בספר המנהגים: מתחילין בברכת שהחיינו כשהלולב בידו אחת והאתרוג בידו השנית, ובסיום הברכה מחברין אותם.

ולכאורה כתב לא כהסידור ששם כתב "ויקח הלולב תחלה בימינו ויברך, אח"כ יקח האתרוג בשמאלו" וזה מבואר בטור ושו"ע סי' תרנא ס"ה, אך מנהג בית הרב לא מבואר בשו"ע ומצאתי מקורו במחזור 'מעגלי צדק' (המובא כמה פעמים במג"א והוא מחזור אשכנז הראשון הנדפס בשנת ש"י) שכתב וז"ל: "ולוקח הלולב והאתרוג ומברך בא"י וכו' על נטילת לולב ושהחיינו ומקרב האתרוג אל הלולב ומנענע אותו", עיי"ש. הרי שאוחז שניהם לפני הברכה. וכ"ה מנהג ראפשיץ וצאנז.