בגליון הקודם שי"ל לקראת י"א ניסן ש"ז (תתעח, גליון יב) נכתב בדעת כ"ק אדמו"ר לגבי המנהג לפתוח הארון קודש כסגולה בחודש התשיעי לעיבור.

ונכתב שם שדעת רבינו הוא שלא יפתחו הארון (היינו שאין בזה הסגולה ממש).

הנה שמעתי מפי הריל"ג משב"ק כ"ק אדמו"ר, ששמע מהרבי כו"כ פעמים שהורה לפתוח הארון בלי בליטות. עכ"ל. (היינו שלא ישימו לב הסובבים מפני הידוע שאין מפרסמים על אודות העיבור וזה הכוונה שיהי' בלי פירסום).

היינו שדעת כ"ק אדמו"ר שיש ענין בהסגולה כ"א שיהי' בלי פירסום ובליטות.

אודות מה שנכתב בהגליון הקודם שי"ל לקראת י"א ניסן (גליון יב) כתב ידידי הרב א.י.ה.ס. בדעת אדה"ז בשולחנו אודות העמידה מול הכהנים בשעת הברכות, וכתב שם שדעתו הוא דצריך לעמוד מכוון ממש כנגד הכהנים ולא בהצדדים שלהם.

וכתב שבזה מחולק הוא על המשנה ברורה והערוך השולחן עיי"ש.

ולפענ"ד אינו, דהרי בסי' קכח בסעיף לז העתיק אדה"ז שגם בפניהם וגם בהצדדים הוי בכלל הברכה, וכלשונו שם "שהרי יכולים לעמוד לצד מערב שהוא נגד פני הכהנים או יעמדו לצדדי בהכ"נ ויהפכו פניהם לבהכ"נ כלפי הכהנים וכו'".

אלא ודאי כוונתו בהמצויין בהערה הנ"ל הוא כמש"כ אדה"ז בסידורו שלא לפנות אנה ואנה, היינו שלא להחזיר פניהם שלא כנגדם, וכן עיקר.

אך יש בזה הידור יותר לעמוד ממש מכוון לפניהם בשעת הברכה, כמש"כ בנטעי גבריאל הל' יו"ט ח"ב סימן ע' וכן נוהג כ"ק אדמו"ר.