בגליון תתיז [ל"ג בעומר ש.ז. - ע' 58) כתב הרב שדב"ל שי' בענין מ"ש בשו"ע אדה"ז סי' שמה סי"א גבי "ס' רבוא עוברים בו בכל יום", ויפה העיר שמכל המראי מקומות שמצוין עה"ג לשו"ע אדה"ז שם משמע שאין צ"ל עוברים "בכל יום" אלא רק שיש בה ס' רבוא אנשים.

והנה בדפוס ראשון משו"ע אדה"ז נסמן רק "רש"י ותוס'", אבל הדף לא נסמן, ובהוצאות האחרונות נוספו הדפים להמ"מ, ושם ציינו לעירובין ו, א וע"ב.

אבל לכאורה אפשר לומר שהכוונה לרש"י עירובין דף נט, א ד"ה 'עיר של יחיד' "שלא היו נכנסין בה תמיד ס' רבוא של בני אדם, ולא חשיבא רה"ר דלא דמי לדגלי מדבר", עכ"ל. וראה בתוס שם ד"ה עיר.

עוד יש להעיר במאי דשקו"ט בענין זה אם צריך ב' התנאים - גם שיהי' ס' רבוא, וגם שיהי' ברוחב ט"ז אמה - ממ"ש בחידושי 'המאירי' למס' עירובין ו, א (הוצאת 'מוסד הרב קוק' ע' לו) "אין אנו קפדין בדריסת ששים רבוי", ועיי"ש מה שמביא בשם רבינו אפרים תלמיד הרי"ף, שחולק בזה על הרי"ף, עיי"ש. וראה עוד בענין הנ"ל בספר השלמה על מס' עירובין (הוצאת הרב מ.י. הכהן בלוי).

ובענין שאלה זו כבר עמדו רבים בקונטרס "תקנת עירובין במנהטון" משנת תשי"ג ואילך. וראה גם מ"ש הרה"ג הר"ר מנחם כשר בקונטרסו בענין זה.