ר"מ בישיבת תות"ל - מאריסטאון
כתב אדמה"ז בשולחנו סי' תרמח סע' לא "אתרוג המורכב דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג וגדל מהן מין הדומה לאתרוג פסול לפי שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפ"ע".
והנה חלקו ושקו"ט פוסקים קדמאי בענין זה לפסול אותו מכמה טעמים. לא נביא כל השקו"ט מכל ספרי השו"ת בדבר1, אלא נביא איזה נקודות. ולדוגמא, הלבוש רצה לפסול מצד דמאוס שנעבדה בו עבירה והט"ז סי' תרמט סק"ג סתר טעם זה.
עוד בט"ז הנ"ל רצה להתיר לדמות לאיסור אותו ואת בנו דשם הוא לרבנן גם בתיש הבא על הצביה משום ד"שה ואפי' מקצת שה", "ה"נ אמרי' כיון שיש בו מקצת פרי עץ הדר ולא יזיק תערובת מידי אחרינא שבו...". אלא שרוצה לפסול ביום ראשון מפאת "חסר" דאם נחשב החלק שאינו כאתרוג כמאן דליתא נמצא האתרוג חסר (השיעור) ויש ליטול כל ז' בלא ברכה.
המג"א גם הוא הביא דברי הלבוש בסי' תרמח סקכ"ג והקשה עליו וסיים "ול"נ דפסול משום דלא מיקרי אתרוג כלל ועיין בתוס' ריש דל"ג". והיינו דבהדס מצראה הו"א דלא מיכשר משום דאית ליה "שם ליווי" קמ"ל ד"ענף עץ עבות" מ"מ אמר רחמנא. ובתוס' שם הקשה: מא ההו"א לפסול משום "שם ליווי" והלא לא כתוב בקרא "הדס".
בכוונת המג"א (דלכאו' קושיית התוס' היא ראיה הפכית) דחקו בזה (ראה המחצית השקל) דהרי לא כתוב בתורה "הדס" וכן לא כתוב "אתרוג" אלא "פרי עץ הדר". הנה הצ"צ או"ח סי' סד כתב בזה ב' אופנים: א) מיוסד אדברי הרמב"ם דמקובל מפי משה דפרי הדר פירושו אתרוג: א"כ מובן החילוק בין הדס לאתרוג: בהדס, הגם ד"מקובל" דפי' "ענף עץ עבות" ענינו "הדס", מ"מ, פירוש המילות ד"ענף עץ עבות" כולל שאר עצים דהם עבות, (דהרי מצינו בתנ"ך "עץ עבות" על עצים אחרים) אלא דמקובל דהפי' הנכון בזה הוא "הדס" ולכן כל שיש "שם ליווי" ד"הדס" מספיק להכשירו, משא"כ באתרוג - הפי' המקובל ד"פרי עץ הדר" הוא אתרוג עניינו שולל דיש פירות אחרות דהם גם נקראו "פרי עץ הדר", ולכן מה שיש לו שם ליווי פוסל מלהחשיבו לאתרוג וכפי' ד"פרי עץ הדר".
ב) או יתירה מזו: (דלא רק שפסול במורכב משום שיש לו שם ליווי, אלא יתירה) דאתרוג המעורב מפרי אחר "הרי אינו כפי הפירוש המקובל בפרי עץ הדר. דהא הסברא נותנת. דמה שנתערב בו דבר שאינו אתרוג דהיינו פרי עץ הדר. גורע כח ההכשר של פרי עץ הדר דפירושו אתרוג. יותר ממה שגורע שם ליווי דאזוב לגבי אזוב...אף שאין כ' כאן אתרוג רק פרי עץ הדר. כיון דמקובל הפירוש הלמ"מ דהיינו אתרוג. אם כן כשנתערב בו דבר אחר אינו אתרוג".
ובההמשך שם מביא תשובת הרמ"א (סותר סברת הט"ז) שאין לדמות לאותו ואת בנו, ואומר דאדרבה יש לדמות לפדיון פטר חמור דאין לפדותו דכלאים הבאים משה כבשים וזה עזים. ומאריך שם ולבסוף כ': דיש לדמות דין דאתרוג לדין דפדיון פטר חמור ולא לאו"ב, דגבי או"ב הוא איסור שלא לשוחטם ביום א', לכך לגבי האיסור ישנו גם אם הוא "מקצת שה" דהרי מ"מ שוחט אמה ובנה, אבל גבי פדיון פטר חמור שהמצוה לפדותו בשה דוקא א"כ בעינן "כולו שה" א"כ כמו"כ לאתרוג שהוא מצוה "בעינן כולו אתרוג". או בסגנון אחר: לגבי להחמיר לאסור אסר התורה גם במקצת שה, ולהיפך לצאת י"ח יש להחמיר שלא לצאת אלא בכולו שה.
והנה דברי אדמה"ז נראים כביאור הב' דצ"צ דבמורכב אינו אתרוג כלל והוא בריה בפ"ע, ולא רק ש"לא מיקרי אתרוג". אבל מה שנראה בשיטתו הוא - דדייק בפי' לפסול דוקא כגון שהרכיבו יחור של אילן אחר בתוך אילן אתרוג דבזה פסול משום שאינו אתרוג כלל (דמה שגדל אינו אתרוג כלל וכהסימנים שהביא לאחריה). ומשמע מזה שבאופן ההפכי: שהרכיב ענף אתרוג בתוך אילן אחר, הרי יוצא בו (כשיטה א המובא באלשיך ק"י).
ואם זה נכון אפשר לבאר שיטתו לפי הנ"ל: כיון דמה שגדל בסימניה היא ממש כאתרוג הרי לשיטת אדמה"ז אין בו חסרון שאינו כאתרוג מכיון שנתערב ממין אחר, אלא מה ש"מקובל" בפי' "פרי עץ הדר" הוא שגדל בסימני פרי עץ הדר ואם יש בו סימניה אין זה כ"מקצת אתרוג" ואין זה אפי' אתרוג שיש לו שם ליווי אלא הוא אתרוג ממש. ובודאי שאין החסרון "שנתבטל בהזקנה" (כילדה שהורכבה בזקינה) ואין בו חסרון כמו "חצי עבד וחצי בו חורין" דכיון דסימני הפרי וגידולה אתרוג הרי זה אתרוג גמור.
אבל לכאו' אינו נראה: שהרי הצ"צ הביא האלשיך ומסקנתו וכן הב"ח ומפרש שהם פוסלים גם ביחור אתרוג שהורכב באילן אחר ובהמשך לזה הביא המג"א ונראה דמפרש שגם בזה פסול משום "שם ליווי" או שאינו אתרוג ואינו מעיר כלל שמדברי אדמה"ז אפשר לפסוק באו"א וא"כ נראה לכאורה שלמד באדמה"ז ע"ד המג"א. אבל א"כ צלה"ב שהרי אדמה"ז דייק במפורש ההרכב בענף של אילן אחר ולא ההיפך (כבט"ז ואלשיך כו').
1) וראה לדוגמא ביכורי שלמה או"ח סי' כה באריכות גדולה ומופלגה לה"נפש חיה" מה שהאריך בענין זה.
Download PDF