E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ וישב - שבת חנוכה - תשס"ג
הלכה ומנהג
הגברת החום בכירה חשמלית ביו"ט
הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג
רב ושליח כ"ק אדמו"ר - וועסט בלומפילד, מישיגן

שו"ע אדה"ז סי' תצה סע' ב: "ומהו מלאכת עבודה, כל מלאכה שאינה נעשית באוכל או משקה, ואין במלאכ' זו צורך לאכילה ושתיה, כגון שכבה את הנר או שבנה או שחפר וכל כיוצא באלו, אבל כל מלאכה הנעשית באוכל או במשקה כגון הקצירה והדישה והעימור והזרייה והברירה והטחינה וההרקדה והליש' והאפייה והשחיטה והבישול והבציר' והסחיטה והצידה וההוצאה מרשות לרשות, כל אלו כיון שהן נעשין בגוף האוכל ומשקה, וכשאדם נהנה מהאוכל ומשקה הרי נהנה מגוף המלאכה עצמה (הנעשית לצורך אכילה או לשאר צורך יו"ט כמו שיתב'), לפיכך נקראין כל מלאכות אלו וכיוצא בהן מלאכת אוכל נפש, שהתורה התירה לעשותה לצורך אכילת יו"ט, שנא' אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. וכן ההבערה אף ע"פ שאינה נעשית בגוף האוכל, אף אם היא לצורך אכילה שהרי הוא מבעיר אש בעצים ומבשל עליהם, מ"מ כיון שהיא מתקנת את האוכל, שהרי ענין ההבערה הוא הוצאת האש או שמרבה האש, וגוף האש זו שהוציא או שהרבה היא המתקנת ומבשלת את האוכל, הרי גם היא בכלל מלאכת אוכל נפש".

והנה עיין בקו"א ס"ק ד, ששם מבאר אדה"ז שיש מחלוקת בין הפוסקים בענין החילוק שבין מלאכת אוכל נפש למכשירין, ודעת רוב הראשונים והפוסקים דגדר דמכשירין הוא, כל שאין המלאכה נעשה בגוף הדבר שנהנה בו, כגון גריפת התנור ותיקון השפוד.

והנה המ"א בריש סי' תקיח נקט כדעת ה'מגיד משנה', דלא אמרינן מתוך שהותרה מלאכה לצורך אוכל נפש, הותרה אפילו שלא לצורך אוכל נפש, אלא במלאכה שנעשית באוכל נפש עצמו, משא"כ במכשירין שלא נעשה המלאכה באוכל עצמו, לא אמרינן מתוך. ועל זה קשה מהבערה, שמותרת ביו"ט אפילו שלא לצורך אוכל נפש. ועיין שם בהמ"א שמתרץ זה על פי דעת הר"ן, דמדורה היא אוכל נפש, וע"כ בקיעת עצים אינה נקראת מכשירין כמ"ש המ"א בס' תק"א ססק"ג.

אבל אדה"ז שם בקו"א ס"ק א' הקשה על זה, דאנן קי"ל שם כדעת הראב"ד הראבי"ה ומרדכי ורא"ש ורשב"ם והסכמת האחרונים, דבבוקע קורה לעצים דקים ביו"ט, חיובי איכא, וע"כ משום דהוי כמכשירין, ודלא כהר"ן. וא"כ ע"כ צ"ל דהטעם דהבערה אינה נקראת מכשירין, ואמרינן בה מתוך, היינו משום שהיא מתקנת את האוכל, היינו ש"גוף האש זו שהוציא או שהרבה, היא המתקנת ומבשלת את האוכל", ומשום זה הרי גם היא בכלל מלאכת אוכל נפש. עיין כל זה בקו"א ס"ק א' (וצריך לתקן שם התיבה 'העברה' ל'הבערה').

והנה לפי דברי אדה"ז, יש חילוק עיקרי בין תיקון כלי אכילה כמו תנור, שפוד וכו', שנקרא מכשירין, להבערה שאע"פ שאדם מבעיר העצים והוא אינו עושה פעולה בהאוכל, וא"כ היה צריך להיות להבערה דין מכשירין, על זה בא אדה"ז לחדש, שכיון שהבערה מתקנת את האש, וגוף האש זו שהוציא היא מתקנת את האוכל, הרי גם היא בכלל מלאכת אוכל נפש. משא"כ בתיקון השפוד וכיוצא בזה, שגוף השפוד אינו מתקן את האוכל.

והנה לפי ההסבר של אדה"ז, יש לעיין בהענין של השתמשות בכירה או תנור חשמלי ביו"ט. דהנה בהחיבורים שתחת ידי מצאתי שכמעט כולם אוסרים ההשתמשות עם כירה חשמלית ביו"ט, משום שבכל פעם שאדם לוחץ על הכפתור, הוא סוגר מעגל חשמלי - 'Circuit' - ביו"ט.

והנה בנוגע לאיסור של השתמשות החשמל בשבת, מצינו דעת ה'בית יצחק' - שו"ת 'בית יצחק' יורה דעה חלק ב', שאוסר משום מוליד דבר חדש, ודעת ה'חזון איש' (אורח חיים סי' נ) שאוסר משום בונה.

והנה בין אם האיסור הוא משום בונה או נולד, צריך להיות מותר ללחוץ על הכפתור כדי לחמם המאכל לדעת אדה"ז, כיון שהחום המתהוה ע"י הזרם מתקן את האוכל, וא"כ הוה מלאכת אוכל נפש ממש, ולא הכשר אוכל נפש, ומותר לבנות ביו"ט לצורך אוכל נפש - עיין סי' תקי בשו"ע רבינו סע' יא: "אין עושין גבינה בי"ט לפי שאפשר לעשותה בעיו"ט כו'", הא לאו הכי, אין שום איסור בבנין ביו"ט לצורך אוכל נפש.

והנה לא נעלם ממני מה שכותבים הרבה פוסקים, שאם מגביר החום בחוטי החשמל עד שהחוטים מתאדמים, אז אסור משום הוצאת אש ביו"ט, שאסור משום שהוא דומה למלאכה, עיין בס' תקב. מ"מ, אם הוא מגביה החום באופן שהחוטים אינם מתאדמים, לכאורה צריך להיות מותר אע"פ שהוא סוגר מעגל חשמלי.

והנה יש פוסקים שחוששין, שכיון שעל ידי סגירת מעגל חוטי החשמל, לפעמים מתהוים נצוצות, ואז אסור משום הוצאת אש, אבל המומחים שאצלי אומרים, שזה אינו בגדר פסיק רישי'. ולבד זאת, אפילו אם יתהוה ניצוץ, קשה לומר שזה אסור משום "שהוא מוליד דבר חדש ודומה קצת למלאכה" (לשון אדה"ז סי' תקב סע' א), כיון שהניצוץ הוא לא דבר ממשי כלל.

העולה מזה, שלפי חידוש של אדה"ז הנ"ל, נקרא הגבהת החום בכירה חשמלית אוכל נפש, ולכאורה צ"ל מותר באופנים מסוימים, ז.א. אם החוטים אינם מתאדמים.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות