר שמצד זה שמזלי' חזי אינו מוכרח שימסור נפשו, ורק מצד עצם הנשמה הנה אז ישנו לענין המסנ"פ.

ואולי יש לבאר בזה, ובהקדים - דהנה בהמשך המאמר מבאר כ"ק אדמו"ר (באות יו"ד) דישנם ב' אופני גילוי עצם הנשמה, הא' ע"י ענין המסנ"פ, והב' מזה שהוא כתית - שבור ונדכא - מזה שנמצא בגלות, והחילוק שבניהם הוא - בגילוי עצם הנשמה שמתגלה ע"י המסנ"פ, דהנה בנוגע לכוחות הגלויים ה"ה כמו דבר נוסף, משא"כ עצם הנשמה המתגלה מזה שהוא כתית - נשבר ונדכא - מזה שנמצא בגלות, הנה אז כחות הגלויים הם כמו חד עם העצם.

והנה בסה"ש תורת שלום, מבאר כ"ק אדנ"ע - במה מתבטא המסנ"פ שישנו עתה יותר מימי קדם שגם אז היו מסנ"פ בפו"מ, דישנו חילוקי דרגות במסנ"פ שאינו דומה המסנ"פ שפעם אחת הוא מוסר נפשו על קדה"ש, להמסנ"פ שהיא תמידית שזהו קדוש השם תמידי, ומבאר בארוכה - איך שעכשיו רבו המלעיגים על עובדי ה' וישנם הרבה יגיעות וטרדות לקיים התומ"צ, ומ"מ מקיימים א"ז בפו"מ ולא מתפעלים וכו'. עיי"ש באריכות.

ואולי י"ל (בדא"פ עכ"פ), דזה שכ"ק אדנ"ע מבאר דישנו עכשיו ענין המסנ"פ והוא מצד מזלי' חזי, מדובר לפ"ע המסנ"פ דכתית מזה שנמצא בגלות, שהרי האמונה מצד זה שמזלי' חזי ה"ה כמו דבר נוסף על עצמותו (שלכן אינו פועל שינוי בכוחות הגלויים), ולכן בדקות נכלל זה בהאמונה הבאה מצד זה שמזלי' חזי, שהרי זהו דבר נוסף על עצמותו. ועצ"ע.